סעיף בתי הדין בהסכם הקואליציוני
בתי דין רבניים יוסמכו לדון גם בעניינים כלכליים ואזרחיים לפי דין תורה בהסכמת הצדדים.
מה עושים כאשר החשש לפגיעה בטוהר הבחירות חורג מקלפי מסוימת? ההבחנה בין ליקוי מקומי לחשש רחב עומדת במרכז הדיון: מתי די בתיקון נקודתי, ומתי ראוי לשאת בטרחת בחירות חוזרות כדי שלא להותיר ספק בכשרות בחירתם של חברי הכנסת?
🎧 האזינו לנימוקים: מתי טיפול נקודתי בפגמים בבחירות אינו מספק, ומדוע להעדיף בחירות חוזרות למרות הטרחה?
כאשר פגם בבחירות מוגבל למקום מסוים, אפשר לפסול את ההצבעה באותו מקום ולחייב בחירה מחדש. כאשר הפגמים, או החששות לפגמים, חורגים מן התחום המקומי ומתפשטים להיקף רחב יותר, השאלה אינה מסתיימת בטיפול בקלפי אחת. יש לבדוק את הדברים היטב ולא לטשטש את משמעותם.
הדיון נוגע לכנסת ישראל ולכשרות בחירתם של חבריה. החשש הוא שידבק בנבחרים ספק שמא נבחרו באמצעות בחירות מושחתות או בלתי הוגנות. לנוכח חומרת הדבר, יש להחמיר ולא להקל. בחירות חוזרות מטילות טרחה על הציבור, אך במקרה הנדון עדיפה טרחה זו על פני השארת החשש בעינו.
אחרי בקשת המחילה, דומני שהשופט סולברג טעה בהכרעתו. ההכרעה נראית לי פזיזה, וההסתפקות בבדיקה נקודתית של החשדות אינה מספקת לדעתי. במקרה זה היה ראוי להעדיף בחירות חוזרות. לכך מצטרף חששי ביחס להזדהות המיעוט הערבי עם מדינת ישראל ולאכפתיות כלפי התנהלותה ושמה הטוב. לנוכח החששות הללו, הכף נוטה בעיניי לקיום בחירות חדשות.
לדיון נוסף באחריות הציבורית וביכולת לפעול יחד לאחר הבחירות, ראו מחלוקת שמפרה או פילוג שמסכן: הקריאה למצוא את הבסיס המשותף.
מסקנת הדברים: יש להבחין בין פגם מקומי לבין חשש לפגיעה רחבה בטוהר הבחירות. במקרה הנדון, יש להעדיף בחירות חוזרות על פני טיפול נקודתי, למרות הטרחה לציבור, כדי שלא להותיר רבב בכשרות בחירתם של חברי הכנסת.
כיצד מבחינים כאן בין פגם מקומי לחשש רחב בבחירות?
כאשר הפגם נקודתי ומקומי, אפשר לפסול את ההצבעה באותם מקומות ולחייב בחירה מחדש. כאשר הפגם או החשש לפגם חורגים מהיקף מקומי, אין להסתפק בטיפול נקודתי בלי לבחון היטב את התמונה הרחבה ואת משמעותה לכשרות הבחירות לכנסת.
מדוע מוצעות במקרה הנדון בחירות חוזרות למרות הטרחה לציבור?
במקרה הנדון, החשש לכשרות בחירתם של חברי הכנסת מצדיק את הטרחה הכרוכה בבחירות חוזרות. אין להשאיר בנבחרי הכנסת רבב של חשד שנבחרו בבחירות מושחתות או בלתי הוגנות; לכן הכף נוטה להחמיר ולהעדיף בחירות חוזרות על פני טיפול נקודתי שאינו מספק.
בתי דין רבניים יוסמכו לדון גם בעניינים כלכליים ואזרחיים לפי דין תורה בהסכמת הצדדים.
האם שיתוף פעולה של חברה ישראלית או בנק ישראלי עם החלטות של ממשלות זרות כנגד אזרח ישראלי ללא משפט הוא מותר על פי ההלכה?
והאם יש לשמוע לסנקציות כאלה שמכתיבים לנו ממשלות זרות כנגד יהודים בארץ?
זכה חברנו גלעד סרי הי"ו לחנוך בחודש מרחשוון התשע"ה בית חדש בארץ ישראל.
הרב רצון ערוסי שליט"א הנהיג את המעמד בדברי תורה אודות משמעותו של מנהג חנוכת הבית והדרך הנכונה לקיימו.
מעמד חנוכת הבית כלל שירות והללות בכיבוד ג'עלה ולאחר מכן סעודת הודיה כמנהג אבותינו.
שאלו אותי, האם ניתן לתבוע על הוצאת דיבה את הגב' אושרת קוטלר, על כך שאומרים שהיא אמרה בחדשות, שאנו שולחים את הבנים שלנו לצבא, והם חוזרים כמו 'חיות אדם', וזו תוצאה של 'הכיבוש'?
ראשית, גילוי נאות, לא שמעתי את הדברים. אני רק שומע מפי השואל שכך היא אמרה ולכן אני מתייחס למציאות שאילו היא אמרה כך, או כל מי שאמר כך האם זה עילה להוצאת דיבה או לא?