הלכה מקובלת: קטן עולה למנין הקוראים בס"ת-האם ישנם נסיבות שדברים שבקדושה יאמרו ע"י קטן או רק כנספח לגדולים?
מה המיוחד ב"קדיש יתום" ביחס לשאר הקדישין הנכללים בגדר דברים שבקדושה והאם גם הבת רשאית לומר אותו?
מה דין רבוי האומרים קדיש יתום, והאם ניתן לשכור אחר לומר קדיש על נפטרים?
תמצית עיקרי הדברים והרעיונות מהמקור "081203hy.mp3"
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות המרכזיים שעולים מקטע האודיו "081203hy.mp3", תוך שימוש בציטוטים מהמקור בעברית. הקטע עוסק בעיקר בשאלת אמירת קדיש יתום על ידי קטן ובנושאים נלווים הקשורים למעמד הקדיש ומנהגים שונים בעדות ישראל.
נושא מרכזי: האם ילד קטן יתום יכול לומר קדיש?
הדובר פותח בדיון בשאלה האם ילד קטן יתום רשאי לומר קדיש. הוא מזכיר את הלוויה של הרב מחב"ד שנרצח במומבאי ומציין כי משפחות חב"ד קידשו שם שמים ברבים. בהקשר זה, עלתה השאלה לגבי ילד קטן שאמר קדיש יתום.
דעת הרמב"ם (רבנו):
הדובר מביא את דעתו של הרמב"ם בנושא דברים שבקדושה. הרמב"ם מונה בהלכות תפילה כי אין אומרים קדושה, אין קוראים בתורה, אין מברכים לפניה ולאחריה, אין מפטירין בנביאים, אין פורסים על שמע, אין אומרים קדיש ואין הכהנים נושאים כפיהם אלא בעשרה אנשים גדולים וזכרים.
"וכן אין אומרים קדושה ולא קוראים בתורה ומברך לפניה ולא אחריה ולא מפטירים בנביאים אלא בעשרה וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעין ועונין אחריו אמן אלא בעשרה וזהו נקרא פורס על שמע ואין אומרים קדיש אלא בעשרה ואין הכהנים נוסעיםדיהם אלא בעשרה וכל דבר שבקדושה לא יהיה אלא בתוך עדה מישראל שנאמר בנקדשתי בתוך בני ישראל"
לפי הרמב"ם, אמירת קדיש נכללת בקטגוריה של "דבר שבקדושה" המחייב מניין של עשרה אנשים גדולים. לכן, על פי הבנה פשוטה בדברי הרמב"ם, ילד קטן אינו יכול לומר קדיש, כשם שאינו יכול להיות שליח ציבור או פורס על שמע.
מקור מדרשי למנהג קדיש יתום:
הדובר מציין כי מנהג קדיש יתום אינו מהתלמוד אלא מהמדרש, ומביא את הסיפור על רבי עקיבא שראה בחלום יהודי מתייסר בגיהנום. אותו יהודי אמר לרבי עקיבא שאם בנו יאמר קדושה, ירווח לו. רבי עקיבא לימד את בנו של הנפטר לומר קדיש/קדושה, ובעקבות כך נגלה אליו בחלום כי רווח לו.
הדובר משער כי הרמב"ם היה מבאר מקור זה באופן שונה מרוב חכמי ההלכה.
התפתחות מנהג קדיש יתום בקרב פוסקים:
רוב חכמי ההלכה הנהיגו את מנהג קדיש יתום, לפיו יתום אומר קדיש על אביו או אמו מתוך תובנה שזה משפיע לטובה על נשמת הנפטר. הרמ"א בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שעו) מציין כי קדיש יתום תוקן רק לקטנים. הלבוש מוסיף שנהגו להניח ליתום שאביו או אמו נפטרו תוך שנה לומר קדיש, גם אם הוא קטן ואינו יכול להיות שליח ציבור. הוא מזכיר את מעשה רבי עקיבא ואת התועלת הגדולה שיש ליתום כשיש לו בן האומר קדיש.
"נהגו בקדיש זה לניחו ליתום שמת אבי ואמו תוך שנה זו מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים שאינם יכולים להיות שליחי ציבור ולומר קדיש וברכו אחר אביו ואמו אז וכבר ידענו ממעשה דר רבי עקיבא תועלת הגדול שיש להתים כשיש לו בן העומר קדיש וברכו ביותר בתוך שנה ראשונה ולכן תיקנו והניחו קדיש זה שקראו לו קדיש יתום שאין צריך שום דבר יותר ליתומים הן קטנים הן גדולים"
הדובר מציין כי כתוצאה מכך, נוצר יוצא מן הכלל לדיני קדושה, וקטן יכול לומר קדיש יתום, דבר שהרמב"ם כמובן לא היה מסכים לו.
דעת יהודי תימן:
יהודי תימן, שהיו יותר שמרנים ושמרו על דעת הרמב"ם, לא קיבלו בקלות את מנהג קדיש יתום לקטנים. ספר "עץ חיים" מביא בשם ספר "דבר שמואל" שקרא תגר על העמדת קטנים שלא הגיעו לחינוך לומר קדיש יתום. מחרי"ץ (מוריץ) החמיר עוד יותר וטען שאף קטן שהגיע לחינוך אינו יכול לומר קדיש, אלא רק בוגר. לעומת זאת, היו חכמי תימן כמו מורי בדיחי שלימד זכות על המנהג וטען שאין למחות בידם מפני המחלוקת.
