לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון בר' יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. האם מנגל חשמלי דינו כאש ממש לעניין הכשרת בשר ע"י צליה ואין צורך למלחו ולחלטו?
2. אדם שיש לו גבס בשתי רגליו ונמצא על כסא גלגלים בבי"ח. האם מותר לו לומר לגוי להעלותו במעלית בשבת? ( משנ"ת שבת פ"ב ה"י)
3. האם מותר להדליק קטורת או סיגריה ליולדת שמצעקת בחבליה (לא כדי שתעשן אלא כדי שתריח) או דווקא נר הוא שמותר? (משנ"ת שבת פ"ב ה"יא)
4. אשה נדה הטובלת כדי להתירה לבעלה האם חייבת בברכת "על הטבילה"? ( למיטב זכרוני דיןזה אינו כתוב במפורש במשנ"ת לעניין נדה אולם נאמר שגר שטובל מברך אחר טבילתו "על הטבילה")

שלום יש אצלנו ביישוב מועדון שעכשיו התחילו להתפלל בו האם מותר לעשות בו פעילויות חברתיות כגון ריקודים שירים סעודות כמו שעשינו עד עכשיו? ספרי התורה הרי בארון ברשות נפרדת וגם יש פרוכת שמכסה את הארון. האם יש צורך לעשות עוד מחיצה?
תודה

בעזרהי"ת שלום הקמנו ביכנ"ס חדש שהתחיל בפעילות לפני כשבועיים. השבת הופיע אדם שביקש לדבר לפני הקהל תורה ולהתרימם. הרשנו לו לדבר כמה דקות. הופתענו! הוא דיבר כמקצוען, הסתובב בין הקהל אחד אחד ובקש בחוצפה שיתרמו סכום קצוב. לפי דעתי ההתרמה היתה אונס. כי האנשים התבייש לסרב לפני כולם ובקול רם. שנית אנו כוועד ביהכנ"ס לא לזה התכוונו. האם אפשר לקהל לחזור בו מההתרמה? עם או בלי התרה? אברהם

שלום לרב 1- מדוע התימנים קיבלו את הרמב"ם כפוסק העיקרי שלהם? 2- הכנסנו ספר תורה חדש לבית הכנסת ובעקבות זה אנחנו לא אומרים תחנון שבוע שלם האם הרב מכיר\שמע על מנהג כזה? האם זה מנהג נכון? 3- בפרשת תולדות רבקה אומרת ליצחק "קצתי בחיי" והאות "ק" היא קטנה מה הטעם לכך?

1. אם שכחתי לברך "מכין מצעדי גבר" לפני שיצאתי מהבית אני יכול לברך עוד בדרכי?
2. אני בעל תשובה והרבה זמן התרגלתי להתפלל אצל ספרדים, ובעזרת ה' התחלתי ללכת לבית הכנסת של קהילתנו וללמוד יותר על מורשת תימן והרמב"ם. אך אני צריך קצת זמן להתרגל להגיה התימנית. האם יש בעיה בזה שאני לפעמים הוגה את שם ה' ואת התפילות בהגייה ספרדית ולפעמים בהגייה תימנית?
3. כותב רבנו בהלכות ספר תורה פרק י' הלכה י', "לא יחזיר אחוריו לספר התורה.." איך מה אדם יעשה שבאמצע קריאת התורה צריך ללכת לבית הכסא, או שבדיוק רוצה לצאת מבית הכנסת ומוציאים את ספר תורה?

לק"י שלום לכבוד מו"ר
1. ס"ת ספרדי שקראו בו בבית כנסת תימני בשבת פרשת נח, שכתוב בו 'ויהי' במקום 'ויהיו' - האם יש להוציא אחר תחתיו?
2. שמעתי ת"ח (הסובר שספר זה פסול ויש להוציא אחר תחתיו) שטוען שאם אין ספר אחר יקראו 'ויהיו' למרות שכתוב 'ויהי' ואין זה בכלל קורא ע"פ - כי הוא קורא כאילו האות י' מנוקדת בשורק. ועוד הוסיף שדומה הדבר למלה 'הנער' שאנו קוראים 'הנערה' מה דעת כבוד תורתו בזה?
תודה

שלום עלכם עיטוף הטלית כיצד? לפי הרמב"ם ואם מורי טוען אחרת היאך? אבקש מקורות לעיון ולימוד
תודה

שלום לכבוד הרב,
ראיתי שבאחת התשובות שלך בנוגע לטלית קטן בימינו כתבת את זה: "כי קבלה היתה בידי חז"ל, שהתורה לא חייבה להטיל ציציות בכל כסות, אלא רק כשאדם מתעטף בה. והטלית הקטנה אינה בת עיטוף כלל." אבל מצד שני התורה חייבה להטיל ציציות בכל בגד שאדם לובש והוא בעל 4 כנפות, וזאת הלכה למשה מסיני... אז איך זה מסתדר עם העיטוף שדיברת עליו? ואם זה באמת כך אז מה כל ההתלבטות כן ללבוש טלית קטן מצמר לא מבד, כי רק בצמר יוצאים מדאורייתא... אם אין בה עיטוף, אז בכל מקרה אתה לא מקיים מצוה מהתורה לא כך?

שלום לכבוד הרב שליט"א.
א. הרב כתב שאם אדם תימני הניח תפילין של ראש עם ברכה (הוא לא דיבר בין תפילין של יד לראש) ברכתו לבטלה. ידוע שצריכים לכוין בברכת "להניח תפילין", לפטור את מצות תפילין של ראש. נניח, שאותו אדם לא התכוין לפטור בברכת "להניח תפילין" את תפילין של ראש, והוא בירך בנפרד על תפילין של ראש "על מצות תפילין". האם גם במקרה הזה תהיה ברכתו לבטלה?
ב. אני יודע שהמנהג של הספרדים והתימנים לא לברך על תפילין של ראש. מדוע אי אפשר לסמוך בדיעבד גדול מאוד, כדעת הרמ"א שסובר לברך, וכך הברכה לא תהיה לבטלה. (האשכנזים מברכים על תפילין של ראש)

שלום כבוד הרב,
אני מכיר בחור שניסה להתקרב לתורה. הוא התחיל להגיע בערבי שבת לבית הכנסת. אך לצערי, הוא נפגע מכך שהחזן פנה לאורחים החדשים בדרישה לשלם על הכיסא שהם יושבים עליו. מאז הפסיק להגיע לבית הכנסת, בטענה שרק הכסף חשוב שם. והוא אוהב לתרום בלי קשר לדרישה של החזן, אבל אם אומרים לו שכיסא כלשהו שייך למישהו ואי אפשר לשבת עליו, הוא מתנגד מאוד. איך להסביר לו את טעותו?