האם רשאים לערוך חופה בלילה או חובתה דווקא ביום?

שאל חברנו רבי שמואל כהן, האם אפשר לשת אישה, להבדיל מלקדש אישה, כלומר לקיים את החופה בלילה, או שזמן הנישואין, זמן החופה הוא רק ביום ובכן אין בדברי רבנו דבר מבואר, אלא ברור לנו שמנהג אבותינו בתימן, שהשואין החופה לפחות הדבר נשתמר בצנאה ואזוריה היו לעולם ביום. והשאלה היא, האם זה רק מנהג מקומי או יש לו שורשים עתיקי יומין מן המשנה ומן התלמוד וכיוצא בדברים האלה מורי כדרכו בקודש אשר הוא נוטה לבס ולמצוא את השורשים והמקורות למנהגים של אבותינו ניסה להצלות בנוסחה שנמצאה בדברי רבנו בפרק עשירי מהלכות אישות הלכה יד ושם נאמר בנוסח של כתב היעד שנדפס כעת על דמורי מותר לאדם לסתא בכל יום חול ואפילו בתשעה באב בין ביום ובין בלילה אבל הן נוסעים ולא לא בערב שבת ולא באחד בשבת. גזרה שמה יבוא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה. אז מורי אומר שבנדפס הגרסה היא מותר לאדם לארס בכל יום. בכל יום בחול ואפילו בתשעה באב. כי באמת אין היתר לשת אישה בתשעה באב, אבל לארס אישה מותר לארס אישה בתשעה באב. ואם כן, נסחת הדפוס, אם היא נסחה של רבנו במהדורה קמה, ובאמת שבכתב יד אוקספורד זוהי הנשחה, שמותר לארס, מותר לאדם לארס בכל יום. חול ואפילו בתשעה באב בין ביום ובין בלילה ניתן לכאורה בנסחה זו לדייק שעירוסין ניתנים להתקיים בין ביום ובין בלילה אבל הנישואין אינם יכולים להתקיים בין ביום ובין בלילה אלא רק ביום שהרי רבנו סיים את אותה הלכה ושאר הימים מותר לסע בכל יום שירצה והוא שרחסת הנישואין שלושה ימים קודם הנישואין. כלומר, בסיום ההלכה לגבי הנישואין התבטא רבנו בביטוי ימים להבדיל מלילות. כל זה דיוק של מורי בנוסחת הדפוס של רבנו שלכאורה אולי הייתה מהדורה קמה. בין ואז מכוח ה מכוח הדיוק הזה רצה הוא לגבות את מנהג אבותינו שנוהגים לשת אישה רק ביום. אומנם סוף סוף יש לנו את הנוסחה מהדורבטרא שכתוב מותר לאדם לס בכל יום חול ואפילו בתשעה באב בין ביום בין בלילה ואז לכאורה לפי הנוסחה הזו ניתן לשת אישה בין ביום ובין בלילה אבל עדיין גם נוסחה זו קשה מאוד למרות שהיא נוסחת כתבי יד של ידודי תימן ולמרות שלכאורה היא הנוסחה של מהדורבת רע שהרי יוצא מתוך הנוסחה הזו שמותר לסא אישה אפילו בתשעה באב ולפי סתמה דתלמודה אין את לשת אישה בתשעה באב מותר לארס אישה בתשעה באב ובלבד שלא יעשה סעודה כך זה צום אבל לשת אישה גם בלא סעודה עצמם של הנשואין הם אוהבים שמחה ולכן אין נוסעים אישה בתשעה אז אם באמת זוהי הנוסחה מהדורה בתר עדיין מוקשט שהרבה בהמשם שכנאמר ואפילו תשעה באב לכן קשה מאוד מאוד עדיין נסחתו של רבנו ואין לבנות ממנה לא דיוק בעד ולא דיוק שכנגד מה שנוכל לומר הם הדברים הבאים הדבר פשוט שזה מנהג אבותינו כי לעולם לעולם קימו את הסחופה אך ורק ביום ואת הקידושין בלילה ועל דרכנו למדנו שלא הקפידו לקיים קידושין ביום משום שלכאורה זה דין ודין דנים ביום. לא. לעולם אבותינו קיימו את הקידושין בלילה למרות שקידושין מבחינה עקרונית יכולים להע להעשות בין ביום בין בלילה. אבל העובדה שאבותינו היו הדוקים שמקדשים בלילה מוכיחה שלא חשו לשיטת הפוסקים. שאומרים שם הקדושין מהבים דין וצריך לקיים אותם ביום ולא בלילה. כך יוצא איפה שמנהג אבותינו שאין מקפידים שקידושין נהיו ביום. מנהג אבותינו שהקפידו לשת אישה ביום. אבל זה לא אומר שאין לזה שורשים. אין לנו מה שנקרא. אין לנו מה שנקרא. ראיות ומקורות חותחים. אבל לפי לכאורה המשניות והמקורות התלמודיים, מדובר שנשואין היו ביום. שהרי המשנה בכתובת אומרת וניסאת ליום רביעי. ליום רביעי. ולכאורה מדובר ביום ולא בלילה. ובאמת הגאון מוילנה באבן העזר ב בסימן נה עכתן יא מדייק מכתובות בדף ה עמוד א' שבה נאמר שקדו חכמים על השמחה של תנות ישראל כדי שלא יעשה את