הלכה מקובלת: קטן עולה למנין הקוראים בס"ת-האם ישנם נסיבות שדברים שבקדושה יאמרו ע"י קטן או רק כנספח לגדולים?
מה המיוחד ב"קדיש יתום" ביחס לשאר הקדישין הנכללים בגדר דברים שבקדושה והאם גם הבת רשאית לומר אותו?
מה דין רבוי האומרים קדיש יתום, והאם ניתן לשכור אחר לומר קדיש על נפטרים?
תמצית עיקרי הדברים והרעיונות מהמקור "081203hy.mp3"
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות המרכזיים שעולים מקטע האודיו "081203hy.mp3", תוך שימוש בציטוטים מהמקור בעברית. הקטע עוסק בעיקר בשאלת אמירת קדיש יתום על ידי קטן ובנושאים נלווים הקשורים למעמד הקדיש ומנהגים שונים בעדות ישראל.
נושא מרכזי: האם ילד קטן יתום יכול לומר קדיש?
הדובר פותח בדיון בשאלה האם ילד קטן יתום רשאי לומר קדיש. הוא מזכיר את הלוויה של הרב מחב"ד שנרצח במומבאי ומציין כי משפחות חב"ד קידשו שם שמים ברבים. בהקשר זה, עלתה השאלה לגבי ילד קטן שאמר קדיש יתום.
דעת הרמב"ם (רבנו):
הדובר מביא את דעתו של הרמב"ם בנושא דברים שבקדושה. הרמב"ם מונה בהלכות תפילה כי אין אומרים קדושה, אין קוראים בתורה, אין מברכים לפניה ולאחריה, אין מפטירין בנביאים, אין פורסים על שמע, אין אומרים קדיש ואין הכהנים נושאים כפיהם אלא בעשרה אנשים גדולים וזכרים.
"וכן אין אומרים קדושה ולא קוראים בתורה ומברך לפניה ולא אחריה ולא מפטירים בנביאים אלא בעשרה וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעין ועונין אחריו אמן אלא בעשרה וזהו נקרא פורס על שמע ואין אומרים קדיש אלא בעשרה ואין הכהנים נוסעיםדיהם אלא בעשרה וכל דבר שבקדושה לא יהיה אלא בתוך עדה מישראל שנאמר בנקדשתי בתוך בני ישראל"
לפי הרמב"ם, אמירת קדיש נכללת בקטגוריה של "דבר שבקדושה" המחייב מניין של עשרה אנשים גדולים. לכן, על פי הבנה פשוטה בדברי הרמב"ם, ילד קטן אינו יכול לומר קדיש, כשם שאינו יכול להיות שליח ציבור או פורס על שמע.
מקור מדרשי למנהג קדיש יתום:
הדובר מציין כי מנהג קדיש יתום אינו מהתלמוד אלא מהמדרש, ומביא את הסיפור על רבי עקיבא שראה בחלום יהודי מתייסר בגיהנום. אותו יהודי אמר לרבי עקיבא שאם בנו יאמר קדושה, ירווח לו. רבי עקיבא לימד את בנו של הנפטר לומר קדיש/קדושה, ובעקבות כך נגלה אליו בחלום כי רווח לו.
הדובר משער כי הרמב"ם היה מבאר מקור זה באופן שונה מרוב חכמי ההלכה.
התפתחות מנהג קדיש יתום בקרב פוסקים:
רוב חכמי ההלכה הנהיגו את מנהג קדיש יתום, לפיו יתום אומר קדיש על אביו או אמו מתוך תובנה שזה משפיע לטובה על נשמת הנפטר. הרמ"א בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שעו) מציין כי קדיש יתום תוקן רק לקטנים. הלבוש מוסיף שנהגו להניח ליתום שאביו או אמו נפטרו תוך שנה לומר קדיש, גם אם הוא קטן ואינו יכול להיות שליח ציבור. הוא מזכיר את מעשה רבי עקיבא ואת התועלת הגדולה שיש ליתום כשיש לו בן האומר קדיש.
"נהגו בקדיש זה לניחו ליתום שמת אבי ואמו תוך שנה זו מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים שאינם יכולים להיות שליחי ציבור ולומר קדיש וברכו אחר אביו ואמו אז וכבר ידענו ממעשה דר רבי עקיבא תועלת הגדול שיש להתים כשיש לו בן העומר קדיש וברכו ביותר בתוך שנה ראשונה ולכן תיקנו והניחו קדיש זה שקראו לו קדיש יתום שאין צריך שום דבר יותר ליתומים הן קטנים הן גדולים"
הדובר מציין כי כתוצאה מכך, נוצר יוצא מן הכלל לדיני קדושה, וקטן יכול לומר קדיש יתום, דבר שהרמב"ם כמובן לא היה מסכים לו.
דעת יהודי תימן:
יהודי תימן, שהיו יותר שמרנים ושמרו על דעת הרמב"ם, לא קיבלו בקלות את מנהג קדיש יתום לקטנים. ספר "עץ חיים" מביא בשם ספר "דבר שמואל" שקרא תגר על העמדת קטנים שלא הגיעו לחינוך לומר קדיש יתום. מחרי"ץ (מוריץ) החמיר עוד יותר וטען שאף קטן שהגיע לחינוך אינו יכול לומר קדיש, אלא רק בוגר. לעומת זאת, היו חכמי תימן כמו מורי בדיחי שלימד זכות על המנהג וטען שאין למחות בידם מפני המחלוקת.
הדובר נזכר במקרה בו נפטר חברו, ובנו הקטן אמר קדיש יתום יחד עם מורי יחיא שך ז"ל, דבר המעיד על הצורך שהרגישו במנהג זה, תוך הקפדה מסוימת.
אמירת קדיש על ידי בת:
כתוצאה מההקלה באמירת קדיש יתום על ידי קטן, התעוררה שאלה האם בת יכולה לומר קדיש. החוות יאיר מביא מעשה על אדם שלא היו לו בנים וציווה שלומדים בביתו עשרה אנשים מדי יום במשך שנה, ולאחר הלימוד בתו תאמר קדיש. חכמ