האם „לכוון את רגליו” בתפילה פירושו להצמיד אותן ממש?
מה פירוש לכוון הרגליים לפי רבינו?
מה נשתנה מדין תפילת החול שאין חייב לחזור היות וישלים בתפילת המוסף והרי גם בשבת יכול להשלים בתפילת המוסף ?
האם ניתן ללמוד דין חזרה בשבת מדין חוה"מ שחייב לחזור היות ואין חשש לטורח ציבור בגלל שלא שייך בשבת ביטול מלאכה?
באלו נסיבות אם טעה ש"צ ושכח לומר "יעלה ויבוא" יהיה חייב לחזור על התפילה כדין היחיד?
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו מהו המקור (היכן?) למחלוקת (בגמרא) לומר את הקדיש דרבנן אחרי מזמורים, כגון אחרי מזמור לדוד ה' רועי וכדו'? בברכת חג שמח ברק
ילמדנו רבינו, בדורנו, החותם בשומר עמו ישראל לעד האם יש לענות אחריו אמן?
2. האם עלי להפסיק מקריאתי כאשר אני ממשיך בהרגלי את הנוסח המדויק .
שלום לכבוד הרב.
ברצוני לשאול מספר שאלות:
א. כשאומרים עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום "עלינו" - מי זה עלינו? ציבור המתפללים? אם כן, אז למה אחרי זה אומרים ועל כל עמו ישראל? הרי זה חזרה...
ב. האם יש דעה / מנהג של התימנים או לא של התימנים, שמברכים על התפילין אחרי קשר השי"ן ? כאילו בדיוק לפי שמתחילים את הסיבוב הראשון בזרוע?
תודה רבה הרב.
להתראות.
שלום לכבוד הרב במסגרת עבודתי נאלצתי לעבור לגור בדימונה. בשכונה שאני מתגורר קיים מניין אחד כל בוקר שהוא מניין פועלים ואנחנו כ - 10-12 אנשים. בשל העובדה שאנשים ממהרים לעבודתם ולפעמים גם צריכים לצאת מוקדם מהתפילה מבקשים ממני להתפלל מהר דבר שמעצבן חלק קטן משאר המתפללים. יש לציין כי אם נתפלל בנחת והאנשים יצאו יש מצב כי נשאר ללא מניין לקראת סוף התפילה... בגלל שאני בדר"כ עולה חזן ואני הוא זה שמתפלל מהר אני נמצא בדילמה מאוד חזקה מה עלי לעשות?? האם להמשיך ולהתפלל מהר?? האדם שכועס שהתפילה מאוד מהירה אומר לי שזה עלי ואנחנו בכלל לא יוצאים ידי חובה...
האם יש להוציא את כל ספרי התורה לבדיקה והגהה או ניתן לסמוך על חזקת כשרות ולהמשיך להוציא ס"ת לפי התור?
האם במקרה זה חלים דיני תערובות כמו במיני מאכל? דהיינו, ביטול חד בתרי או אין ביטול לדבר חשוב?
כאשר נמצא פסול בס"ת במהלך קריאת הציבור, האם יש לחזור על כל הקריאות שקראו בספר תורה זה?
האם ניתן להפעיל כללי ביטול ברוב כמו בדיקת חמץ במספר בתים? דהיינו כל דפריש מרובא פריש?
לכבוד הרב שליט"א
ראיתי בתשובות הרמב״ם שכותב שאסור לומר בשבת פיוטים שחיברו הגאונים היות ויש שם בקשות ואין לבקש בשבת
רציתי לדעת האם לדעת הרמב״ם גם כן אין לומר מי שבירך לעולים לתורה וכן אין לשיר שירי קודש הכוללים גם בקשות ומה היה המנהג בצנעא בנושא זה
תודה רבה
כבוד הרב שלום, אני נוהג להתפלל תפילת שחרית ביחיד בביתי (לצערי למניין המוקדם שאצלנו מאוד קשה לי לקום, והמניין השני מאוחר מדי ויגרום לי לאחר לעבודה). מסיבות שונות, לאחרונה חשבתי על האפשרות של לנסוע לעבודה (לאחר קריאה של ברכות השחר) ושם בעבודה להתפלל את תפילת השחרית (יש לנו חדר ישיבות שבו אנחנו נוהגים להתפלל מנחה ושם אני מתכוון להתפלל שחרית). השאלה שלי האם זה מותר הלכתית: קודם כל לנהוג לעבודה ורק אז להתפלל שחרית? (מייד עם ההגעה לעבודה)
תודה מראש ובברכה, תומר
לכבוד הרב שלום אני מתפלל די קבוע במנחה/מעריב בבית הכנסת בשכונתי. זמני התפילה קבועים ואם יש מניין מתחילים בדיוק. לא לעתים קרובות, אבל לעתים יש מאחרים, שהפסידו את חזרת הש"ץ וה"קדושה" והם מבקשים, ולעתים גם בלי לבקש, מתחילים להתפלל כאילו היו הש"ץ והקהל - אשר כבר אמר "קדושה" - אומר "קדושה" בפעם השנייה תוך 10 דקות. לעניות דעתי טעמים לפגם
1) המאחר בעצם כופה את עצמו על כלל הציבור, טירחת ציבור
2) אמירת "קדושה" פעם שנייה תוך כמה דקות נעשית באופן מכני, כאילו היינו בובות מופעלות.
3) גם ב"קדושה" הראשונה קשה לרכז כל כוחות הנפש לכוונה שלמה - קל וחומר בחזרה מצוות אנשים מלומדה
אנחנו בית כנסת באלאדי- רגילים להתפלל מנחה וערבית "סמוכות" לפעמים אנחנו מסיימים מנחה לפני השקיעה.
האם נהוג לומר נפילת אפיים לאחר מנחה במקרה כזה?
תודה