זה בחף אלא בצורה א מכוונת ושתהיה באמת שמחה ראויה ומתוך הלשון לכאורה מש מעל לשון הגמרא משם שמדובר הניצואים ביום כי נאמר בזו הלשון בדף ה עמוד א' שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהיה שמח אמה שלושה ימים חמישי בשבת וערב שבת ושבת מה עק בין ברכה לשקדו וכולי וכולי והגאון מוילנה מדייק מהגמרא מכאן שלכאורה מדובר שהיו נוסעים ביום והוא כמובן לוקח את התחילת הסוגיה שקיצרתי לכם אותה בגלל קוצר הזמן הוא מדייק שלכאורה א הנישואים היו ביום יש לנו כמה מקורות א מירושלמי מהם משתמע שהיו חופות בלילה יש לנו מקורות שמהם משתמע שהיו חופות ביום לכאורה הכף יותר מטה שהיו נוהגים בזמן המשנה והתלמוד לשת את ה לקיים את החופה לקיים את הנישואים ביום יותר מאשר בלילה כך יוצא איפה לסיכום כתשובה לשאלה מנהג יש כאן חובת מנהג יש כאן אבל חובת דין שכאילו דין מחייב מעבר לכוחו של מנהג אין כאן כי דברים מבוררים שיכולים להביא אותנו לרמה של דין פרם מצאנו אבל מקורות שמהם אנחנו רואים שלכאורה זה מסייע למנהג של אבותינו שנוסעים ביום מצאנו כך אם נרצה רצוי מאוד לקיים את החופה ביום אבל בימינו שלנו כבר אין זה מעשי מדוע כי כיוון שהגאונים תיקנו להצמיד את הקידושין והנישואין כדי למנוע כל מיני ניצולים רעים של חתנים שמקדשים אישה כשרה בישראל ואחר כך נוטשים אותה. אז לכן עשו את הקידושין והנישואים סמוכים. אבל אבותינו כשחשבו על השמיחות עדיין היו מאוד מאוד מושכלים. סמוכים כן אבל הקידושים בלילה והחופה ביום למחורת זה הסמיכות אבל המנהג שהתפשט אצל האשנזים והספרדים ועכשיו זו מנהג הבלע אין זולתו שעורכים באותו מעמד גם את הקידושין וגם את הנשואים באותו מעמד כי מקיימים את הייחוד למי שמקיימים את הייחוד באותו מעמד וזה בלילה מה ששרדו כאלה אשר מקיימים למחורת מה שנקרא סעודת מצווה. זכר באמת לסעודת הנישואים שהייתה בתימן ביום. כי הרי ביום היו עושים את החופה שבע ברכות והייחוד זה היה ביום. ואז הייתה סעודת מצווה. אז מה שאנחנו היום עושים סעודת מצווה לא כי שעד אותו רגע הם אינם הם נשואים שהרי כבר התייחדו בלילה אלא כיוון שאותה סעודה הייתה סעודת קודש ובעוונותינו המרובים בימינו שלנו גם אפילו בחתונות שהם נחשבות לחרדיות ודתיות החתונה היא המונית החתונה היא צרמונית ואין בה את מה שנקרא שמחת קודש בה הרבה ישוב הדעת שיש בה הרבה הרבה תפילה והודעה לקדוש ברוך הוא אז כיוון שזה מה ששרד לנו אז יש כאלה שעדיין דבקים ל לקיים סעודת מצווה ביום. זכר לסעודת מצווה שהיו אבותינו עושים ביום החופה עצמו. אבל כאמור זה כבר לא חופה. החופה הייתה מן הלילה. וטוב שינהגו כך כזכר. בבחינת הציך ציונים. מהרה תתחדש הסנהדרין, מהרה יבני בית המקדש, מהר תרבי הדעת. שמה ישובו לקור המחצבת של המנהגים העתיקים היותר נקיים. היותר טובים ואז הסעודת מצווה שאנחנו משמרים אותה אולי היא תהיה לנו עדיין לאבן פינה לקראת חידוש המנהג היותר מתוקן אבל היום בעבונותינו המרובים גם סעודת מצווה זו הולכת ונדחקת וני אדם עושים חשבון של רווח והפסד לא משתלם להם לבטל מלאכה ולבוא לאותה סעודה ולכן מקיימים אותה בדרך כלל היום לא כולם אבל הרבה מקיימים אותה בלילה כבר דרך אגב אינן הסעודה של יום ראשון אלא זה כבר סעודה של יום שני ונפקה מינה נפקה מינה היא שאם מדובר בנישואים שניים לשני בני הזוג שאז הסעודת הסעודת מצווה או יום החופה הוא היום הראשון אז מברכים שבע ברכות אבל מן הרגע שכבר עוברים ללילה זה כבר יום שני וזה כבר לא נקרא חובת השמחה זה לברך ולזמן שהשמחה מעונו כן אבל לברך ברכת חתנים לא הראה לכם שבגלגולי המנהגים יכולים להגיע לשיבושים וכך יוצא שמי שעושה סעודת מצווה צריך להשתדל לעשות אותה ביום ולא רק כדי למנוע שיבושים בנסיבות שבהם מדובר שבני הזוג הנשואים שלהם של שניהם הם נשואים שניים רבי חנן