כשרות
שלום כבוד הרב,
אני עושה חליטה כרבינו בפולקה עוף אחרי בישול במרק נמצא בין עצם לבשר משהו אדום - שחרחר (דם מבושל?) מה דינו עוד שאלה:האם יש אפשרות לעשות בשר טחון אם עושים חליטה?
תודה
כיצד יש לשוחרי משנת הרמב"ם להתיחס אל יום העצמאות לענינים הלכתיים נוספים: קריאת הלל, תחנון, הספדים, אבל ועוד?
האם יום העצמאות ניתן להכלל בקטגוריה של חובת ההודאה להקב"ה כמו כל יהודי שנעשה לו נס?
האם מהבחינה ההלכתית נפגם מעמדו של יום העצמאות לאור התהליכים השליליים המלוים את ארוע הקמת מדינת ישראל?
תחילה יש להבהיר שחובה על כל יהודי להודות לה' על הנסים והנפלאות שעשה לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה, כגון: הנסים הגדולים שנעשו לנו במלחמותינו כנגד אויבינו, שיבת ציון, בניית עולם התורה, ועוד טובות רבות שהשפיע עלינו הקב"ה. אולם עם כל זאת, שאלה זו יש לבחון ע"פ הכללים ההלכתיים המקובלים בידינו, והם: ברכת "שהחיינו" שתוקנה למועדים, באה רק באחת משתי אפשרויות: א. על עיצומו של יום. ב. על מצוה מתחדשת שיש באותו מועד.
ונבאר דברינו: ימים שבעצמותם הם קדושים, כגון, פסח, סוכות, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, התורה קבעה את מהותם הקדושה. ולכן מברכים 'שהחיינו" על עצמותם של הימים, עד כדי כך שביום הכיפורים מברכים ברכת "שהחיינו" אפילו בלי קידוש, שהרי אסור לאכול ולשתות.
לעומת זאת, יש ימים שאינם קדושים במהותם, אולם תיקנו לומר בהם ברכת "שהחיינו" על מצוות היום שתוקנה זכר לנס. כגון: בחנוכה ובפורים, תיקנו בחנוכה מצוות הדלקת הנרות, ובפורים תיקנו קריאת המגילה. בשניהם ברכת "שהחיינו" אינה על עצמו של היום, אלא על המצוה המתחדשת, דהיינו בפורים קריאת המגילה שמדי שנה בשנה חוזרת על עצמה, וכן בחנוכה אנו מברכים על הדלקת נרות חנוכה כמצוה מתחדשת. לכן אם אדם נמצא במקום שאין לו כלל נרות חנוכה, לא שלו ולא של אחרים, [כגון שנמצא ח"ו בשבי או בית סוהר של גויים], אינו מברך "שהחיינו" על ימי החנוכה, שהרי אין לו נרות [ודלא כשיטת המאירי (שבת כג ע"א) שרשאי אף בחנוכה ופורים לברך על עצם היום. עיין משנ"ב תרעו, סק"ג]. וכן אם אין לו מגילה ואינו יכול לשמוע מאחר קריאת מגילה, אינו מברך "שהחיינו" על עצם יום הפורים. אולם על הימים שבמהותם הם קדושים מברך "שהחיינו" גם אם אין לו את המצוה, שהרי ברכת "שהחיינו" במועדים הללו היא על עצמו של היום.
העולה מכל האמור שאין מקום כלל לברך ברכת "שהחיינו" ביום העצמאות, כיון שבעצמותו אינו יום קדוש, וכן אין בו מצוה שנתקנה זכר לנס שעליה נברך ברכת "שהחיינו". [וגם ברכת "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", אין לברך ביום זה, שהיכן שתיקנו – תיקנו, והיכן שלא תיקנו – אין היתר להוסיף מדעתנו]. אולם כפי שכתבנו בתחילה אע"פ שלא מברכים "שהחיינו", עם כל זה חייבים להודות ולשבח לה' על הנסים שעשה לנו ולאבותינו, בכך שהושיענו ומושיענו מכף אויבינו. יהי רצון שידבר שונאינו תחתינו ויתן לנו שלום בארצנו עדי עד, אמן.
שלום כבוד הרב,
אני עושה חליטה כרבינו בפולקה עוף אחרי בישול במרק נמצא בין עצם לבשר משהו אדום - שחרחר (דם מבושל?) מה דינו עוד שאלה:האם יש אפשרות לעשות בשר טחון אם עושים חליטה?
תודה
שלום לרב 1- ראיתי בספרים של הרב שלום משאש זצ"ל שמנהג ירושלים לענות ברוך וברוך שמו על ברכה שיוצאים בה ע"י חובה (כמו: הבדלה או מגילה) האם המנהג הזה קיים עדיין או שהמנהג הזה לא נכון?
שלום לרב מרק קטניות שנימוחו תוך כדי בישול, מה ברכתו?
