דילוג לתוכן העיקרי

שונות

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. לפי מורנו הרב יוסף קאפח אם קבע סעודה על מזונות (כלומר, שאינו אוכל עד הסעודה הבאה) מברך כלחם. מה הדין אם מצא עוגיות וברך מזונות ואכל, עד כדי שאינו צריך לאכול את סעודתו הבאה הקבועה, האם למפרע היה צריך לברך כלחם, ולברך אחר אכילתו ברכת המזון?
ב. קראתי בספריה את חיבורו של מורנו הרב יוסף קאפח 'שיחת דקלים'. לדעת כבוד הרב,
מדוע כתב מורנו הרב יוסף קאפח את החיבור הזה? מדוע ביאר מושגים בקבלה? מדוע לא פרסם את החיבור? האם כבוד הרב יודע איפה ניתן להשיג את החוברת?

ברכת המזון

שאלה לכבוד הרב.
בחור שקשה לו לבטא את המילים של ברכת המזון כולל את הברכות הסופיות, היות והברכה מדאורייתא מה הדין לגביו האם עליו לשוב ולברך כל ברכה שנוצר לו קושי לאומרה, עד שלא יהיה בספק שיצא מפיו נכון כי ספק דאורייתא לחומרה או שזה ברכה לבטלה ואפילו אם לא הצליח לבטא נכון אף את שם ה' העיקר זה כוונת הלב ורצון הטוב. בפרט היות ואת נוסח הברכה תיקנו אנשים. אבקש מהרב להתייחס גם לכך שאין וודאות אם בוטאו המילים לא נכון בסופו של דבר.

ברכות

לכבוד הרב שלום וברכה! אדם שברך על בשמים בהבדלה על עצי/עשבי בשמים, ואני אוחז בידי עשבי/עצי בשמים, האם יצאתי ידי חובה בברכתו? אדם שברך בורא פרי העץ ואני אוחז בידי פרי אדמה, האם אני יוצא ידי חובה בברכתו?
בתודה ובברכה

חינוך קטן לברכות

כתב רבנו (ברכות, א, טו): "התינוקות, מלמדין אותן הברכות כתקנן; ואף על פי שהן מברכין לבטלה בשעת למידה, הרי זה מותר. ואין עונין אחריהן אמן; והעונה אחריהן אמן, לא יצא ידי חובתו.". א) "אין עונין אחריהן אמן" האם הוא רק בשעת למידה ושינון "על יבש", או גם כשאוחזים איתם פרי ומקרים להם את הברכה והם חוזרים אחריה ואוכלים?

Subscribe to הלכות ברכות