עציצים בשמיטה
יורנו מארי תשובתו מה דין עציץ נקוב ועציץ שאינו נקוב בשמיטה. מה הקריטריונים להבחנות בין העציצים? האם צלחות מתחת לעציץ עם חורים יחשב כנקוב או שלא נקוב? מה מותר ומתי בשמיטה לטפל בעציץ זה? האם זה משנה אם הוא בותוך הבית או בגינה? ותשובתו מהרה תצמח
כל שיש בצלחות שמתחת לצומח, נקבים, שמהם יוצא שורש קטן, העציץ נחשב לנקוב, והצמח נחשב כמחובר לאדמה. ואין לעקור עציץ כזה ממקום למקום בשביעית, כי זה כמו נטיעה בשביעית. אבל מותר להשקות עציץ זה ולקיימו. בתוך הבית, על גבי רצפת בטון, העציץ נחשב כעציץ בלתי נקוב, ומותר להעבירו ממקום למקום בשביעית.
תכנים לקריאה נוספת
באילו תנאים מותר להעביר צמח לעציץ גדול יותר בתוך מבנה בשנת השמיטה?
בשל מצוקה של הצמח, האם אפשר להעביר לכלי גדול יותר - האם מותר בשנת השמיטה?
מצעים מנותקים בשמיטה
שלום למו"ר הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א. ראיתי את גליון "אור ההליכות" של הליכות עם ישראל, לקראת חג הסוכות, ושם היה כתוב במאמר על השמיטה של הרב יחיאל עטרי כי על יבול ממצע מנותק יש לשמור קדושת שביעית. אשמח לדעת מדוע, כי חז"ל אפילו לא גזרו על עציץ שאינו נקוב, וכי מניין לנו לגזור גזירות חדשות? גם לא היה שם פירוט בנושא מצע מנותק (למרות הפירוטים הרבים שניתנו בהיתר מכירה ובאוצר בי"ד). יישר כח על העלון ועל בית הליכות עם ישראל שאני רואה שהולך ורוקם עור וגידים. תזכה לשנים רבות ומועדים טובים
מה ההבדל בין דיני האתרוג שנלקט לפני סיום שנת השביעית או שנלקט לאחריה?
האם הם נחשבים הפקר בכל מקרה גם אם נלקטו לאחר ראש השנה והאם יתחייב בהפרשת תרו"מ?
כיצד ניתן להתגבר על איסור סחורה באתרוגים של השביעית?
ממי עדיף לקנות אתרוגים, שנלקטו משדה "התר מכירה" או שנלקטו מ"אוצר בית דין"?
פסיפלורה
. לפי מה שראיתי הספרדים דנים פרי זה כירק מכיוון שנסמכים על דעת הרדב"ז שאומר שאין מין באילן שמביא פרי בשנה הראשונה וסוג זה כן מביא פרי בשנתו הראשונה. אם אכן דנים אותו כירק האם עפ"י הבנתי אליבא דהרמב"ם שכותב שבירק הולכים אחר לקיטה, האם יש בפרי זה לשיטתו אסור ספיחין. וגם אם דעת הרמב"ם היא חומרה האם עלי בתור תימני להחמיר בזאת? מה עושים? מותר לאכול?
מועדי פירות שמינית
קיימות טבלאות המפרטות את מועדי הביעורשל פירות שביעית. היכן ניתן להשיג טבלה המפרטת את המועדים בהם הפירות הנמכרים בשוק, שאינם מקירור, הם פירות שמינית? האם מותר לאכול פירות הנמכרים בשווקים, אשר מועד הביעור שלהם חלף, ואשר המוכר מציין כי הפירות אינם מקירור, אך הוא אינו יודע להשיב, אם פירות אלה שהוא מוכר, דינם כפירות שמינית או שביעית?
מועד איסור ספיחין
לכבוד הרב שלום, אם הבנתי נכון, לגבי הירקות עפ"י הרמב"ם הולכים אחרי לקיטה, וכפי שמופיע בקיצור ההלכות באתר, ירקות שנלקטים בשביעית למרות שרוב גידולם היה בשישית, אסורים איסור ספיחין. אם כן אינני מבין שבטבלת מעדי קדושת שביעית, כל זן וזן יש לו מועד אחר, שניראה כסותר לכאורה את הלכת הרמב"ם. אודה לרב אם יכול להבהיר לי נקודה זו, ביראת כבוד תורתו, פסקל לוי
מדוע הפרש השעות בין יפן לקליפורניה אינו משנה במקרֶה ההלוואה שנשאלה סמוך לסוף השמיטה?
אם יהודי היושב לו בקליפורניה לוקח הלוואה בערב ראש השנה ה'תשפ"ג מבנק השייך ליהודי היושב לו ומנהל את עסקיו ביפן -שההפרש בין שני המקומות הוא של 19 שעות. האם הלווה יוכל לסמוך על כך שמבחינת המלווה כבר חלפה שנת השמיטה וחלה על הלוואתו שמיטת כספים?