בס"ד שלום. שמי מיטל. אני אם חד הורית בת 26, נושאת בתעודת הזהות שלי את שם משפחתו של הגרוש שלי מאחר ולא שיניתי לשם נעוריי חזרה לאחר הגירושין. כיום עדיין לא נשואה אך נושאת ברחמי תינוק מבן זוגי. האם אוכל להחליף את שם משפחתי למשפחתו של בן זוגי, זאת מאחר ואיננו מעוניינים שהתינוק שיולד בעזרת השם ישא את שם משפחתו של הגרוש שלי. שם משפחתו הוא : לביא.
תודה ובברכת חג שמח ושנה טובה

לכבוד הרב שלום וברכה! מה דינה של אלמנה - מדין תורה - שאינה מעוניינת להנשא לאח של בעלה המת, האם היא חולצת? מתייבמת בעל כרחה? ומה הפתרון הנהוג בימינו?
בתודה ובברכה.

לכבוד הרב שלום,
ידוע לי ממקור ראשון על זוג שהתגרש וחזר לחיות כבעל ואישה מיד אחרי הגירושין. האם עלי לדווח על כך לרבנות המקומית. האם יש פה פוטנציאל לבעית ממזרות ח"ו?

גבר ואשה באים בברית הנישואין, כעבור מספר שנים, מתפרצת מחלה פסיכיאטרית חמורה אצל אחד מהם. שאלותי:
1. אם הגבר הוא אדם עם סכיזופרניה, האשה מתגרשת ממנו בגלל שהוא אינו ממלא את חובותיו (כתוצאה מהמחלה), כבעל, כאב, וכו האם הוא חייב לתת כתובה לאשה?.
2. האם יש עילה לגירושין במצב של התפרצות מחלה פסיכוטית אצל אחד מבני הזוג?

1. האם מותר לומר "נשמת כל חי" כל יום? או רק כשקרה נס?
2. האם אשה גרושה חייבת בכיסוי ראש?

שלום עליכם לגבי תשלום דמי מזונות של הבעל לאשתו - הרי כוחם של תשלומים אלו לאחר הנישואין הוא מדין הסכם. אם - כך, מדוע בנימוקי הדיינים עולים השיקולים והסברות שנאמרו במקור לגבי חובת הבעל במזונות אשתו בזמן שהם נשואים. (בהסכמי הגירושים לא מופיע שישלם לה כפי שהיה חייב בזמן נישואיהם, אלא בסתם")
בתודה וביקר דוד שלום קאפח

שלום כמו"ר. יש לי קרובי משפחה רחוקים בחו"ל. ידוע לי שאחד מהם נקרא לו ג' לצורך העניין, היה גר עם אשה נשואה ד'. ורצה לישא אותה לאשה, אלא שבעלה ה' סרב לתת לה גט עד עתה. ובשבוע שעבר סוף סוף נתן לה גט ( ה' ל - ד') ועכשיו ג' ו - ד' רוצים להתחתן. וכבר פנו לרבנות בחו"ל, כדי להשיאם, ועכשיו הרי "מותר" לכאורה, כי היא אינה אשת איש אלא גרושה. האם עלי, אני הקטן, להלשין על העניין הנ"ל לרבנות בחו"ל (אף כי איני יודע לעת עתה כיצד)? או שמא עלי לשתוק, ומה שיעשו יעשו.

שלום עליכם בהלכות גירושין ב, כ הרמב"ם פוסק:" מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו, ולא רצה לגרש - בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן, מכין אותו עד שיאמר, רוצה אני; ויכתוב הגט, והוא גט כשר". בהמשך בהלכה כג מופיע הדין לפיו גם אם כפוהו בטעות, והגט פסול, "יגמור ויגרש" שאלתי היא מהו שורש פסיקה זו לפיה האדם הפרטי חייב לציית לפסיקה מוטעית של הדיינים?
בתודה דוד