דילוג לתוכן העיקרי

השקעה בקרן נאמנות

לרב שלום. יש לי סכום כסף שאותו אני חוסך לדירה. תקופה שאני משקיע אותו בתוכנית חסכון סגורה בבנק הפועלים, דבר שלעניות דעתי מותר משום היתר עיסקא שקיים בבנק. האם קיימת בעיה בנדון לעיל? אך יש לי סכום כסך נוסף אותו אני רוצה להשקיע בקרן נאמנות (מגדל 80/20) הקניה נעשת דרך בנק הפועלים, האם קיימת בעיה הלכתית בדבר? אשמח אם הרב יוכל להפנות אותי למקורות להעמיק בדבר.
תודה מראש אורן

בשר טחון וריבית

האם מותר לאכול בשר טחון צלוי על האש (המבורגר קציצות) האם יש חילוק עם ירק או בלי (בצל פטרוזיליה בתוך הקציצה) מה דעת רמב"ם ומה התיחסות מורי האם חובה לשלם לביטוח לאומי חוב בפעם אחת על מנת שלא יקחו ריבית ולא בכמה תשלומים עם ריבית, למרות שהסכום המקורי כבר כולל בתוכו חיוב ריבית עד למועד שליחת ההודעה
תודה רבה יוסף ושדי ירושלים

ריבית - בחוזה שכבר נגמר

לרב שלום! לצערי, הנסיבות הביאו למצב הדיעבדי כדלהלן: לפני כשנתיים לויתי כסף מאחי. חתמנו על חוזה הלוואה לזמן בלתי - קצוב, וכדי לעגן את הדברים בכתובים, הסכמנו בחוזה על אחוז ריבית נוח לשנינו (3% לשנה, לא צמוד). מכיוון שלא ידענו כיצד זה מסתדר עם דין התורה הוספנו בסוף החוזה: "כל האמור בחוזה זה כפוף לדיני התורה ואיסור ריבית ו/או הצמדה - בהתאם להיתרי עיסקא שיחתמו ברצוף למסמך זה בין הצדדים". כעת פרעתי לו זה מכבר את החוב. ואת הריבית נמנעתי מלשלם, הואיל ואינני יודע מה לעשות, וכיצד לשלם לו מבלי לעבור על איסור תורה (או דרבנן..). כעת הוא כועס על אי - תשלום הריבית. מה עלי לעשות? לתשובתך אודה מראש!

חישוב רווחים והפסדים ב"עיסקא"

אני מעוניין לתת כסף לסטודנט שעומד להתחיל את לימודיו, בתנאי עיסקא (לא היתר - עיסקא, אלא עיסקא ממש, שחציה מלוה וחציה פיקדון), עד סיום התואר. ע"פ ההלכה, אם יש רווחים הוא צריך לתת לי חצי מהרווחים, ואם יש הפסדים, אני נושא בשני שליש מההפסדים. השאלה היא, איך אפשר לחשב את הרווחים וההפסדים? מצד אחד, התואר האקדמי כשלעצמו הוא לא רכוש שאפשר למכור תמורת כסף; מצד שני, ברור שלתואר יש ערך כספי, כי הוא מאפשר למחזיקו להתקבל לעבודות שבהן השכר גבוה הרבה יותר. איך אפשר לחשב את זה? (נניח שאני סומך עליו, כך שאין לי צורך בעדים או בשבועה, אני רק רוצה לדעת איך צריך לעשות את החשבון).

לפני הפרוזבול (2)

בהמשך לתשובת הרב: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=66813 הרב כתב: "קיימת אפשרות שבהתקרב סיום שנת השמיטה שתודיע ללווים שלך שמועד הפירעון הוא רק לאחר השמיטה, ואז גם בלי פרוזבול, החוב לא נשמט, כי טרם הגיע מועד הפירעון" לא הבנתי, אם כך, מדוע הלל היה צריך לתקן פרוזבול? היה יכול לומר עצה זו לעשירים שנמנעו מלהלוות, ולא היה צריך לתקן תקנה חדשה!

הלוואה בריבית קצוצה

אדם בעל עסק פנה אלי וביקש שאלווה לו סכום של 55000 ש"ח ובתמורה יתן לי צ'קים פרוסים לעשרה חודשים בסכום של 90000 ש"ח (כל זאת היה באמצעות היתר עסקה). האם זה מותר מבחינה הלכתית ואם לא איך אוכל לתקן. נ"ב. אני לא עוסק בתחום של הלוואות.

Subscribe to הלואה וריבית