עוללים טרם הספיקו לחיות חיים של מעשים שאפשר לספר עליהם בהספד. ובכל זאת, יש נסיבות שבהן שתיקה מול הריגתם מחמיצה את משמעות האירוע. ההבחנה היא בין הספד על הנפטר ובין הספד על עצם הפטירה: על האכזריות שנגלתה, על קדושת החיים ועל הכוח הפנימי שהעם נדרש לגלות.
🎧 האזינו להבחנה שבין הספד על האדם לבין הספד על ההריגה ועל משמעותה לעם.
הספד על הנפטר והספד על הפטירה
באופן עקרוני, אין מה להספיד עוללים מצד מעשיהם. הם טרם הספיקו לפעול, לבנות דרך חיים ולהותיר מעשים שאפשר לספר עליהם. אולם יש הספד על הנפטר, ויש הספד על עצם הפטירה — על המיתה, על ההריגה ועל מה שהיא מגלה.
כשההריגה עצמה דורשת קול
בנסיבות של אכזריות קיצונית, כאשר הרוצחים אף מתפארים במה שעוללו לאם ולילדיה, יש מקום להספד. לא מפני שאנו ממציאים לעוללים סיפור חיים שלא היה, אלא כדי להעמיד את ההבדל בין תורת ישראל, המקדשת את חיי האדם שנברא בצלם אלוהים, לבין דרך המורידה את האדם לשפלות ולאכזריות.
ההספד נעשה אפוא עדות מוסרית. הוא אינו עוסק רק באדם שנפטר, אלא גם באופן שבו נקטעו חייו ובאחריות המוטלת על החיים לנוכח המעשה.
קידוש השם וחיזוק רוח העם
בשעה כזאת יש לקדש שם שמים, לחזק את כוחו הפנימי של העם ולהעמיק את האמונה בנצח ישראל. ההספד נותן למכאוב קול, אך גם מכוון אותו לאמונה, לעמידה מוסרית ולדבקות בחיים.
מסקנת הדברים: עוללים אינם מוספדים על מעשים שטרם עשו, אך אפשר להספיד את הריגתם ואת משמעותה. בנסיבות של אכזריות מתריסה, ההספד מבטא את קדושת החיים, מחזק את רוח העם ומקדש שם שמים.
האם מספידים עוללים על חייהם ומעשיהם?
באופן עקרוני אין מספידים עוללים על מעשים, מפני שטרם הספיקו לפעול ולבנות סיפור חיים שאפשר לספר עליו. עם זאת, אפשר להספיד את עצם הפטירה וההריגה ואת משמעותן, במיוחד בנסיבות שבהן המעשה מבטא אכזריות קיצונית.
מה ההבדל בין הספד על הנפטר להספד על עצם ההריגה?
הספד על הנפטר עוסק בחייו, במעשיו ובמורשת שהותיר. הספד על הפטירה עוסק בדרך שבה נקטעו החיים ובמשמעות המוסרית והאמונית של האירוע. לכן גם כשאין לעוללים מעשים לספר עליהם, אפשר לתת קול להריגתם ולמה שהיא מגלה.
מדוע יש מקום להספד בשעת אכזריות קיצונית?
כאשר הרוצחים מתפארים במה שעוללו, ההספד מעמיד את ההבדל בין תורת ישראל, המקדשת את חיי האדם שנברא בצלם אלוהים, לבין דרך של אכזריות. הוא נועד לחזק את כוחו הפנימי של העם, לקדש שם שמים ולהעמיק את האמונה בנצח ישראל.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם האבלים צריכים לעשות סעודה לאחר שקמו מהשבעה?
בשנים האחרונות נתקלתי במספר מקרים בעדה התימנית שהאבלים עושים סעודה לציבור שפקד אותם במהלך השבעה אחרי שנסתיימה השבעה, מקרים אלו ראיתי בבתי אבלים שקשורים יותר למשנתו של מהר"יק והסבירו לי שככה נהגו בתימן שהאבלים שקיבלו שירות (מזון ושתיה ועוד) מהציבור במהלך השבעה עושים סעודה ביום שקמו מהשבעה על מנת להחזיר לציבור על הניחום שקיבלו ועל העזרה שקיבלו במהלך השבעה והם מודים לציבור בסעודה שהם עושים והם משרתים את המנחמים.
