דיוק ברמב"ם
שלום לכבוד הרב,
הרמב"ם כותב שהלכות מגילה וחנוכה: "אף על פי שקריאת ההלל מצוה מדברי סופרים, מברך עליה אשר קידשנו במצוותיו וציוונו, כדרך שמברך על המגילה ועל העירוב". מדוע הרמב"ם מביא ראיה דווקא ממגילה ועירוב ולא מהברכה על נרות חנוכה הרי זה יותר קשור? האם בגלל שההלל והמגילה והעירוב הם תקנת חכמים ישירה ונרות חנוכה זה נוהג שתיקנו עליו ברכה יותר מאוחר כמו נרות שבת שכן רבינו משווה אותם בהלכות ברכות בפרק יא'? אם לא אז מה הסיבה האמתית?