מה דין ענבי שביעית שגידל גוי בארץ ישראל לצורך עשיית יין?
1 מי שרוצה לקנות ענבים של שביעית מערבי כדי לעשות מהם יין לשביעית?
האם יש איסור סחורה?
2 ואם לא, האם חייב הפרשת תרו"מ?
כן, כי הערק, לדעת מארי, הוא בגדר ביעור הפרי שממנו נעשה הערק.
1 מי שרוצה לקנות ענבים של שביעית מערבי כדי לעשות מהם יין לשביעית?
האם יש איסור סחורה?
2 ואם לא, האם חייב הפרשת תרו"מ?
לכבוד הרב שלום וברכה האם חלה קדושת שביעית על פירות שנקנו מהגויים שבארץ ישראל? והאם חייבים לבער אותם בזמן הביעור?
בתודה ובברכה
לק"י שלום עליך מארי. האם אסור לטפל בגינות נוי? שכן זה יכול להוות הפסד כספי מצד בעל הגינה, והאם יש הקלות בנושא גינת נוי?
לגבי גת שביעית:
בעצם מה הבדל בין הגת לבין טבק טבעי הירוק ?
הרי שניהם בעצם נלעסים ואז יורקים אותם, למה מיחסים לזה חשיבות של מעין ירק ולא עץ סרק ?
מה הדין לגבי הפרשת תרו"מ אם נלקט האתרוג יום לפני ט"ו בשבט? האם חומרה שפסק הרמב"ם שיש להפריש תרו"מ לאתרוג שישית למרות שנלקט בשביעית מתייחסת אולי גם לאתרוג שביעית שנלקט בשמינית למרות שלא הוזכר דין שכזה ע"י רבינו? מהו היום הקובע להגדרת שנת השביעית לאתרוג, האם מתשרי עד אלול או מט"ו בשבט עד י"ד בשבט?
שלום לכבוד הרב יש לי במרפסת (מרוצפת) עציץ (יערת הדבש) בתוך אדנית האם מותר לי להעבירה לאחי שיניח בחצירו במקום אדמה ואם אסור באדמה האם אפשר במקום מרוצף? ברוך תהיה
כבוד מו"ר,
כתב מארי ע"ה בשמיטה ויובל פ"ז הע' יז, "לפיכך נראה שהעושה ערק או יי"ש מצימוקים או ענבים של שביעית לא עשה אסור. ולאחר עשייתו אינו חייב לבער את הערק או היי"ש, שהרי הוא כמבוער".
אולם בתשובות מארי שהוציא הרב שלום נגר, חלק ו, עמ' קסג, מתאריך כ"ה בתמוז תשל"ט, וזו תשובת מארי ע"ה, "הלוקח ענבים לעשות ערק נקרא לא נגמרה מלאכתו ואין להפריש לכתחלה אלא אחר גמר מלאכה היינו מן הערק וכו'".
האם ערק זה רק זיעה בעלמא?
האם יש הבדל בין הפרשת תרו"מ לערק לבין שביעית?
האם ייתכן שפירושו במשנ"ת הוא האחרון והוא להלכה?
מהו הגדר המדויק להבדיל בין עיבוד מותר ועיבוד אסור? האם צריך שזה יהיה עיבוד שהוא בלתי - חריג, או שצריך שהולכים אחר העיבוד המרכזי הנפוץ ביותר? ומה לגבי עיבודים לצורך ספציפי (עיבוד שצמחונים נוהגים בו, עיבוד שנהוג בו לילדים)? ראיתי במשנת השמיטה שנכתב שעיבוד השומר על צורת הפרי (פירה לתפו"א וגרירת גזר בפומפיה) מותר בכל. מהי בדיוק שמירה על צורת הפרי? ולדוגמאות: א) טחינת ירק (קישוא) בבלנדר, עד שנהייה כעין עיסה (כמו פירה) (שומר על צורת הפרי?)
ב) מרק קישואים טחונים (מקובל לצמחונים)
ג) קישוא מעוך (כמו פירה) לתינוק (מקובל לתינוקות)
שלום הרב.
בשר וכדו' שהתבשל עם ספיחין ( כגון ירקות שנקנו מ"אוצר הארץ", לפי הרמב"ם ) -
א. האם מותר לאכלו?
ב. מה הדין בנ"ל אם אני על תקן "אורח" (אני תלמיד כולל, והארוחות מהישיבה)?
ג. במדה ו"טעם" מותר בנ"ל, מה אם אינני יכול להסיר את כל הממשות של הירקות מהתבשיל?
תודה רבה