ממתי אפשר להתפלל שחרית לפני הנץ, ומתי מברכים על הטלית והתפילין?
השאלה משולשת: א. מה שיטת מארי. ב. מה שיטת הרב. ג. לפי כל שיטה, איך לנהוג לעניין עיטוף בטלית, הנחת תפלין, וברכה על אלה.
השאלה הראשונה:
בפירוש להלכות תפילה א, יב נראה שמארי קובע שאף בדוחק כלשהו, יכול לכתחילה להקדים ולהתפלל לאחר עלות השחר, כפי שנהגו אבותינו בתימן, וכי מנהג זה תורה גם לשיטת רבנו.
לעומת זאת בתשובות לתמיר רצון, מס' 64, לכאורה יש סייג: לא מיד לאחר עלות השחר, אלא לפחות משיכיר - זמן טלית ותפלין. זה האמור בתשובה 64:
האם ״תורתו אומנותו״ הוא רק מי שאינו עובד כלל לפרנסתו?
שלום
האם הלכות תפילה (ו:ח) נותן ההגדרה של תורתו אומנותו למי שאינו עושה מלאכה כלל או האם יש הגדרה אחרת?
האם יצא ידי חובה מי שאמר לפני קריאת שמע את הברכה שאחריה?
ברמב"ם ק"ש א:ח הוא אומר שאין סדר לברכות אבל מה ההלכה אם הוא אומר הברכה שראוי לאחריה לפניה?
מה עושים במזמור החג כשמצמידים את מנחת היום הראשון לערבית של היום השני בראש השנה?
שלום לכבוד הרב,
כאשר מתפללים מנחה של ר"ה א' סמוכה לשל ערבית ר"ה ב', מהו הסדר הנכון לגבי המזמור של החג?
האם קוראים מזמור של חג במנחה, קדיש דרבנן במנחה ואשרי האיש של ערבית? או מדלגים על מזמור חג של מנחה ובמקומו אומרים את מזמור של חג של ערבית ואשרי האיש של ערבית?
האם חוזרים על קריאת שמע שעל המיטה וברכתה אחרי תפילת ערבית שנשכחה?
שלום וברכה ויישר כח
לאחר שקראתי קריאת שמע על המיטה, נזכרתי שלא התפללתי ערבית. קמתי והלכתי למניין בשכונה, ולאחר מכן לא אמרתי שוב קריאת שמע על המיטה. האם נהגתי נכון? אם לא, כיצד הכי נכון היה לנהוג במצב זה?
האם מתרגמים בציבור את פסוקי התוכחה בפרשת כי תבוא גם במקום שנהגו לדלג על התרגום?
האם צריך לתרגם את התוכחה לפי ההלכה?
ואם צריך לתרגם, האם המנהג שלא לתרגם גובר על ההלכה?
מה מקורה של תפילת עלינו לשבח, ומדוע הרב מסתייג מאמירתה בחיפזון בסיום התפילה?
בהמשך לתשובת הרב בקישור
https://net-sah.org/audio/46765
אשמח לדעת מה המקור