- האם איסור שמיעת קול זמר של אשה הוא אף אם הוא לא רואה אותה ולא מכירה?
תלוי בכוונתו של השומע. אם השומע נמשך לקול ומתכווין ליהנות מהקול הרי זה אסור בדרגה השלישית שכפי שאמרנו תלוי בנסיבות והאם יש חשש לפריצת גדרי הצניעות, אולם אין בכך מכת מרדות.
- האם דין שמיעת זמר של אשה במיקרופון/רדיו/הקלטה וכדומה?
מאחר ואין זה הקול המקורי הרי אין בכך מכת מרדות אם היא אסורה עליו. אולם עדיין זה נופל בגדר של האיסור הכללי ככל ויש בכך חשש פריצות – לפי ראות עיני המורה.
- מה דין שמיעת קול אשה בסעודה משפחתית, בה הגיסות שרות ביחד עם שאר המסובים (תרי קלי לא משתמעי?)
ככל שמדובר על מסגרת משפחתית רחבה ואף יותר מכך – הרי זה מותר, כי קולן של הנשים נבלע. אולם במסגרת משפחתית מאד מצומצמת כגון אב, אשתו, בתו וחתנו שלגבי החתן הרי שיש לאיסור לשמוע את שירת חמותו. מורי בתשובה בכתב יד שנשאל לגבי אדם ששומע את גיסתו שרה בקול רם, ענה, שישתדל לרכז מחשבתו בשמיעה של האחרים ששרים.
- האם בשמיעת קריאת מגילה על ידי אשה יש איסור של קול באשה?
לדעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל רק במקום שאין אפשרות אחרת כגון ביישוב קטן שאין שם מי שיודע לקרוא – מותר לאשה לקרוא בציבור (תחת גדרי הצניעות כגון בעזרת נשים). ונראה שלדעת רבינו עדיין תלוי הדבר בכוונתו של השומע, שכל שכוונתו ליהנות מהקול הרי שיש בכך איסור.
- בת ששרה במסגרת של קבוצת בנות כגון באולפנה, ויש באולם אנשי מקצוע כגון, צלם, איש טכני וכדומה, האם צריכה לחשוש מדין לפני עוור לא תתן מכשול? האם ניתן להגדירם כטרודים במלאכתם?
אין לנשים להימנע מכך ואין בכך איסור. כי מורי אומר שאין לאשה איסור להשמיע את קולה אלא האיסור הוא על הגברים לשמוע. זהו מקומן וזוהי זכותן וחובה על הגברים להדיר רגליהם. ולכן חובה על המוסד להזמין אנשי מקצוע שהם נשים. אולם להבדיל, באירוע כמו חתונה שנמצאים שם גברים, הרי שאשה ששרה היא מכשילה את הגברים ולכן יש בכך איסור.
- מה דין קול באשה לגבי שירה שהיא שקטה/נוגה? האם מותר לאשה להספיד?
באופן עקרוני שירי מקוננות בעת אבל או שירה נוגה כגון בערב זיכרון, אין בכך איסור כי אין יצר הרע שולט בעיתים אלו. באותו אופן ניתן להקל לגבי שמיעת הספד על ידי אשה, אולם מאחר ויש כאן חשש לפריצת גדרי צניעות ויצירת תקדימים, יש להמעיט בכך ככל שניתן.
- האם הדין שונה לגבי שירת קודש של אשה?
אין הדין שונה לגבי שירת קודש של אשה שהיא אסורה עליו. ואם מדובר על אשה שאינה אסורה עליו הרי שזה תלוי בכוונת השומע והאם יש פגיעה בגדרי הצניעות.
- האם ניתן להקל בשירה עם מילים לועזיות שאינן מובנות?
גם כאן תלוי הדבר בכוונת השומע, שאם כוונתו ליהנות או שיש חשש לפריצת גדרי הצניעות – הרי שיש בכך איסור.
- האם ניתן להקל בקטנה פחות מגיל מצוות?
נראה שאין בכך איסור מהגדר השני של מכת מרדות, אולם ייתכן ויש בכך איסור כללי כל שכוונתו ליהנות או שיש חשש לפריצת גדרי הצניעות, כפי שיש איסור לראות שער אשה אפילו פנויה ואפילו פחות מגיל מצוות.
- אדם שנמצא באירוע ממלכתי או במסגרת צבאי ושומע קול זמר של נשים, האם צריך לצאת בהפגנתיות או להתעלם מהשירה?
אם מדובר בשירה של קינה – אין בכך איסור. אולם בשירת רשות שאינה שירה נוגה, הרי שראשית יש לצאת במחאה ציבורית על כך שבמסגרת חובה כמו הצבא יש כפייה באירועי רשות שאינם בגדרים ההלכתיים. אולם לעת עתה יש לשמור על האחדות הצבאית ולא לצאת מהאירוע אלא לכבוש את הפנים בקרקע ולהשיח דעתו לדברים אחרים באמצעות קריאה, אטימת האזנים או שמיעה של דברים אחרים.
