ברכת הלבנה - כשרואה את הלבנה בחידושה היא ברכת שבח, והיא אמורה להיות כמו כל ברכות השבח שרבינו מנאן בהלכות ברכות, פרק עשירי. וברכת הלבנה בכללן. אולם חז"ל מיקדו את תשומת הלב לחידוש הלבנה כל חודש. ולא רק לעצם התופעה של חידוש. שהרי הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים, שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר מברך עושה בראשית, שם, יח, ואינו מברך מעומד. בעוד שהרואה לבנה בחידושה, מלבד שמברך ברוך אתה ה' מחדש חדשים, הוא מברך ברכה ארוכה ברוך... אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם. חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, שם, טז. כלומר בחידוש המחזור החודשי של הלבנה, היהודי רואה לפי ההכוונה של חז"ל, לא רק את עצם החידוש, שהרי גם בחמה כל עשרים ושמונה שנים, מסתיים מחזור, אלא היהודי רואה את הצייתנות, כל חודש הלבנה מתנהלת לפי החוקים שה' חקק לה. ולכן יכול היהודי ללמוד מכך על ייעודו לקיים תורה ומצוות ולציית לה'. והוסיפו חז"ל, ששים ושמחים לעשת רצון קוניהם, פועלי אמת שפעולתם אמת, כלומר שגרמי השמים ובעיקר הלבנה, הם סמל לאדם (ובעיקר ליהודי), שיש לעשות רצון ה' באמת ובאמונה ובשמחה, הוסיפו חז"ל בברכה זו תוספת מעניינת וחשובה לעמנו. וללבנה אמר שתתחדש, להיות עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידים להתחדש כמותם. ולפאר ליוצרם על כבוד מלכותו. כלומר, שכביכול ה' קבע התחדשות הלבנה, באופן תכוף, אחת לחודש, כדי שישראל יזכרו מצבם וייעודם, שאפילו הם בשפל, קיומי או רוחני, או שניהם כאחד, מובטח להם שיתחדשו, כי יש להם ייעוד לקדש את שם ה', לפאר ליוצרם על כבוד מלכותו. אין פלא שברכה זו נקבע שתיאמר מעומד משום שהיא מנוף לקבלת עול מלכות שמים באהבה.