דילוג לתוכן העיקרי

מה השיקול החינוכי ביציאה של נערים לקולנוע גם לסרט מצויר שתוכנו חיובי?

שלום לרב-, למה אסור ללכת לקולנוע , לראות סרט מצוייר שתוכנו חיובי?? נערים רוצים ללכת.

מה זה שונה מהרבה מקומות שפתוחים בשבת, והציבור הדתי משתמש בשירותם בימי חול. כולל בריכה שפתןחה רוב השבוע לשחיה מעורבת, ויום אחד מיועד לנפרד.  מותר ללכת לבריכה הזאת??
 

כיצד יכולים הורים להשיג זמני רחצה נפרדת בבריכה או בים עבור ילדיהם?

יש מקומות, כמו בריכות , מקומות עם הרבה מיתקנים,
שרוב הימים יש שם בריכה מעורבת.
ואז יום אחד בשבוע עושים שם,
בריכה נפרדת לדוסים
מי שהולך לשם, 
אז כולנו שהולכים לימית אלפיים שפתוחים בשבת, והולכים לבריכה שבמשך השבוע פרוצה מאד ויש ימים שעושים נפרד - כולנו יורקים על הכיפה/מטפחת שעל ראשנו??
לאן נלך אם הילדים? אי אפשר לחנוק אותם! אין מקומות נורמליים ללכת. למה שהם ירגישו שהם מסכנים ומפסידים בגלל ששומרים מצוות?
 

האם סדרת ״רצים למשנה״ מתאימה לצפייה של בני נוער מבחינה הלכתית וחינוכית?

שאלוני
אנחנו משפחה תורנית,
שגרות בסביבה של משפחות תורניות

והרבה הורים תורניים 'מרשים' לילדיהם לראות ,
סדרת תכנית 'רצים למשנה',
זה סדרה שמראים עלילה ובכך מסבירים משניות בש"ס. 
(יש שם , בסדרת 'רצים למשנה'- בנים ובנות בני 14 )
1 האם מותר הלכתי חינוכי?
מה דעת רבנן? 

משחקים נער ונערה בני 14, כאחים בסרט  [ לבושים צנוע]
ועוד זוג בן בת נוספים שהם חברים יחד 
והם  מפצחים משניות יחד ומנסים להרוס תוכניות לרשע שהוא רוצה שהם לא יגיעו לתחרות המשניות הארצית.

האם איסור יציאה בשיער גלוי הוא מן התורה לפי הרמב״ם, ומה מקורו בהלכות אישות?

שלום הרב, אני מעיין כעת בסוגיית כיסוי ראש האישה, ורציתי להבין דברי הרמב"ם בזה -

א. האם לפי הרמב"ם חובת כיסוי הראש (או יותר נכון, איסור פירוע ראש) הוא דאורייתא או דרבנן?
אם דאורייתא, מדוע לא מנאו במנין המצוות, אף שהיה ראוי למנותו לפי הכלל השני (שדבר הנלמד מדרשה נמנה אם כתוב בו 'דאורייתא')?
וכן, למה כתב האיסור על האישה ללכת פרועת ראש בתוך הלכות איסורי ביאה, בין איסורים שרובם הנהגות צניעות דרבנן (ואפילו באותה הלכה עצמה 'ולא תלך אשה בשוק ובנה אחריה', שבוודאי אינו איסור תורה)?

כיצד מבחינים בין דיבור ראוי בין בני זוג בשעת אישות לבין ניבול פה?

שלום וברכה, רציתי לשאול,
האם יש לבאר את גדר הדברים שמותר לדבר עם האשה בעת תשמיש ואלו שלא, כי ראיתי שבשו"ע אה"ע סי' כ"ה סעי' ב' כותב "ולא ינבל פיו בדברי הבאי", ומיד אח"כ כותב שמותר "לספר עמה בענייני תשמיש כדי להרבות תאוותו", ולכאורה דברים בענייני תשמיש המרבים תאווה הם ניבול פה?
ואנסה לנסח כמה שאלות ספציפיות:
א. האם יש כאן איסור או מידת חסידות?

האם מותר לגבר להשתמש בשמן מזין להארכת הריסים?

שלום וברכה
הריסים שלי מאד דקות ודי קצרות, ורציתי לדעת האם מותר לי לשים תכשיר (שמן מזין) שמרבה שיער בעפעפיים? או שאסור מדין לא ילבש?
ראיתי שיש גמ' שממליצה לשים פוך כדי להרבות שיער בעפעפיים (שבת קט,א), והיא פונה לגברים.
תודה רבה

האם מותר לגבר להשתמש בשמן מזין המחזיר לשיער אפור את צבעו השחור?

שלום וברכה
יש שמן המזין את השיער האפור, והוא חוזר להיות שחור. לא צובע, אלא הוא סופג מינרלים ו"מבריא".
האם זה בכלל האיסור של צביעת שיער לבן, מדין לא ילבש?
לכאורה זה לא מעשה קישוט אלא מעשה רפואה, הגוף עושה את התיקון, זה לא מלאכותי.
התכשיר הוא ריכוז חומרים טבעיים שמווסתים את התזונה של השיער. אין צבע לתכשיר.
ואם עיקר הכוונה היא לשמר את השערות השחורות (יש רק בודדות לבנות) זה משנה את הדין?
תודה רבה

Subscribe to צניעות