סעודת מצווה
לפי רבנו, מה נחשב לסעודת מצווה \ שמחה שלמצווה?
האם גם בר מצווה?
האם גם סיום מסכת?
מה כן ומה לא?
בד"כ אין הקפדה להמתין שבעה ימים לאחר שהרופא מודיע שהצהבת בה לקה התינוק חלפה. מו"ר הרב קאפח זצ"ל פסק שאין לקיים את ברית המילה אלא לאחר שבעה ימים לאחר חלוף הצהבת.
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט המצורף העוסק בהלכות ברית מילה, בדגש על מקרים בהם התינוק סובל מצהבת או נימול לפני שעברו שבעה ימים מתחילת החלמתו. הדיון מתמקד בשאלה האם יש צורך בהטפת דם ברית חוזרת במקרים אלו.
נושא מרכזי: ספקות הלכתיים סביב ברית מילה בתינוק חולה או לפני תום שבעה ימים
הטקסט מעלה ספקות משמעותיים בנוגע לצורך בהטפת דם ברית חוזרת במצבים בהם ברית המילה בוצעה בתינוק הסובל מצהבת או לפני שעברו שבעה ימי התאוששות ממחלתו. המחבר מציין כי שיטת "מורי" מחייבת המתנה של שבעה ימים לפני ביצוע ברית המילה, ואוסרת על ביצועה בשבת. עם זאת, הוא מציין שאם בוצעה מילה בשבת בניגוד לכך, "יכול להיות כך אומר מורי וגדולה מזו הייתי אומר שהמלו אותו בעת שהוא פטור מן המילה לדעת חז"ל הרי זה קמל אותו תוך שבעה או בלילה שצריך להטיף ממנו דם ברית".
הכותב מציג שאלה של אדם שבנו נימול לפני המתנה של שבעה ימים לאחר שהחלים מצהבת, בהסתמך על הוראת המוהל. כעת, האב חושש שמא יש צורך בהטפת דם ברית. לכאורה, על פי דברי "מורי", "אם מלים לפני שהילד נרפא מנצה ובלפני שהוא שלמו שבעת ימת עוששות זה נחשב כמל בתוך זמנו לפני זמנו או כמל בלילה שצריך חטפת דם ברית אז לכאורה צריך גם במקרה הזהפת דם ברית".
ספקות נוספים בדברי רבנו (הרמב"ם)
הטקסט מצביע על כך שבעוד שרבנו (הרמב"ם) פסק באופן מפורש על הצורך בהטפת דם ברית במקרים של גר שנימול לפני גיורו או תינוק שנולד נימול ("רבנו כתב בצורה מבוארת שצריך חטפת דם ברית"), הרי שלגבי מילה בלילה או מילה לפני תום שמונה ימים, הדברים אינם מפורשים בדבריו: "אבל לעניין מי שנמול בלילה אם חוזר וצריך להטיף דם ברית זה לא כתוב ברבנו וכן לתינוק אשר נמול לפני תום שמונה ימים שצריך להטיף לו דם ברית זה לא כתוב בדברי רבנו אלא יש מפרשים בדברי רבנו שצריך לחזור ולהטיף דם ברית".
מכאן עולה "ספק ספקה": האם תינוק שנימול לפני תום שמונה ימים צריך לחזור ולטבול דם ברית לאחר שמונה ימים? האם תינוק שנימול בלילה צריך לחזור ולטבול ברית ביום? על אחת כמה וכמה, שהדבר מהווה "ספק גדול מאוד בדברי רבנו אם צריך לחזור ולהציב לו דם ברית" כאשר התינוק נימול לאחר שהחלים ממחלתו וחלפו שבעת ימי ההתאוששות.
חילוקי דעות בין הפוסקים בנושא צהבת ומילה
הטקסט מדגיש כי נושא מילת תינוק הסובל מצהבת הוא "מחלוקת עצומה בקרב הפוסקים". קיימות דרגות שונות של צהבת (12, 15, 18, 20), וקיימת אי בהירות הן בקרב הרופאים והן בקרב חכמי ההלכה ("ונבוכו בא גם הרופאים וגם חכמי הלכה, מורי ההוראה") לגבי איזו דרגה נחשבת למחלה המונעת את ברית המילה.
הכותב מעלה את הטענה כי ברוב המקרים לתינוקות יש דרגה נמוכה של צהבת, ולכן יש ספק האם דרגה נמוכה כזו מגיעה כלל לדרגת "מחלת צהבת האמורה". לאור ספק זה, נראה ש"אין צורך בהטפת דם ברית".
הסתמכות על הוראת המוהל
גורם נוסף התומך באי הצורך בהטפת דם ברית חוזרת הוא העובדה שהאב פעל על פי הוראת המוהל. המוהל נחשב ל"מורה הוראה נקודתי של העניין הזה", ורבים סומכים על "תביעות עינם ועל מיומנותם של המוהלים לקבוע עם התינוק בר מילה או לא בר מילה ראוי למילה או לא ראוי למילה".
מאחר וקיימים ספקות רבים בנוגע לצורך בהטפת דם ברית, והאב פעל על בסיס הוראת מורה הוראה שלא טעה בדבר משנה מפורש אלא בדין השנוי במחלוקת, הרי ש"הוא פעל בצורה שהוא צריך לפעול במיוחד תביעות עין תביעות עין של המוהל באותו רגע באותו זמן שאנחנו יש לזה משקל גדול בעניינים אלו".
