תכנים לקריאה נוספת
יעמוד מלך מבית דוד
שלום כבוד הרב ידוע שהרמב"ם שמונה את סימני הזיהוי של המשיח, מתחיל מ"יעמוד מלך מבית דוד" ואם המלך נלחם מלחמות וכופה את התורה על העם וכו` אז הוא בחזקת משיח. אבל כדי למנות מלך עלינו צריכים סנהדרין ונביא, כמו שאומר הרמב"ם בעצמו, ואיך יתכן שיהיה לנו בגלות סנהדרין ונביא? ולפי זה איך יכול להיות בגלות מצב של "יעמוד מלך מבית דוד"? ודוחק לתרץ שהרמב"ם מדבר רק אחרי שתחזור הנבואה והסנהדרין. וראיתי שיש מתרצים ומבינים בדעת הרמב"ם שכשאין נביא אפשר למנות מלך גם בלעדיו, כמו שהיה בימי החשמונאים ובימי בר כוכבא. אבל לא מצאתי מקור ברור לכך ואשמח לשמוע את דעת הרב גם בזה.
תורת הגמול של הרמב"ם
לכבוד הרב,
בנוגע לתורת הגמול של הרמב"ם
1.הרמב"ם מבאר בהלכות תשובה פרק ט', שהשכר האמיתי הוא בעולם הבא, והשכר בעולם הזה הוא רק אמצעי לקיים תורה ומצוות על מנת לזכות לעולם הבא.
הרמב"ם מבאר שצדיק יזכה *בהכרח* לטובה גם בעולם הזה, על מנת שיהיה לו פנאי לעסוק בתורה ולהגיע לעולם הבא, ולהיפך הרשע.
" כל אותן הדברים אמת היו, ויהיו, ובזמן שאנו עושין כל מצוות התורה, יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן; ובזמן שאנו עוברין עליהן, תקרא אותנו הרעות הכתובות. "
כיצד מתירים לשיטת הרמב"ם להטיל בגד שנתלכלך בשבת לכלי עם מים והרי "שרייתו זהו כיבוסו"?
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
השקפת העולם והרוחניות של הרמב״ם תלוי במדע של אריסטו
שלום,
סליחה על העברית שלי, אני אנגלי וגר בלונדון. למידתי קצת את יד החזקה של הרמב"ם לעכשיו פניתי והתחלתי ללמוד את מורה נבוכים.
אבל יש לי שאלה. נראה שכל השקפת העולם והרוחניות של הרמב״ם תלוי בהבנת היווני ואריסטו של הבריאה. ו לגבי קשור באופן הדוק להראייה של הרמב״ם שיש שם מוציא ראשון שהוא ממציא את כל מנמצא וכו'. וזה גם גורם לעצם הרוחניות וה"דביקות" של הרמב״ם, שהעיקר של בן אדם זה השכל ורק עם זה יכול להתבונן ולהגיע, עם המחשבות הנכונות לאהבת ה' ולעוה"ב...
האם השיטות של הרמב״ם לגבי כל זה עדיין רלוונטי? האם יש לך עוד מקורות שעוסקים בנושא הזה?
טבילת כלים
שלום וברכה.
האם טבילת כלים לפי רמב"ם היא מדרבנן או מדברי סופרים? בהלכות מאכלות אסורות משמע שמדובר בדברי סופרים ואם זה מדברי סופרים יש לברך על טבילה זו כמו שמברכים על כל מה שמחוייב מדברי סופרים [שבת פרק ה' והלכות ברכות פרק יא']
אם כן מדוע יש הנוהגים לא לברך ולומר שזו היא דעת רמב"ם שאיננה מחוורת לי כלל מתוך עיון בהלכות הרלוונטיות.
תודה רבה.