הדובר נזכר במקרה בו נפטר חברו, ובנו הקטן אמר קדיש יתום יחד עם מורי יחיא שך ז"ל, דבר המעיד על הצורך שהרגישו במנהג זה, תוך הקפדה מסוימת.
אמירת קדיש על ידי בת:
כתוצאה מההקלה באמירת קדיש יתום על ידי קטן, התעוררה שאלה האם בת יכולה לומר קדיש. החוות יאיר מביא מעשה על אדם שלא היו לו בנים וציווה שלומדים בביתו עשרה אנשים מדי יום במשך שנה, ולאחר הלימוד בתו תאמר קדיש. חכמ
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מה מותר ללמוד עם האשה
כבוד הרב שלום אני לפני נישואין ב"ה, ורציתי לדעת מה מותר לי ללמוד יחד עם אשתי לעתיד חוץ מהספר "הבית היהודי" לדוגמה, מה לגבי מנורת המאור, שולחן ערוך, וכו?
הפרשת חלה
לק"י שלום לכבוד מו"ר אישתי שכחה להפריש חלה ואפתה לחמניות משני קילו קמח לאחר שאכלו מס' לחמניות אישתי נזכרה שלא הפרישה.
1. האם ניתן להפריש חלה לאחר האפיה? האם בברכה?
2. מכיוון שאכלנו כבר חלק מהלחמניות ואין אנו יודעים האם הכמות שנשארה מכילה
1.666 ק"ג קמח, האם ניתן להפריש במצב כזה חלה? האם יש לברך?
תודה
מצוה רי"ב ביד החזקה
כבוד הרב שלום, במצוה ריב ב"יד החזקה" הרמב"ם כותב שממצוות פריה ורבייה נשים פטורות.
רציתי לדעת איך לנשים זה זה לא נחשב כמצוות פרייה ורבייה, כאשר הנשים הם אלה שמחזיקות את התינוק בבטנם ויולדות אותו בסופו של דבר?
תודה
שירת נשים
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אישתי, ב"ה, סיימה את לימודיה לתואר שני וליוויתי אותה לאוניברסיטת אריאל לתכס קבלת התארים. במהל התכס הוזמנה להקת האוניברסטה לשיר פעמיים ואז התברר לי שבלהקה ישנה זמרת אחת השרה את השירים בליווי בחור חובש כיפה. בתכס היו הרבה אנשים, רובם בעלי נשים שבאו לקבל את התעודה שלהן. בין אותם גברים היו הרבה מאוד בעלי זקן ארוך, לצערי אינני ביניהם, ואף אחד מהם לא קם ועזב את המקום בשמעו את הזמרת השרה. כך שכאשר עמדתי והתרחקתי מהמקום כדי לשמוע כמה שפחות משירתה הרגשתי שאני ה"מוזר" בחבורת הדתיים.
כיצד מסייע רב הקהילה להגן על זכויותיה של ילדה שאינה לומדת בבית המדרש?
בעניין מסכת כתובות - בנים לומדים זכויותיהם בהלכה בבית המדרש או בבית הכנסת באופן מסודר מפי רב.
האם לגבי בנות יש מנגנון בהלכה ללמדן זכויותיהן. למשל לגבי בת קטנה יתומה שמשיאים אותה (אמה או אחיה). האם יש חובה הלכתית לומר לה אפשרות לסרב לנישואין לכשתגדל?
קריאת נשים בתורה
שלום!
רציתי לשאול מה פסקו בקשר לקריאת נשים בתורה (במניין נשים)
האם נערה רשאית להשתתף בחוג מחול לבנות שבו משמיעים מוזיקה חילונית?
האם מותר לבת 14 להשתתף בחוג מחול (לבנות בלבד) אך עם מוזיקה חילונית ואף לא יהודית?
מה השיב הרב למעוברת בחודש התשיעי המתקשה בצום תשעה באב דחוי?
שלום כבוד הרב,
אני בהיריון, בתשעה באב אהיה בחודש תשיעי - מאוד קשה לי בצומות (חולשה גדולה וכאבי ראש) במיוחד בהריון, האם בגלל שהצום דחוי אוכל להקל ולא לצום?
האם מעוברת בתחילת הריון הסובלת מבחילות והקאות צריכה להתחיל לצום בתענית אסתר?
אני בתחילת היריון. סובלת מבחילות. אם אני לא אוכלת בבוקר, יש לי הקאות.
לגבי תענית אסתר - האם לוותר מהתחלה או להתחיל לצום עד כמה שאוכל?
שונות
לכבוד מו"ר מארי הרב רצון ערוסי יהי רצון שה' יתן לרב בריאות ואריכות ימים ונוכל להנות שנים רבות מדברי תורתו המתוקים מדבש בשאלות הבאות אנא כבוד הרב ענה ופסוק לפי דעת הרמב"ם
1.) הבהרה בנושא הלכות שבת: האם מותר לדעת הרמב"ם לשים מרק בשבת על הפלטה ישירות (האם פלטה אש גלויה? וממילא היום אין גזרה שמא יחתה....) או קדרה על גבי קדרה. לפי מה שהבנתי אפילו מוצק ולאו דווקא לח (אין בישול בלח לכן אין הבדל בין שני המקרים) צריך לשים קדרה על גבי קדירה.
2.) מה דעת הרב לגבי הטוענים כי בארץ ישראל חובה ללכת רק לדעת מרן (והרוצה להחמיר בלבד לדעת הרמב"ם רשאי אך לא להקל)?