אבל המבקש להיות שליח ציבור מדי יום במניין תימני
כשאין מעשים לספר: מדוע בכל זאת מספידים עוללים?
כיצד ינהג אבל בקדיש במניין מעדה אחרת ובאזכרה החלה בניסן?
שלום כבוד הרב!
אני בשנת אבל על אבי, ועם הזמן התעוררו לי כמה שאלות.
א. ברוב השבוע אני מתפלל עם ספרדים ואשכנזים. אני מצטרף לעוד אומרי קדיש. האם אני נוהג נכון? ואם כן, האם לאמר איתם בקול, או לאמר איתם בלחש?
ב. האם לאמר בלחש בנוסח שלי או בנוסח שלהם [אני מתפלל בסידור כנסת הגדולה]
ג. תאריך השנה הוא ז' בניסן. האם לערוך את העלייה לקבל וסעודת השנה בתאריך זה, או להקדים לסוף אדר?
האם לאבל יש קדימות כשליח ציבור, ומתי מניחים תפילין בשחרית בחורף?
1. האם ישנה עדיפות ברשימות לשליח ציבור שהוא בשנתו הראשונה לאבל? ראיתי עדות שמכנים זאת "חיוב" ואצלנו יש כאלו שחושבים שצריך לתת לו עדיפות בקדימות להיות שליח ציבור.
2. זמן תפילין שהוא מתאחר בזמני החורף יש אצלנו מניחים תפילין לפני הזמן ומברכים רק בישתבח, ויש כאלו שמחכים עד הזמן ומניחים. מה הנכון לעשות?
כוחה של השבת להרים אותנו מעל הצער
כשהבשורות הרעות מצטברות: כיצד אומרים דיין האמת?
כשהציבור צריך לו: מתי אבל רשאי לצאת מן השבעה?
האם בקהילות בלדי ושאמי נהגו שאבל משמש חזן במשך השנה כולה?
האם יהודי תימן (בלדי ושאמי) נהגו שמישהו בשנת אבל יהיה חזן כל השנה כמו האשכנזים?