דילוג לתוכן העיקרי

סמכות ואחריות

דברים פרק יח (כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה´. (כב) אשר ידבר הניא בשם ה´ ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה´ בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו. שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות.
1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.
2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.
3. אסור לפחד לפגע בו. היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"? או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו. דוד

ונתתי מטר ארצכם

לכבוד הרב,
מדוע בקריאת שמע משה רבינו אומר "ונתתי מטר ארצכם בעיתו" בגוף ראשון ("ונתתי" ולא "יתן ה' מטר ארצכם")? האם משה רבינו ממונה על הגשמים והפרנסה? והרי גשם ופרנסה הוא אחד המפתחות שלא נמסרו בידי שליח (תחילת מסכת תענית)

קריאת תהילים

שלום רב, אני משתדל לקרוא פרק בתהילים מידי בוקר אולם לא אחת מפאת חוסר זמן איני מספיק לקרוא פרק בתהילים.
רציתי לדעת האם ניתן לקרוא בתהילים גם בערב או בלילה לפני השינה כיוון שבעבר אמרו לי שאסורה הקריאה בתהילים לאחר 12 בצהריים?!
תודה

קנאתו של פנחס

כבוד הרב שלום וברכה לפני כיומיים, בעת שנערך מצעד ה"גאווה" בעיר ירושלים, הגיע אדם תמהוני וניסה לדקור אדם אחר שצעד במצעד. למרות התנגדותי העזה למצעד הפקרות שכזה, אחזה את גופי חלחלה למראה קנאותו של אותו האיש, עד כדי כך שהעבירה אותו מדעתו לנסות ולרצוח אדם אחר. לא יכולתי שלא להשוות בין קנאות מסוג זה לקנאותו של פנחס כנאמר בספר במדבר: "וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן; ויקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה, וידקור את שניהם -- את איש ישראל ואת האישה אל קובתה; ותיעצר המגפה מעל בני ישראל...

באור באונקלוס.

תרגום אונקלוס שיסודו בהררי קודש, אינו משנה לשווא את תרגומיו, והוא דבק במילולי, אא"כ מצא פגיעה בכבודם של אבות, הגשמת ה' וכדו'. והנה הכתוב אומר במעשה יהודה ותמר (בראשית לח, כ) "וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת - גְּדִי הָעִזִּים..." ואונקלוס תרגם: "ושדר יהודה ית גדיא בר עיזי...", וכן לפניו "אנא אשדר גדיא בר עיזי" (שם שם, יז). ובדרך כלל ת"א מתרגם בפעל שלח את המילה שלח. ולא מצאנו בכל התורה כולה שאונקלוס מתרגם באמצעות שד"ר, מלבד כאן. (בפרשת בלק (כב, מ) עה"כ "... וַיְשַׁלַּח לְבִלְעָם, וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ" ישנם הדפסות אונקלוס, כחומש רב פנינים, שמודפס "ושדר לבלעם", אך לא מצאתי לזה זכר בתאג').

בגד כפת

לרב רצון שלום וברכה בפסוק "לא ירדנו בפרך" (ויקרא כה, נג) האות בי"ת של תיבת בפרך דגושה למרות סמיכותה לאחת מאותיות יהו"א. למיטב הבנתי הדלה דיגוש הבי"ת במקרה דנן אינו בסיבת היותה אחת מן היוצאים מן הכלל המנויים במחברת התיגאן. גם חיפוש ברב מנ"ש לא העלה דבר. מה שכן ב"דעת מקרא" בחילופי הנוס' מצאתי שאכן בכת"י ששון (ורק בו) בי"ת בפרך רפה. שאלתי האם ידוע טעם לשוני לדבר? בברכה והערכה

שאלות אמוניות

שלום לכבוד הרב וחג שמח! יש לי מס' שאלות אמוניות לגבי סתירות לכאורה בפשוטו של מקרא, שאני מתחבט בהם זה זמן רב. אודה לכבוד הרב אם יוכל להאיר את דרכי לגבי איך ניתן לפרשן בבחינת "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". בשמואל א' כתוב שדוד הרג את גולית, בשמואל ב' כ"א פס' י"ט כתוב שאלחנן בן יערי הרג את גולית. בדברי הימים א' כ' פס' ה' כתוב שאלחנן בן יעור (יעיר) הרג את לחמי אחי גולית. ניסיתי להסתכל קצת במפרשים וראיתי שכתוב שדוד הוא אלחנן, מכיוון שיערי אורגים זה המקצוע של הורי דוד שהם היו אורגים פרוכת לביהמ"ק. אבל הרי המקדש נבנה בזמן מלכותו של שלמה, ואיך יכול להיות שהורי דוד בנו פרוכת למקדש?

Subscribe to פרשנות המקרא