אדם לקח הלוואה בערבות, ונפטר לפני שהגיע מועד הפירעון. האם הערב צריך להחזיר את ההלוואה?

ברצוני לקחת הלוואה מבנק יהב. כמובן ההלוואה היא בריבית. האם מותר הדבר?

אני מעוניין לתת כסף לסטודנט שעומד להתחיל את לימודיו, בתנאי עיסקא (לא היתר - עיסקא, אלא עיסקא ממש, שחציה מלוה וחציה פיקדון), עד סיום התואר. ע"פ ההלכה, אם יש רווחים הוא צריך לתת לי חצי מהרווחים, ואם יש הפסדים, אני נושא בשני שליש מההפסדים. השאלה היא, איך אפשר לחשב את הרווחים וההפסדים? מצד אחד, התואר האקדמי כשלעצמו הוא לא רכוש שאפשר למכור תמורת כסף; מצד שני, ברור שלתואר יש ערך כספי, כי הוא מאפשר למחזיקו להתקבל לעבודות שבהן השכר גבוה הרבה יותר. איך אפשר לחשב את זה? (נניח שאני סומך עליו, כך שאין לי צורך בעדים או בשבועה, אני רק רוצה לדעת איך צריך לעשות את החשבון).

בהמשך לתשובת הרב: http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=66813 הרב כתב: "קיימת אפשרות שבהתקרב סיום שנת השמיטה שתודיע ללווים שלך שמועד הפירעון הוא רק לאחר השמיטה, ואז גם בלי פרוזבול, החוב לא נשמט, כי טרם הגיע מועד הפירעון" לא הבנתי, אם כך, מדוע הלל היה צריך לתקן פרוזבול? היה יכול לומר עצה זו לעשירים שנמנעו מלהלוות, ולא היה צריך לתקן תקנה חדשה!

שלום כבוד הרב!
ברצוני לדעת אם אני רשאי לגבות חוב שקיים בתיק הו"צלפ (בעקבות פסק דין) שכולל ריבית והצמדה. מה הדין לגבי הריבית וההצמדה?
תודה רבה מראש בועז.

אדם בעל עסק פנה אלי וביקש שאלווה לו סכום של 55000 ש"ח ובתמורה יתן לי צ'קים פרוסים לעשרה חודשים בסכום של 90000 ש"ח (כל זאת היה באמצעות היתר עסקה). האם זה מותר מבחינה הלכתית ואם לא איך אוכל לתקן. נ"ב. אני לא עוסק בתחום של הלוואות.

שלום לכבוד תורתו אבי מלווה מדי פעם סכומי כסף לכמה מאחיו הנוהל הוא שאבי מקבל מהם את הריבית שנותן לו הבנק בעד פקדונותיו ( כפיצוי על הרווח שיכול היה להרוויח ) ריבית זו כמובן, נמוכה מהריבית אותה דורש הבנק על הלוואותיו. אני מתאר לעצמי שגם כך, הדבר הוא אסור, אך משום שאני מכיר את אבי, שהוא אמנם שומר מסורת אך לא אוהב שאנו הילדים מעירים לו על מעשיו, וזאת בטענה שאנו סתם "מחמירים". כלומר, קרוב לוודאי שאבי ידחה את דבריי בביטול. שאלתי היא כיצד עלי לנהוג - להעיר לו או לא?
בתודה מראש נתנאל

כבוד הרב'
1) כמה מגיע כרווח לבעלי עסק כאשר שני השותפים משקיעים, אך בפועל רק אחד עובד?
2) במה שונה הנ"ל ממה שרבינו פסק בהלכות שלוחין ושותפין, פרק ו'? בברכת התורה, אליעזר

שלום לכבוד הרבנים. יש לי שאלות בנושא הלוואה מאחים. היו לי שלושה מיקרים.1 לוותי מאחי הייתי בבניה (בניתי 3 בתים) הייתי חייב לסיים שהייתי חייב לבנקים וביקשתי ממנו .60000 דולאר ואמרתי לו שאני יסיים וימכור אני יתן לו 10000 דולאר. זאת אומרת יוסיף לו. הוא לא היה חייב להלוות לי ידעתי שיש לו פנוי. האם יש פה ריבית. והוא אדם דתי .2 להלוות מאח בריבית שבנק לוקח מותר?3 אחי רב עם אשתו והפקיד אצלי כסף שהיה לו אני בזמנו עסקתי בבניה ועבדתי עם הכסף. אחרי חמש שנים רצה ריבית. (אציין כפי שכבודכם מבינים לא הצליח עניין הבניה ). מה ההלכה אני גם אדם מאז שהוריי נפטרו לפני שנה וחצי דתי.

שלום רב, אדם נתן הלוואה כספית לאחיו (הנמצא במצוקה). ההלוואה נלקחה מהבנק אשר לוקח ריבית על כל חודש שהכסף לא הוחזר לבנק. האח לבינתיים מתמהמה עם החזר ההלוואה. האם מותר לבקש מהאח החזר גם על הריבית המשולמת בבנק?
תודה