האם רשאית יולדת להתענות לחומרא בצום גדליה?

ושא מרכזי: מעמדן של יולדות ומניקות בצום גדליה הדחוי והיחס לתענית דחויה בהלכה, במיוחד לאור קרבתו של יום הכיפורים.

נקודות עיקריות וציטוטים:

1. פטור יולדת ומניקה מצום גדליה:

• יולדת שילדה לפני חודשיים וחצי שאלה האם עליה לצום את צום גדליה. התשובה היא שהיא פטורה מהצום.
• הנימוק מובא מדברי רבנו (הרמב"ם) בהלכות תענית:
• "כבר אמרנו בעבר שרבנו בהלכות תענית תעניות פרק חמישי הלכה אה פסק רבנו שהמניקות והעוברות אינם מטענות."
• "פרק חמישי מהלכות תעניות הלכה עשירית. עוברות ומניקות מטענות ומשלימות בתשעה באב. ומשמע שבשאר הצומות דהיינו צום גדליה עשירי בתבת 17 בתמוז אינם אינם מטענות..."
• מוסבר כי מניקה מוגדרת כמי שעברו עליה 30 יום מהלידה, וכל זמן שהיא מניקה (אפילו שנתיים), היא פטורה משאר הצומות מלבד תשעה באב.

1. איסור החמרה על יולדת לצום:

• לדעת המשיב, נראה שהיולדת אינה רשאית להחמיר על עצמה ולצום את צום גדליה, במיוחד לאור קרבתו של צום יום הכיפורים.
• "ונראים הדברים שאיננה רשאית להחמיר על עצמה. במיוחד שצום יום הכיפורים, תוך ימים ספורים, כבר ביום שבת הבא עלינו טובה, יחול צום יום הכיפורים שהוא מן התורה."
• ההמלצה היא להימנע מצום רשות (צום גדליה במקרה זה, עבור הפטורה) מפני צום חובה מהתורה (יום הכיפורים).
• "ומוטב לדחות צום שהוא רשות מפני צום חובה דאורייתא שהוא בכרת."

1. מעמדו של צום גדליה כצום דחוי:

• צום גדליה השנה היה צריך להיות אתמול (ראש השנה), אך נדחה להיום עקב השבת.
• קיימת דעה שצום גדליה עצמו הוא "דחוי" כי גדליה בן אחיקם נרצח בראש השנה, והתענית נקבעה למחרת.
• ישנה שאלה האם הרמב"ם מעניק ערך נמוך יותר לתענית דחויה.
• "השאלה היא האם רבנו נותן ערך יותר נמוך לתענית דחויה או לא. בשולחן ערוך מביאים ערך נמוך יותר לתענית דחויה ומקלים בה. אבל השאלה היא האם גם רבנו סבור כן?"

1. ראיות להקלה בתענית דחויה מדברי רבנו והגמרא:

• מובאת ברייתא מהגמרא (עירובין ל"ח ע"א ותענית י"ב ע"א) על רבי אליעזר בן צדוק, שבשנה אחת חל תשעה באב בשבת ודחו אותו ליום ראשון, והם צמו ולא השלימו כיוון שהיה זה "יום טוב" שלהם (יום הבאת קורבן עצים).
• "דאמר רבי אליעזר בן צדוק אני מבני בניו של שנאב בן בנימין ופעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ותחינו לאחר השבת ליום ראשון הכוונה והתענינו בו ולא השנמנו מפני שיום טוב שלנו הוא כיוון שבאותו זמן הביאו קורבן עצים..."
• ציטוט מהרמב"ם (הלכות המקדש פרק שישי הלכה תשיע) מתאר את קורבן העצים כיום טוב שאסור בתענית:
• "ומה הוא קורבן העצים? זמן קבוע היה למשפחות לצאת לייערים, להביא עצים למערכה. ויום שהגיע לבני משפחה זו להביא עצים, מקריבים עולות נדבה. וזהו קורבן עצים. והיה להן כמו יום טוב ועסורים בו בשפת ותענית ואסורין במלאכה."
• מכך משמע שאפילו תענית חמורה כתשעה באב, כאשר היא דחויה, עומדת ברמה של תענית רגילה ונדחית מפני יום טוב פרטי. לכן, סביר שהרמב"ם מתייחס לתענית דחויה בפחות חומרה.

1. השלכות לגבי יולדת ומניקה:

• אם הרמב"ם מקל בתענית דחויה, הרי שלגבי יולדת ומניקה הפטורות מלכתחילה, על אחת כמה וכמה שאין מקום להחמיר, במיוחד כשהצום דחוי.
• "והועיל וכן בוודאי וודאי שאם יש לנו מנקת שהיום בלב הכי פטורה גם בלי שזה צום דחוי כל שכן זה דחוי שאין מקום להחמיר על עצמה..."

1. הדגשה על קרבת יום הכיפורים:

• הטעם העיקרי לאיסור ההחמרה הוא קרבתו של יום הכיפורים, שבו גם מניקות חייבות לצום. צום רשות עלול להחליש אותן לקראת הצום החמור.
• "...בגלל שכאמור יום הכיפורים סמוך ובע מאוד מאוד..."
• "אין אדם יודע בדיוק ומוטב לדחות צום שהוא רשות מפני צום חובה דאורייתא שהוא בכרת."

1. דיוק בדברי הרמב"ם בהלכות תענית:

• ציטוט נוסף מהרמב"ם (הלכות תענית פרק חמישי הלכה ה'): "אבל אחד מארבעה ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין אותו לאחר השבת." ברור שזה כולל גם תשעה באב.
• ניסיון לדייק מלשון הרמב"ם בהלכה י': "עוברות ומניקות מטענות ומשלימות בתשעה באב." הלשון "בתשעה באב" ולא "בצום תשעה באב" מרמזת שאולי רק כאשר תשעה באב חל בדיוק ביום זה הן מתענות ומשלימות, אך אם נדחה לעשירי באב, הן פטורות (אפילו בתוך שנתיים להנקה ולא רק בתוך 30 יום).
• "אולי אפשר לדייק מלשונו הזהב של רבנו מטענות משלימות בתשעה באב. לא כתב מטענות משלימות בצום תשעה באב, אלא בתשעה באב. כשעצום חל בתשעה באב ממש מטענות ומשלימות. אבל כשהוא לא חל תשעה באב, אלא בעשירי באב לא מטענות ולא משלימות אפילו שהם מניקות בתוך שנתיים..."

מסקנה:

על בסיס דברי הרמב"ם, הגמרא והשיקולים הנוספים (כגון היותו של צום גדליה צום דחוי וקרבתו של יום הכיפורים), נראה כי יולדת שילדה לפני חודשיים וחצי פטורה מצום גדליה ואין להמליץ לה להחמיר על עצמה לצום. יתרה מכך, ישנה נטייה להקל בתעניות דחויות, מה שמחזק את הפטור עבור יולדות ומניקות. ההמלצה הגורפת היא להימנע מצום רשות כאשר צום חובה מהתורה מתקרב