האם עניין זה מוכר לכבוד הרב?
האם ידוע על מקור ברמב"ם או בכתבי מהרי"ק על נושא זה?
האם זה מנהג תימני בלבד?
אבלות
שלום לכבוד הרב.
אבי נפטר ב יג'בשבט נקבר ב יד'בשבט מתי האזכרה של השנה עלייה לקבר והסעודה. והאם יש הפסק בקדיש אם כן מתי. אנו הולכים לפי הבלדי.
עליה לקבר לאחר השנה
שלום רב!
האם זה נכון שלא נהוג לעלות לקבר לאחר 12 חודש? האם זה מנהג או איסור? מה הטעם לכך?
האם יושבים שבעה כשגופת הנפטר מוקפאת והמשפחה מונעת את קבורתה?
כבוד הרב
צהריים טובים ויום מבורך
שאלה שהתבקשתי להעביר לכבודו:
משפחה יהודית יוצאי תימן שמתגוררים בניו יורק.
אב המשפחה יהודי אמריקאי כשר, נפטר לפני 10 שנים ועל פי החלטת אשתו התימניה גופתו הוקפאה ונשמרת ברוסיה.
אם המשפחה גוססת. היא החליטה בימיה הטובים ועד לפני ימים אחדים שהיא לא רוצה שיקברו אותה, אלא שיקפיאו את גופתה בחברה שמתמחה בזה, לפי הטרנד החדש ישן באמריקה.
האחיות והאחים של האמא, כולם יוצאי תימן, עשו הכל כדי להניא אותה, אבל הילדים שלה מתעקשים למלא את רצונה ולא מעניינת אותם פסיקת ההלכה.
מדוע מעדיף הרב לומר בקוצר ימים או שנים במקום בטרם עת?
לפי משנת הרמב"ם, האם נכון לכתוב "בטרם עת" או שעדיף לכתוב "בקוצר ימים ו/או שנים" ?
האם רשאי האבל לקום ממקום אבלו ע"מ להצביע בבחירות לכנסת?
האם אבל פטור ממצוות מסוימות או שהפטור מותנה רק בנסיבות שניתן לקיים מצווה זאת ע"י אחרים?
בנסיבות של דבר אבד וחיוני מאד, האם יצא האבל למרות האיסור לקום ממקום אבלו במיוחד בשלושת הימים הראשונים?
מהי הדרך ההלכתית המומלצת שעל האבל לקיים את חובת ההשתתפות בבחירות?
מת שטרם הובא לקבורה במשך מס' ימים, האם קרובו המתאבל עליו פטור מן המצוות כל אותן ימים מדין אונן?
בימינו כאשר החברא קדישא דואגים לכל סידורי הקבורה, האם יפקע ממנו דין אונן ויתחייב בכל המצוות כמו כל אדם?
כיצד ניתן לגשר מעשית בין המצב המורכב שלו כאונן מחד וכמי שסרה ממנו דאגת הקבורה מאידך?
מי שנודע שמת במהלך שביו בידי גויים וטרם הובא אלי קבר, האם קרוביו ינהגו כאוננים כל אותה תקופה עד לקבורתו?
שלום
שאלתי כבר את הרב בענין בישול עכום" ןעוד לא הבנתי אך להיתיחס להגדרה
השאלה שלי היא כך ! למשל בטחינה עצם הבישול בה הוא רק קלית השומשום ושומשום עצמו אינו בא לליפתן על גבי שולחן מלכים מה שאן כן שלאחר הוספת התבלינין ןהנוזל שלא עברו כל תהליך בישול ורק הופכת להיות טחינה שהיא כן עולה על שולחן מלכים
2- שאלתי גם לענין כיסוי ראש לרוקות אם הרב יוכל להגיד לי בדיוק את הכתובת כי חיפשתי המון ולא מצאתי לגבי רוקות
3- שאלתי גם לגבי שמיעת כלי זמר ותמהני על התשובה! שהרי כתוב ברמבם שעל היין אפילו שירה בפה אםורה ומשמע מדבריו מאז חורבן הבית אסרו לנגן בכלי זמר ולשומען ואפילו כל משמיע קול