שלום לכבוד הרב ערוסי. כהורה שמשלם מידי חודש תשלומים קבועים למוסדות חינוך בהם לומדים ילדיי, התעוררו אצלי השאלות הבאות:
1) האם ניתן לראות בתשלומים לתגבור שעות לימוד בבתי הספר היסודיים כחלק מהפרשת מעשרות?
2) האם ניתן לראות בתשלומים לשכר לימוד בישיבות תיכוניות או באולפנות כחלק מהפרשת מעשרות? בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. ש. כהן

סליחה ומחילה מהרב, אני שוב חוזר ושואל. הרמב"ם כתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. מה שהשיב הרב שמקורו מהירושלמי, אין זה לטעמו של הרמב"ם, כי הרמב"ם לא חילק.

שלום כבוד הרב
מספר שאלות בנושא מעשרות:
רציתי בבקשה לדעת האם אוכל להחשיב מישניות שקניתי לאבי כמעשר? חשוב לציין שגם אני אקרא בהן בלי נדר כאשר אתארח אצל הורי בשבתות, מכאן נגזרות שאלות נוספות האם ניתן לקנות בכספי מעשר ספרי קודש לביתי? בנוסף ישנה שאיפה בעזרת ה' למצוא חדרון למטרת לימוד שלי ושל חברי, האם מותר עפ"י ההלכה לעשר למטרה זו בהנחה שאני אהיה חלק ממקום זה, אין בזה חשש שבעצם אני מעשר לעצמי?
תודה רבה כבוד הרב ושבוע טוב.

בהמשך לתשובת הרב,
א. מדוע כב' הרב כותב נראה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב דווקא כשניתן להתבקע וכו'. הרמב"ם לא חילק וכתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה. הרמב"ם ידוע כמדקדק בכל מילה, והיה לו לכתוב במה דברים אמורים, בעציץ שניתן להתבקע. והוא לא כתב זאת.
ב. עציץ נקוב תלוי באוויר – כתב הרב דינו כאינו נקוב. הרמב"ם כתב בכלאיים פרק חמישי, כג, אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם. משמע שהרמב"ם חושש לעציץ נקוב שיונק מהאוויר.
ג. הנוטע אילן מאכל לנוי, האם יתחייב בערלה בדומה לסייג ולקורות. מעשר שני, פרק יב.

הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק עשירי, ח, וכן במרן, יו"ד, ג, סימן רצד, כו, כתבו: הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה". משמע מדברי הרמב"ם ומרן, שאם הוצאתי את הנטיעה מעציץ שאינו נקוב, עם גוש עפר, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה. אני מבין מכך, שאין הבדל בין עציץ שאינו נקוב, לעציץ נקוב באילנות. ומה הדין יהיה לגבי עציץ נקוב תלוי באוויר לבין עציץ שאינו נקוב תלוי באוויר לגבי מניין שנות ערלה, אם אני מעביר אותו לאדמה לאחר מספר שנים? יורנו מורנו.

בס"ד שלום, חודש טוב ושבוע טוב לכבוד הרב.
אמנם זה לא עיקר שאלתי, אולם עליי לציין שלענ"ד כל הצבע הכתום יצא מפרופורציות, והמצב הוא שמה שהיה אמור להיות עיקר נעשה לטפל וההפך. כמה חבל שלא מעט בני נוער ואנשים, וביניהם כמה שאני מכיר אישית העדיפו והבינו שככל שיפיצו את הכתום יותר, כך יוטב ורוע הגזרה יתבטל. הם העדיפו זאת על פני תפילה חרישית וקריאת מזמור תהלים בכוונה. איפה מה שאנו אומרים "ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"?

שלום הרב.
הייתי בזמן הגירוש בגוש קטיף וחשבתי אם לקרוע ולברך כיון שמצד אחד - אני רואה בתים בחורבנם ומאידך - עדין התושבים יכולים לחזור אליהם והם לא נמסרו לערבים. האם אני צריך (עפ"י הרמב"ם) לקרוע ולברך כשאני רואה את הבתים כשאף אחד כבר לא יכול לחזור אליהם או אחר שהם נמסרו כבר לערבים או אפי' כשהמשפחות רק מגיעות לחזור לארוז או...?
בתודה...

היום בעוונותינו המרובים שגוש קטיף פונה מיושביו היהודים, מהו לפוצץ את בתי הכנסת ולהעביר את הקברות משם?

לרב שלום! אני חייל המשרת כרגע בסדיר. ככל הידוע לי אם חס וחלילה יתרחש אסון הגירוש על כל יהודי לקרוע קריעה ולהתאבל.
א. האם זה נכון?
ב. האם אני כלובש מדים מחוייב בקריעה ומה עוד צריך לעשות בתור יהודי פרטי על פי ההלכה לאות אבל על אסון לאומי זה? אבקש שהרב אם יוכל יפרט את תשובתו כדי שאוכל להבין ממנה מה עלי לעשות. בתפילה לישע עמנו בקרוב ממש! ע.

שלום כבוד הרב,
לאחר זמן מה שישבתי בביתי ללא עבודה. זימן לי הקב"ה ומצאתי עבודה ב"ה שמזה שבועיים אני עובדת בה. אולם, אני מרגישה שהעבודה גורמת לי להתנתק מעמי"ש וא"י לאור מה שקורה כרגע בגוש. לכן אני שוקלת לעזוב את העבודה ולתרום את חלקי למען יושבי הגוש. מצד שני אני מפחדת מחילול השם ח"ו היות שעד עתה למדתי את העבודה ולא עבדתי בה ממש. יוצא איפה שאם אעזוב אקבל שכר על לא עבודה. שאלתי היא, מה דעת הרב, האם עלי לעזוב את מקום עבודתי?
בתודה רבה ובברכה,