תודה רבה
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. איני מבין מה ההבדל בין מלאווח ללחוח כשקבע סעודתו לגבי ברכה אחרונה. מדוע ללחוח לא יברך ברכת המזון, אם קבע סעודתו עליו? מה זה משנה בלילה רכה, מעשה קדרה?
2. בכמה מקומות מארי קאפח זלה"ה מסביר לנו ששקיעת החמה היא צאת הכוכבים (כגון בהלכות ק"ש, תפילה, שבת, קדוש החודש). אם נקח לדוגמא את זמן מנחה, הרמב"ם (אני מצטט מהזיכרון) מתיר להתפלל עד השקיעה כלומר עד לצאת הכוכבים? שלושה כוכבים? האם הבנתי נכון?.
3. אם נקח את זמני שקיעת החמה בלוחות, כמה זמן משקיעת החמה ניתן להתפלל מנחה?
שלום לכבוד הרב 1- איזה ברכה ראשונה ואחרונה מברכים על לחם שנקרא פוקצ'ה? 2- האם לאישה בנידה מותר לגעת ביין או לימזוג יין לכוס של קידוש או סתם להחזיר את הבקבוק למקרר? 3- איך הבעל צריך לינהוג בכוס של קידוש כאשר אישתו בנידה?
לק"י
שלום לכבוד הרב
"היה המברך חייב מדברי סופרים ועונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו,עד שיענה אמן,או ישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"א יא)
"...שכל החייב בדבר מן התורה אין מוציאין אותו מידי חובתו אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"ה טז)
מארי מבאר (אות לה עמוד תקסט)
"ופשוט בדעתו דמוציא רק בברכת המצוות בלבד ולא בברכת ההנאה שאין בה מצווה ,
והיינו בברכות דתקינו רבנן לפני עשיית המצווה או ברכות שהן עצמן המצווה כגון קדוש היום. ואין כן ברכת המזון."
האם גם כבוד הרב סובר שקטן אינו מוציא גדול העונה אמן לברכת המזון?
תודה רבה
כבוד מו"ר שלום וברכה
אני נוהג כמנהג אבותינו לפתוח את סעודת השבת לאחר הקידוש באכילת ג'עלה ומנהג זה חביב ביותר בקרב בני ביתי. יחד עם זאת, הואיל והג'עלה כוללת קליות ודגים, אנו שוהים כשעה בין אכילת הג'עלה לאכילת סעודת השבת. במהלך שעה זו אנו חוזרים על הפרשה והילדים לעיתים משחקים עד להגשת הסעודה. האם גם במקרה כזה (של קימה משולחן השבת וחזרה לסעודה לאחר זמן מה) אין צורך בברכה אחרונה על הג'עלה והיא נפטרת בברכת המזון?
בברכה
שלום וברכה ויישר כח
לאחר שקראתי קריאת שמע על המיטה, נזכרתי שלא התפללתי ערבית. קמתי והלכתי למניין בשכונה, ולאחר מכן לא אמרתי שוב קריאת שמע על המיטה. האם נהגתי נכון? אם לא, כיצד הכי נכון היה לנהוג במצב זה?
שלום לכבוד הרב.
הגמרא בשבת סוף קח תחילת קט מדברת על נטילת ידיים שחרית שלוש פעמים בגלל בת חורין השורה על האדם בלילה.
לשיטת רבינו, האם בת חורין היא רוח רעה ואיך גמרא זו לא נפסקה להלכה?
אם כהן עלה לדוכן עם נעליים לברכת כהנים מה הדין או המנהג
בימינו שלא כבתקופות קודמות מתרבים המקרים שחתן וכלה לא מגיעים ל"סעודת מצוה", מה יש לברך בבית חתנים בנסיבות אלה?
האם נוכחות החתן והכלה חיונית כשסועדים בבית חתנים לזמן "שהשמחה במעונו" ולברך ברכת חתנים?
כאשר חלק מהאורחים סועדים בחדר אינם רואים משם את החתן, האם נחשב כאילו החתן אינו נמצא?
שלום רב לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי!
לאחרונה ראיתי סרטון של חייל שנמצא בעזה והגיע לבית קברות שקבורים בו חללים מימי מלחה"ע הראשונה. בית הקברות איננו יהודי אלא קבורים בו בני דתות שונות.
החייל מצא קבר אחד של יהודי וברך עליו את ברכת הראיה: "אשר יצר אתכם בדין וכו'.
א. האם נהג כשורה לפי דעת הרמב"ם?
ב. האם יש מס' מינימלי של קברים שעליהם נאמר בהלכה "הרואה קברי ישראל"?
ג. לעניין הרחקה מהקבר לדברי תורה: מתי מתייחסים למקום כבית קברות? האם כשיש למשל 3 קברים במקום שאיננו מגודר צריך להרחיק ד' אמות מהקבר או להתרחק יותר מזה?