שיקולים פסיכולוגיים וחשש מחבלה
הכותב מביא את דברי רבנו במורה נבוכים על הטעם למילת התינוק ביום השמיני ולא בגיל גדול, ומציין את "השילוב הפסיכולוגי". תינוק בן שמונה ימים עדיין חסר דעת ואינו מודע למעשה המילה ולכאב הכרוך בו, בניגוד למבוגר. לכן, קיימת אפשרות ש"אם נטיף דם בר בנסיבות כאלה זה בבחינת חבלה כי אם אין אנו רשעים לעתיד דם ברית או יותר נכון אם אין חובה ודאית לעתיד דם ברית יכול להיות שזה גדר חבלה בילד ואסור לא רק לאב לחבול בילדו אלא אפילו אם הילד יגדל ויגיע לגיל המצוות יכול להיות שהוא בבחינת אסור לחבול בעצמו".
לאור זאת, במצבים של ספק, "שב ואל תעשה עדיף בסיבות כאלה".
מסקנה
בנסיבות בהן תינוק נימול כאשר לא המתינו שבעה ימי התאוששות לאחר שהייתה לו דרגה מסוימת של צהבת, וכיום הוא כבר ילד, נראה שאין לחזור ולהטיף דם ברית. זאת, בשל הספקות ההלכתיים המרובים בנושא, ההסתמכות על הוראת המוהל, והחשש מפני חבלה בילד במקום שבו אין חובה ודאית לכך.
לפי רבנו, מה נחשב לסעודת מצווה \ שמחה שלמצווה?
האם גם בר מצווה?
האם גם סיום מסכת?
מה כן ומה לא?
האם ניתן לבצע פדיון בכור בחמישה סלעים שניקנו בכרטיס אשראי, שעדיין לא חוייב בפועל?
לכבוד הרב שלום רב .. נשאלה סוגיה בהקשר לשאלה נער שהגיע לבר מצוה בתאריך עברי בימי ספירת העומר... וכפי הבנתי עליה לתורה נעשית בתאריך העברי כמדומני שבת לפני או אחרי התאריך.. ביודעי שמכרי היה באירוע בר מצוה של חרדים בימי ספירת העומר והיא נערכה כמתכונתה עם שירים. האם אפשר היה לדחות אירוע זה אחר ספירת העומר.. ולא במחויב לקיים בתאריך העברי בימי ספירת העומר אודה לך על תשובתך אביעד.
למורי וידידי הרב רצון ברבי יוסף ערוסי הלוי שליט"א. לשלש אחיות שנישאו כד"מוי ילדו כולן בנים זכרים הבן של אחת האחיות מלו אותו ולאחר זמן מה נפטר. האחיות השניה שילדה אחריה מלו כמו כן את בנה ולאחר זמן מה נפטר וזה בעקבות המילה. מה יהיה לגבי האחות השלישית האס ימולו את בנה או לא.
שלום לרב בן שלוש עשרה ויום אחד שלא יודעים אם הביא שתי שערות, האם יכול להיות שליח ציבור במנחה וכד'?
תודה רבה.
שלום כבוד הרב נער שנולד בה' באלול בצאת הכוכבים שעה 19:45 לערך שאלה ראשונה: האם יכול לעלות לערבית של אותו ערב (למעשה זה היום בערב)? שאלה שניה האם יכול לעלות לתורה ולהניח תפלין מדין חיוב? (האם נקרא כבר בן שלש עשרה ויום אחד)
תודה רבה
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שלום עליכם אני בן בכור במשפחתי ולפי ההלכה אבי עשה לי פדיון כשנולדתי אבל אמא שלי ממשפחת לויים ( הלוי ), ולפי ההלכה אין צורך לפדות בכור של כהן או לוי. הפדיון נעשה ואני ב"ה כבר בן 25. האם המעשה יכול להשפיע עלי לרעה בעתיד ומה אני או אבי צריכים לעשות במצב הזה אם בכלל. ש - ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים ושבע"ה תמשיך להגדיל תורה ולהאדירה ותמשיך לדבוק בשמירת מנהגי יהדות תימן הקדומים.
תודה לכבוד הרב .
האם הברית חייבת להיות כמו פעם או ישנם דברים שאפשר לשנות: כגון: מציצה דרך שפורפרת ולא ישירות. מספריים ולא סכין. הבנתי שאסור להשתמש במכשיר "שממית" את הערלה קודם. מה עוד צריך לבדוק?תודה רבה!
ילד שנולד בניתוח קיסרי. הניתוח לא מוזמן. לא קבעו לו יום ללידה אלא בו ביום הודיעו שיש ניתוח קיסרי.
אם צריך לעשות פדיון? הוא בן בכור.
כבוד הרב שלום לי ולאשתי עומד להיוולד בן בכור וחשבתי אולי לתת לחבר שלי שהוא כהן להיות הכהן שפודה את הילד. האם הדבר מותר למרות שהחבר אינו שומר מצוות ומתכוון לחזור בשאלה?
תודה
לק"י כנה"ר שלום,
שאלו בעבר את מארי את השאלה על האמירות הנ"ל לבעלי שמחה באירועים שונים וכך מארי ענה: " ביטויים אלו אינם הולמים שיטת רבינו, אבל יש ללמד זכות למשתמשים בהם, שאין להם ידיעה בענייני זמנים ומזלות, וכל כמותם שתהיה הצלחה למבורך. ברור שיותר עדיף שנברך בביטויים יותר "נקיים"." שאלתי היא: מהם הביטויים הנקיים בהם ראוי לברך את בעלי השמחה בבר מצוה\חתונה\ברית מילה וכיוצא בזה? ישר כוח גדול על ההשקעה הרבה של מארי בכלל עם ישראל.