מדוע מעדיף הרב לומר בקוצר ימים או שנים במקום בטרם עת?
לפי משנת הרמב"ם, האם נכון לכתוב "בטרם עת" או שעדיף לכתוב "בקוצר ימים ו/או שנים" ?
כשהמחלוקת הציבורית הופכת לכינויי גנאי, מה יכול לשמור על הקשר בינינו? מקומה של הדעת בתפילה, מקור הקדושה והמחויבות להישאר אחים ורעים מציבים יחד שאלה על הדרך שבה אנחנו חולקים.
🎧 אפשר לחלוק בחריפות ולהישאר אחים? האזינו לשיעור על דעת, קדושה ואחדות ישראל. לעיון נוסף: חברה ומדינה באתר.
גם יריבות פוליטית קשה אינה מצדיקה כינוי של יריב או מנהיג בשם היטלר או נאצי. השיח הציבורי הרעיל והארסי כואב ומחייב אותנו להתבונן. כיצד חברה הרואה בעצמה דמוקרטית ונאורה מגיעה לשיח כזה? השאלה נוגעת גם למקור הדעת שעליו נשענת ההתנהלות הציבורית.
הדעת היא צורך חיוני, ומקומה בראש הבקשות בתפילת שמונה עשרה מבטא זאת: אתה חונן לאדם דעת. הדרשה על המילים כי אל דעות ה׳ מעמידה את הדעת בין שני שמות ה׳. הדעת הנכונה היא זו שמקורה בדעת עליון.
אותו עיקרון נוגע גם למקדש. קדושתו אינה תכונה סגולית העומדת לעצמה: הוא קדוש מפני שה׳ קידש אותו או מכוח הוראותיו. הקשר בין דעת לקדושה מעמיד את האמונה, התורה והמקדש על מקורם האלוהי.
מכאן עולה גם דרך להתנהל בתוך מחלוקת. אפשר לחלוק מחלוקות קשות ולהישאר אחים ורעים, תוך הכרה שיש הכרעה על פי הרוב. האחווה אינה מותנית בכך שכולם יחזיקו באותה דעה.
הביקורת מופנית כלפי התנתקות מן המקורות האלוהיים והיומרה לראות באדם עצמו את מקור הדעה. הצהרה על נאורות אינה מונעת כשלעצמה הידרדרות בשיח וביחסים בין בני אדם.
מול אויבים מבחוץ המבקשים את השמדתנו, יש חשיבות מכרעת גם לדרך שבה אנו מתנהלים בינינו. חוסר יכולת לחיות יחד עלול להביא להתפרקות מבפנים. סוד הקיום נקשר אפוא הן באחדות והן בייחוד: המחויבות לתורת ה׳ והחיבור לדעת ולקדושה. מכאן התפילה להתפקחות ולחיבור מחודש לדעת ה׳ ולמקדשו, כדי שנוכל להתקיים ולקדש את שמו ברבים.
מסקנת הדברים: גם במחלוקת קשה יש לשמור על אחווה ולהכיר בהכרעה על פי הרוב. החיבור לדעת ה׳ ולתורתו, לצד אחדות ישראל וייחודו, הוא יסוד להמשך קיומנו.
האם מחלוקת פוליטית קשה מצדיקה כינויים פוגעניים?
גם מחלוקת פוליטית קשה אינה מצדיקה כינוי יריב או מנהיג בשם היטלר או נאצי. יש לשמור על אחווה, להתחבר לדעת ה׳ ולהכיר בהכרעה על פי הרוב.
מה משמעות הביטוי ״כי אל דעות ה׳״?
הדרשה מציבה את הדעת בין שני שמות ה׳ ומדגישה את מקורה האלוהי. חשיבות הדעת מתבטאת גם בכך שבקשת הדעת עומדת בראש בקשות תפילת שמונה עשרה.
מה הקשר בין אחדות עם ישראל ובין קיומו?
סוד קיומנו באחדותנו ובייחודנו. הדרך שבה אנו מתנהלים זה עם זה והמחויבות לתורת ה׳ חיוניות לעמידה מול אויבים מבחוץ ולמניעת התפרקות מבפנים.
כיצד מקור קדושת המקדש קשור למקור הדעת?
