משברך לחולה לא יהודי
האם ניתן להגיד תפילת "משברך" לחולה לא יהודי (למשל - חייל דרוזי פצוע) אם כן, מהו נוסח התפילה?
האם ניתן להגיד תפילת "משברך" לחולה לא יהודי (למשל - חייל דרוזי פצוע) אם כן, מהו נוסח התפילה?
שלום עליך מו"ר מה התוקף של "מנהג המקום" בימינו, שאלתי הינה בפן הפרטי בעיקר ובפן הכללי ונובעת מאחר וכיום אנו רואים המון בתי כנסת שהמתפללים בהם הם מכלל העדות והזרמים, למרות שבעיקרון בית כנסת בדרך כלל מוגדר כתימני או כספרדי או כאשכנזי וכו'. בפן הפרטי, אני תימני (בלדי), ולמרות שאני מתפלל בבית כנסת אשכנזי מידי בוקר (אין לי אופציה אחרת) אני מתפלל מתוך הסידור שלי על פי הסדר הכתוב בו למרות השינויים הידועים, ומאוד קשה עלי לנהוג אחרת. לדוגמא לאחר חזרת הש"ץ מיד אני נופל נפילת אפיים, אך הקהל, מתעכב ואומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו.." - האם אני נוהג כדין?
היש אבחנה בנסיבות אלו בין דין שליח ציבור לבין דין אחד מן הציבור שאיחר והגיע לפני תפילת החזרה?
ערב למורי רצון הי"ו שאלתי –- קדיש יתום אימי נפטרה לפני כחודשיים, כל יום אני אומר קדיש. שאלותי:
1. האם מספיק פעם אחת ביום?
2. כאשר ישנם כמה יתומים בשנה, בחודש, בשבעה. מה סדר העדיפות?
3. ולמנהגנו רק אחד אומר קדיש (כי תריין קליי לא משתמעי) האם מספיק פעם אחת ביום? או כדאי שנלך לבית כנסת אחר?
4. כאשר אני מתפלל עם מניין שלא תימני האם להצטרף לקדיש עם כולם? אפילו שזה מניין מצומצם? (לפעמים יותר מספר האנשים שאומרים קדיש מהעונים אמן.)
מה נשתנה מדין תפילת החול שאין חייב לחזור היות וישלים בתפילת המוסף והרי גם בשבת יכול להשלים בתפילת המוסף ?
האם ניתן ללמוד דין חזרה בשבת מדין חוה"מ שחייב לחזור היות ואין חשש לטורח ציבור בגלל שלא שייך בשבת ביטול מלאכה?
באלו נסיבות אם טעה ש"צ ושכח לומר "יעלה ויבוא" יהיה חייב לחזור על התפילה כדין היחיד?
בס"ד
לכבוד הרב שלום וברכה,
שאלתי ובקשתי האם לעניין סוף זמן ק"ש פוסק כבודו שיש ללכת ע"פ שעות שוות או שמא יש ללכת ע"פ שעות זמניות. והאם הדבר מוסכם בין פוסקי יוצאי תימן או שמא מחלוקת יש בדבר.
בתודה מראש,
אלדד
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם באמירת תחנון בתפילה ?
לשיטת האחרונים, היש לומר תחנון כשהחתן מתפלל עמם בבית הכנסת כמו דין האבל בביהכ"נ או לא?
מהי שיטת יהודי תימן באמירת תחנון בתפלה בנסיבות האמורות?
כידוע זקני תימן לא היו מתפללים תפילת עמידה בעמידת דום
אז איך זה יתיישב עם דברי הגמרא בברכות ורגליהם רגל ישרה שאדם צריך להתפלל כאשר רגליו הם עומדים דום הנראה כרגל אחת
הפסקה בשתיקה, האם נכללת בשיעורי ההפסק המקובלים "תוך כדי דיבור"?
היש נסיבות שאמירת: "ברוך הוא וברוך שמו" מהווה הפסק בין שני חלקי הברכה?
מהו שיעור ההפסק בתפילה אף שהוא בשתיקה המחייב לחזור לראש התפילה?
הקורא בתורה ונשתתק ועמד אחר תחתיו, מה ההבדל בין שיטת הרמב"ם לבין שיטת השו"ע ?
מדוע על האחר שקם במקום זה שנשתתק לחזור מתחילת קריאת הקודם והרי ניתן היה להוסיף עוד אחד למנין הקוראים ?
היש לחשוש בנסיבות אלו לעלבון של הקורא שקריאתו הופסקה ולמחלוקת בין ציבור המתפללים?