דילוג לתוכן העיקרי

שמיטה

שלום לרב על פי דרך מורנו הרב יוסף קאפח האם טלישה/קציצה של עלי תבלין כמו הריחן מותרים בשמיטה, והרי זה משבח את הצומח - כמו כיסוח דשא? אם כן מה עושה עם השארית שיש לו לאחר שימוש?
תודה תכתב בספר החיים ובספר הסליחות

מעשר כספים ושמיטת כספים

שלום כבוד הרב.
1. אין לי משכורת קבועה. אני עובדת כפרי לנסרית ובכל חודש שכרי משתנה. שאלתי היא לגבי מעשר כספים - ברוך ה' זכיתי ויש לי כמה הוראות קבע לצדקה, שהן יותר מעשירית משכורת שלי. האם אני צריכה שהמעשר שלי יהיה בדיוק עשירית מהמשכורת? אם כן, איך אוכל למדוד זאת והרי הוראות הקבע יורדות קבוע כל חודש והמשכורת משתנה בכל חודש... מה אוכל לעשות עם ה"עודף" בצדקה שנשאר לי בכל חודש מהמעשר? האם זה מיותר או נחשב גם כן לצדקה\מעשר? כי הבנתי שצריך לתת בדיוק עשירית. ואצלי המצב קצת מורכב. מה עושים כדי לצאת ידי חובת מעשר וגם לא לבטל את הוראות הקבע?

עציצים בשמיטה

יורנו מארי תשובתו מה דין עציץ נקוב ועציץ שאינו נקוב בשמיטה. מה הקריטריונים להבחנות בין העציצים? האם צלחות מתחת לעציץ עם חורים יחשב כנקוב או שלא נקוב? מה מותר ומתי בשמיטה לטפל בעציץ זה? האם זה משנה אם הוא בותוך הבית או בגינה? ותשובתו מהרה תצמח

שמיטה מהתורה?

שלום לרב לפי הציטוט מהרמב"ם הלכות שביעית פרק יב: יד (טז) וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית, בעת שייכנסו לארץ -- יתחילו למנות שמיטין ויובלות, ויקדשו בתי ערי חומה, ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות: שנאמר "והביאך ה' אלוהיך, אל הארץ אשר ירשו אבותיך -- וירשתה" (דברים ל, ה), מקיש ירושתך לירושת אבותיך -- מה ירושת אבותיך, אתה נוהג בחידוש כל הדברים האלו; אף ירושתך, אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו.
1) לפי הציטוט הזה מהרמב"ם האם אפשר אפשר להבין שהיום השמיטה וכן תרומות ומעשרות הם מהתורה?

עציץ נקוב ושאינו נקוב בשמיטה

שלום לכמו"ר רצון ערוסי יצ"ו. לפני שנת השמיטה הבעל"ט, אבקש לשאול. יש לי מחוץ לבית אדניות. אדניות אלה מונחות צלחות, ועל פלטת בטון (כך בנוי הבניין) מחוץ לחלון הבית. מכיון שאיני גר בקומה האחרונה, הרי שמעל האדניות הללו, יש גם קורת בטון. מארי ענה לי בעבר, שמכיון שהאדניות נחשבות מקורות - הרי שאין צורך בתרו"מ. *העציצים - נקובים נקבים זעירים. אך האם מציאות הצלחת מתחת, וכן הבטון גורמים לעציץ להיות נחשב כעציץ שאינו נקוב? לענין שמיטה, כפי שאני מבין מתשובת מארי בעבר: העציצים נחשבים כמצויים במקום מקורה.

ספיחין לדעת הרמב"ם

שלום האם לדעת הרמב"ם ירק שגדל כולו בשישית ונלקט בשביעית יוגדר כספיחין או כפי שאומר החזו"א שבזה אין ספיחין? אם יש ספיחין איך נסביר את הרמב"ם שו"י ד, יט ופירוש המשנה שם? האם מארי התייחס לרעיון של החזו"א לגבי מחזור זרעים?
תודה

ספיחין

שלום אנחנו משפחה שמבקשת לשמור על שמיטה כדעת הרמב"ם. הבנים שלנו לומדים בישיבה בה יאכלו שנה הבאה ירקות מאוצר הארץ כך שיהיו ירקות שיחשבו ספיחין על פי דעת הרמב"ם. האם אוכל לומר להם שיוכלו לאכול בישיבה ירקות מפני שירקות חשובים מאוד להתפתחותם הגופנית ואם הם לא יוכלו לאכול שם ייתכן ויגרם להם חוסר בויטאמינים? בברכה ירון

Subscribe to שמיטה