הדעת והקדושה נובעות ממקור אלוהי. המקדש אינו קדוש כתכונה סגולית עצמאית, אלא מפני שה׳ קידש אותו או מכוח הוראותיו; כך גם הדעת הנכונה יונקת מדעת עליון.
לפי משנת הרמב"ם, האם נכון לכתוב "בטרם עת" או שעדיף לכתוב "בקוצר ימים ו/או שנים" ?
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
ברצוני לשאול שאלה הנוגעת להבנת פשט הכתוב בתורה שבכתב.
בפסוק בראשית ברא ראיתי פירושים על ידי גדולי המפרשים בעם ישראל המפרשים את המילה בראשית כסמוכה למילה ברא. והתקשיתי כיצד אפשר כך אם הרי יש לנו מסורת של טעמים ממשה רבינו שיש טעם מפסיק של טפחא בין המילה בראשית למילה ברא. מדוע לא התייחסו לכך בפירושם? האם זה לא מעיד על כך שהמילה בראשית איננה סמוכה והיא צריכה להתפרש על פי הפשט באופן אחר למשל בראשונה או בתחילה?
זה דבר חדש להחדיר לציבור שאין שום דבר קדוש.
זהו " שחיטת הפרות הקדושות"
תהליך "ניתוץ כל המיתוסים"
ירושלים לא קדושה
ישראל לא קדושה
המשפחה לא קדושה...
תהליך התפוררות עם ישראל.
שלום כבוד הרב, זכיתי ללמוד בישיבה כבר כמה שנים ואני יודע שאין זה שאלה פשוטה אבל אני כבר אבוד ולא יודע מה לעשות. איך אפשר להתמודד עם שנאה עצמית שמונעת ממני לעבוד את הקב"ה?
מכיוון שאם אני לא מאמין בעצמי ואני שונא את עצמי איך אפשר לעבוד את ה...
מחילה על השאלה , אני יודע שזה לא המקום הכי טוב לשאול אבל אני מתבייש מאוד מהדבר הזה
א אדם שרוצה ביום ראשון לקבל על עצמו תענית בערב רה"ש - איך הוא צריך לקבל במנחה של שבת? לדעת הרמב"ם ולדעת שו"ע.
ב אם הצום צריך להיות עד צאת הכוכבים?
ג מהן סעודת צדיקים וסעודת לוויתן עפ"י הרמב"ם? לפרט בבקשה
אני בד"כ שאני הולך ברחוב ויש שיח הדס או עשב או פרחי יסמין את עצי או מיני בשמים אני עוצר ומברך אם שם ומלכות את הברכה ואמר שתאה הברכה לע"נ הנפתרים שאני מכיר ואני מזכיר אותם גם נפתרים שמזמן נפתרו האם זה מועיל לנשמת אותם הנפתרים האם יש מקור לנהגו שזה מנהג בעלמא?
שלום
בהלכות תלמוד תורה ג;ו הוא אומר "מי שנשאו לבו" - מה זה ליבו - שכל או רצון לפי כח המתעורר בשמונה פרקים
שלום וברכה לרב , אשמח לדעת מה הטעם שכבוד הרב אומר (או באופן כללי למה אומרים) לפני הלימוד משנת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"?
דעות הרמבם בהשקה ואמונה שונות מאוד מהרווח היום ציבור והכל מלא דעות מחסידות והקבלה רציתי לדעת אם יש איזה ספר שמאגד את כל מחשבת הרמבם בשפה ברורה ללא הוספות מאוחרות
לכבוד הרב רצון ערוסי,
נשאלת באתר במפורש על לימוד הקבלה וספר הזוהר, והשבת: ״כלל גדול הוא, שכל לימוד חכמת קודש, שיש בה סתרי תורה, לא ילמד אדם, אלא לאחר שמילא כריסו בבשר ויין״, ובהמשך כתבת שמי שהגיע לדרגה הראויה ״עליו ללמוד… מפי יודעי חן באמת״ (אתר נצח ישראל, ״קבלה - ספר הזוהר״).
ואני שואל: כיצד דווקא אתם, ההולכים בדרכו של רבנו הרמב״ם, לא מתעבים את אלו התכנים שבספרות הקבלה והזוהר, כגון הספירות, הפרצופים, זעיר אנפין וכיוצא בהם? למה לכם לתת לתכנים אלו מקום ולגיטימציה, ואף להציג את לימודם כחכמת קודש?