לק"י
שלום לכבוד הרב הי"ו
מניין שאין לו בית כנסת ומתפלל בכיתה בשבתות ומועדים לוקח את הספר בשישי לחדר שנמצא בתוך הכיתה ובו יש ארון עבור הספר לכל השבת ובמוצ"ש מחזיר את הספר.
מדברי רבנו הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק י הל' יא, "היה מהלך ממקום למקום וספר תורה עמו.." נראה מרבנו שאין איסור ללכת עם ספר תורה יחידי.
בהלכות תפילה פרק יב' הל' כד "מקום שמוציאים ספר תורה אחר שקוראין בו ומולכים אותו לבית אחר להצניעו אין הציבור רשאין לצאת עד שיצא ספר התורה וילוו אותו והן אחריו.."

סגרו פרגולה במרפסת מקורה (אפילו מזגן יש בה) בדלתות אלומיניום (זכוכית). 
משני הצדדים הדלתות ישמשו לכניסה מהחצר ויציאה. 
אבל מהחזית הדלתות לא ישמשו ליציאה וכניסה, אלא רק לאוורור. 
האם חייב במזוזה גם בדלתות החזית?
עיין בפרק ו׳ הלכה א׳ והלכה יא׳
(״בית שיש לו פתחים הרבה…״)
 

שלום,

אני נוהג לפי הרמב"ם.

נפלו לי התפילין על הרצפה.

האם צריך להתענות?

שלום לרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול בדין עיבוד עורות לסת''ם לפי שיטת חז''ל והרמב''ם, היות והיום מעט מאוד עבדנים מעבדים עם עפצים כדבעי, עדיין ישנה איזו בעיה שמהרי''ק כתב, שהעורות כבר מגיעים מלוחים ע''י גויים וזה בעיה.
מבירור שערכתי עם העבדני עפצים - גם היום זה כך, ורק לעיתים מביאים עורות קפואים מחו''ל ואז אין מלח של גויים. כלומר אין חלק עיבוד של גוי.

שלום לרב רצון יצ''ו,

בהמשך לשאלה קודמת רשמת שאבותינו לא רשמו את ש מחודד אלא ישר.

הכוונה לא עשו אותה עם בסיס משופע. נכון? אלא עם בסיס מקבילי לשרטוט. אני צודק?

ולפי זה אות ש שבסיסה אינו אלכסוני אלא ישר לגמרי תיחשב מהודרת לכתחילה. נכון?

ראיתי גם אצל מהרי''ק בהלכות ספר תורה בדברים הפוסלים את האותיות שכל עוד צורת האות עליה- כשר. האם לכתחילה או בדיעבד?
נפ''מ לגבי אדם שכתב ספר תורה לא רק עם ש בעל בסיס ישר מקביל לשרטוט אלא כתב את כל הספר בתצורת ''כתב מחשב'' האם ייחשב כשר לכתחילה מבחינת הכתב?

תודה רבה.

שלום לרב רצון יצ''ו

האם מנהג הקדמונים בכתיבת סת'''ם הייתה שהאות ש תהיה משופעת מעט
או שעשו את האות ש ישרה למטה. והתעלמו מהמדרש של ''לשקר אין רגליים'
כי לא פסקו אותו להלכה.
כי היום מקובל כן לעשות שיפוע.
האם עשיית אות ש ישרה בתחתית. ולא אלכסונית פוגעת בהידור? האם זה ''דיעבד''
או כל שצורת האות עליה מחשיב את זה כמהודר?

תודה רבה

האם יש כיום פתיל תכלת בציצית?

העבירו קראוואן מקום למקום, כשהמבנה הזה תלוי באוויר הוא פטור ממזוזה??, וכעת שמניחים אותו – מה אני אעשה? ולמעשה, ברגע שהמבנה הורם על ידי מנוף מעל הקרקע, הוא פטור ממזוזה, וכשמורידים אותו שוב לקרקע, הוא שוב חייב במזוזה, ולכן יש לפרק את המזוזה ולקובעה מחדש ובברכה??

מה הן החששות שיש בהטלת פתיל התכלת הנפוץ כיום?

1. בכניסה לבניין בו אני גר ישנה דלת אלומיניום שנמצאת בתוך מסגרת אלומיניום שלא בולטת ממנה והמסגרת נמצאת בין שני קירות ללא מזוזות. 
האם פתח כזה פטור ממזוזה כיון שאין מזוזות?
האם צריך או ניתן לקבוע מזוזה על המסגרת מבחוץ? או שהמזוזה חייבת להיות בין שתי מזוזות הפתח?

2. בדלתות חדר המדרגות כשנכנסים הדלת סוגרת את כל הפתח והמזוזות והמשקוף נמצאים מאחורי הדלת. 
האם יש לקבוע מזוזה בפתח כזה?
רבנו כתב "הניחה אחרי הדלת לא עשה כלום" (ה, ח). האם מדובר על המקרה הזה?