דילוג לתוכן העיקרי

משבר מנהיגות בישראל: מדוע אחדות היא צו השעה?

תוכן
מה אפשר לעשות כשמאבק בין גושים מעמיק את הפילוג ועולה חשש לזהותה היהודית של המדינה? השיעור קורא למנהיגים לשבת פנים אל פנים ולמצוא דרך לעבוד יחד, ומדגיש את מקומן של ברכות השיבה שופטינו ואת צמח דוד בתפילה על תיקון ההנהגה.

מה הקשר בין הרכבת ממשלה להתרוצצות הבנים בבטן רבקה?

תוכן
שותפות בקבלת ההחלטות בממשלה ובקבינט מעוררת שאלה על היחס בין שוויון אזרחי לזהותה היהודית של המדינה. כשם שתשובת ה׳ לרבקה קושרת את ההתרוצצות בקרבה לעתידם של שני לאומים, כך שאלת זהות המדינה חורגת מחייה של ממשלה אחת.

כשהשבועה מתרוקנת מתוכן: מה חסר בנוסח השבעת חברי הכנסת?

תוכן
מה קורה כשמעשה שבא מיד לאחר הצהרת האמונים מעמיד את משמעותה בספק? משל ״שטר ושוברו בצידו״ מוביל להצעה לכלול בנוסח ההשבעה נאמנות לישראל כמדינת העם היהודי.

מחלוקת יכולה ליצור הפריה הדדית או פילוג שמסכן: הקריאה למצוא את הבסיס המשותף

תוכן
מחלוקת עניינית יכולה להפרות את הדיון; מאבקים אישיים וכיתתיים עלולים למנוע הסכמה ולפגוע בקיום המשותף. לקח פילוג הממלכה לאחר ימי שלמה מחייב את המנהיגים למצוא את המאחד מתוך אחריות לעם ישראל בארץ ובתפוצות.

חשדות לפגמים בבחירות: מדוע הרב ערוסי קורא לבחירות חוזרות?

תוכן
יש להבחין בין פגמים מקומיים בבחירות לבין חשש לפגיעה רחבה בטוהרן. במקרה הנדון, עדיפות בחירות חוזרות למרות הטרחה לציבור על פני הסתפקות בבדיקה נקודתית, כדי שלא יישאר ספק בכשרות בחירתם של חברי הכנסת.

האם שימוש ממושך בחנות בשטח עירוני מקנה חזקה וזכות לפיצוי בפינוי?

המשך שהייה במקום. היה משלם מסים, ארנונה, חשמל. מקום שמוכר. רק שהמקום הוא שטח של עירייה. לא היתה מחשבה שהעירייה תגיד שאתה פולש, זה במתנה. זה לא עוגן משפטית. לא עבר בבעלות.
כיום העירייה פינתה אותנו משם. יש הליך משפטי לגבי פיצוי. האם ומה מגיע לנו על המקום ועל מה שעשינו בו. על זה ששילמנו מיסים, ארנונה, חזקה.
ברמת משפט התורה:
מה אומרת התורה על מקום שהתקבל. העירייה קיבלה תשלומים. וידעה על המקום הזה. החנות הצליחה מאוד. נתן לעיר מוניטין. הרבה באו לקנות בה. זה סמל של העיר.
העירייה קוראת לזה פלישה. הסתיימה המתנה.

מתי העדפת מקורבים וטובות הנאה בהנהגת הציבור נחשבות שוחד או חוסר יושר?

לכבוד הרב שליט״א,
בעיוני בדברי הפוסקים מצאתי שכמה אחרונים הרחיבו את איסור שוחד גם לכל ממוני הציבור, אף כשאין כאן דין תורה
בפרט ראיתי בפלפולא חריפתא לסנהדרין (ג, סימן יז אות ש), בברכי יוסף (חו״מ סימן ט), ובפת״ש שם, שהביאו שאסור ליתן שוחד לנאמני הציבור אפילו בעניינים שאינם דין תורה
:וכן כתב הערוך השולחן (חו״מ סימן ט סעיף א), וזה לשונו
"לאו דווקא הדיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור… אסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד
ולכן נתעוררו אצלי כמה נקודות למעשה

באילו תנאים אדם שאינו יהודי ראוי לכהן בממשלה ובקבינט לפי ההלכה?

נשאלתי מהו יחסה של ההלכה כלפי איש ציבור שאינו יהודי, אבל מוכר לרבים כמי שמזוהה עם מדינת ישראל, שירת בצה"ל כגולנצ'יק, יוסף חדד שמו. האם אכן באמת ראוי הוא להיות שותף בממשלה בקבינט וכיוצא בכך?

כשהשיח הציבורי הופך ארסי: מה ישמור על אחדות ישראל?

תוכן
גם מחלוקת פוליטית קשה אינה מצדיקה כינויי גנאי כגון היטלר או נאצי. החיבור לדעת ה׳ ולתורתו הוא יסוד לאחווה, להכרעה במחלוקות ולשמירה על אחדותו וייחודו של עם ישראל.
Subscribe to חברה ומדינה