- האם קול זמר של אשה נחשב כדבר שבערווה לגבי אדם ששומע בעת תפילה או קרית שמע?
לפי רבינו אין בכך איסור. לפי מרן אסור.
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר בשבת להחזיר תכולה של כרית לעטיפתה הנאטמת באמצעות רוכסן?
מהו בסיס האיסור של מילוי מוכין לכר, גזרה שמא יתפור(דרבנן) או בגלל איסור תיקון כלי (דאורייתא)?
מה ההבדל ,אם כן, בין איסור מילוי מוכין לכתחילה לבין ההיתר להחזיר המוכין שנפלו?
היש הבדל בדין כשמדובר באופני אטימה שונים,כמו למשל: כרית גומי המתנפחת ע"י אויר?
חמץ אחר זמן איסור הנאה, האם מותר בטלטול?
האם נתייחס אליו לא כמוקצה היות והוא ראוי לבהמה או אף לגוי?
היש לו דין מוקצה לאור האיסור על בעליו היהודי בהנאה לא למסרו לגוי ולא לבהמה?
באלו נסיבות יהיה מותר לטלטל את אותו חמץ למרות שדינו כמוקצה?
האם מותר לתימני לאכול נקניק
לק"י
לכבוד הרב שלום.
האם לפי מארי מותר לתימני לעשות קציצות בשר ולאכול נקניק?
ה' יאריך בימיך.
האם מותר בשבת לערות מים מהמיחם לקדירה ולבחוש התבשיל ע"מ שלא יחרך?
באלו תנאים ניתן להתיר פעולה שכזו והאם רשאי להחזיר הקדירה לאחר הבחישה, על הפלטה החשמלית?
כבתה הפלטה ע"י השעון והתבשיל נתבשל כל צרכו, האם מותר להגיס למרות שהפלטה עתידה לחזור ולפעול?
הבדל בין "השכל הפועל" ל"ידיעת המוסכלות"
שלום לרב
אני ראיתי בספר הכוזרי שלפי הפילוסוף המקום אליו צריך לשאוף האדם הוא "השכל הפועל".
וגם במורה הנבוכים הרמב"ם משתמש במושג "השכל הפועל" ולפעמים בידיעת המושכלות.
אשמח אם תוכל להסביר לי הגדרה בהירה של מה זה אומר "השכל הפועל" ?
ומה ההבדל בין ידיעת המושכלות ל"שכל הפועל " ?
תודה רבה
נעם
שם השם ספרדי
שלום רב
1. ראיתי באתר אחד [נראה לי האתר הזה אבל אני לא בטוח] שאת שם השם א-דני צריך להגיד בקמץ [לפי התימנים]
ולא בפתח[בגלל שזה נשמע כמו אדונים ברבים]. האם זה נכון?
2. האם עונים אחרי ברכה שאמרו את שם השם בפתח [=במבטה ספרדי]?
3. האם יש בעיה להגיד חלק פסוק במבטא תימני וחלק במבטא ספרדי [לדוגמה שם השם במבטה תימני והשאר במבטה ספרדי]?
אב ששני בניו מתו מחמת מילה, האם פטור מלמול הבן השלישי שנולד מאשתו מנישואין שניים?
בגמרא נזכר הדין לגבי אשה שמתו שני בניה מחמת מילה, האם ניתן ללמוד שהוא הדין לגבי האיש היות וחוששים לסכן הבן השלישי?
משאל עם על הסדרים מדיניים והפקרת שטחים, היש להלכה עמדה בענין?
האם המנדט שניתן לנבחרי הציבור כולל גם נושאים שלא היו על סדר היום הציבורי בעת בחירתם?
היש לתת עדיפות לדעתם של נבחרי הציבור על הציבור גם בשאלות שנויות במחלוקת בגלל מומחיותם וידיעתם?
באלו נסיבות יחודיות, מן הראוי, לבצע משאל עם ועל מה יש להקפיד בעריכתו במיוחד כשהשאלה נוגעת לעם היהודי?
הסרת שער
רציתי לשאול את כבוד הרב בקשר להסרת שער לגברים במקומות מסוימים בגוף לצורך "שלום בית" אשתי הייתה מעונינת שאסיר שיער במקומות כמו כתפיים וחזה. מכיוון שהיום המון גברים עושים זאת אז אולי יש בזה פחות בעיה של "לא ילבש" ? אודה לרב אם יאמר לי איפה אסור או מתור ואם לצמיתות או לא ? (בבית שחי וערווה אני יודע שאסור זה מביא רש"י על התורה, אני מדבר על אזורים אחרים אך מצד שני יש תשובה של הרשב"א שהיום שזה דבר שנהוג גם אצל גברים, מותר להסיר שיער גם מבית השחי ומקום הערווה.)
בתודה מראש