דילוג לתוכן העיקרי

קריעה על מת לעיתים קורבות, וקריעה בהר הבית

שלום כבוד מארי רצון, אני לומד בישיבה בירושלם, ושם, במהלך השנים, אני שומע לעיתים קרובות יחסית על מיתת אדם כשר שמת, כגון קרובים של חבר, ורבנים כמו הרב הגדול שנפטר לפני שבוע, ועוד. כיום לא נהוג לתפור חולצות שנקרעו, אלא להשליכם. לכן הגעתי למצב אבסורדי, שבו, אם אני רואה מודעת אבל תלויה אני מעלים עיני משום שאני חס על חולצותיי. ושאלתי, האם ניתן לפתור את הדבר ע"י כך, שבכל פעם שאשמע בשורה על אדם צדיק שמת, שאיננו מקרוביי, אביא חולצה פשוטה ולא יקרה, אלבש אותה, ואקרע בה. 2" כנ"ל אני נמנע מביקורים בכותל ביום חול, משום קריעת החולצות.

האם רשאים לערוך חופה בלילה או חובתה דווקא ביום?

תוכן

על מה סמכו יהודי תימן שנהגו בהיותם בתימן לערוך החופה ביום בעוד שהארוסין נתקיימו ערב לפני כן?

היש בתלמוד ובדברי רבינו הרמב"ם הכרעה ופסיקה שחובת הנישואין דווקא ביום ולא בלילה?

מהי מעמדה של "סעודת מצווה" הנערכת לאחר החתונה וכיצד הדרך הראויה לקיים אותה?

אבלות

לכבוד הרב חזרת אליי בתשובה לשאלה מתי מסתיים האבלות בשלושים אם קברו בערב החג שבועות. וענית לי על בעל ואחים השאלה שלי מתי מסתיים השלושים לאבל על אב ואימו? ומתי יכול להסתפר? ולעלות לקבר? ישמח אם תענה לי לפי הפסירה התימנית.

אבלות

סבתא שלי נפטרה בד" סיוון ונקברה בה" בסיוון בערב החג"ואז התבטלה השבעה בגלל החג. השאלה שלי זה מתי מסתיימים השלושים לאבא שלי שאבל על אמו? ואיך החשבון בדיוק? מתי יכול להתגלח ולהסתפר? מתי עולים לקבר? ישמח מאוד אם תענה לי לפי הפסיקה התימנית.

פטירת אדם בחו"ל

למורנו הגדול עוז ומגדול כנהר - שלום" וכנחל שוטף - ברכה" בערב חג השבועות נפטר אדם בארה"ב. בניו שם הביאוהו לקבורה לפני החג. אולם בניו כאן בארץ - האם צריכים לשבת" כי לפני שיובא לקבורה בחוץ לארץ" ייכנס כאן החג. מרחק הנסיעה הוא כ 17 שעות. הרה"ג הגדול הראשון לציון פסק שבמרחק כזה - אלו שבארץ ישבו אחרי החג שבעה. האם גם דעת הרב כך?

ימים שבין ר"ח סיוון ועד י"ב בחודש, האם מותרים בהספד?

תוכן

האם רשאים לבטל מצוות עשה דרבנן להספיד אנשים כשרים גם בזמנים שלא נכללו בימים שמנו חז"ל?

מהו כוחו של מנהג אי אמירת תחנון בימים מסוימים לבטל אמירת הספדים באותם ימים?

המחמירים ונמנעים מהספד בימים אלו, האם כהוגן הם עושים?

נמצא אדם ירוי בראשו, היש להחיל עליו דיני מתאבד לדעת?

תוכן

מי נכלל בחזקת המאבד עצמו לדעת שההלכה קבעה שאין להתאבל עליו ולא להספיד אותו?

היש הבדל בדין המתאבד לדעת לבין דין המתאבד שלא לדעת אלא מתוך טירוף חושים?

היש להתחשב במצבים טרגיים שכאלו באבלים ולדון ברוב המקרים אף ניחום אבלים?

אבילות בימי הספירה

לרב שלום

אינני מבין מה תועלת אבילות בספירת העומר ?
אינני מבין למה אסור להתגלח ???
זאת אבילות ללא הגיון שאין לה סוף ( לכל אבילות או תענית יש קץ)
ויותר מזה למה אי אפשר להתחתן ???
ולמה כל הדיון התחיל כ 600 שנה אחרי בתקופת הגאונים ?
האם אביי היה אבל בתקופה הזאתי ?
ואם היה למה לא מוזכר שום דבר בנושא?
אפילו בן אדם שמת לו אביו מקסימום אבילות 30 יום ותו לא, אבילות זה לא דבר מחזורי ואם זה מחזורי אז יש לה קץ יש לה תכלית אחרת ( כמו בניין בית המקדש , גאולה וכו'
וגם זה תקופה של מספר ימים מצומצם בשנה )

Subscribe to הלכות אבלות וקבורה