האם מותר להשכיר דירה לגוי העובד ע"ז?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הקלטת "081209hy.mp3"

מסמך זה מסכם את הנושאים המרכזיים והרעיונות החשובים שעולים מתוך קטע השמע "081209hy.mp3" העוסק בהלכות מכירה והשכרת דירות לגויים, מוסלמים ויהודים מחללי שבת. הדובר מתבסס על דברי הרמב"ם, השולחן ערוך ופוסקים נוספים ומביא דעות שונות בנושא.

1. השכרת/מכירת דירה לגויים עובדי עבודה זרה:

• איסור עקרוני: על פי הרמב"ם, קיים איסור למכור או להשכיר בתים ושדות בארץ ישראל לגויים עובדי עבודה זרה, מחשש שיכניסו עבודה זרה לתוכם. בסוריה הותר להשכיר שדות אך לא בתים.
• ציטוט מהרמב"ם (מתורגם): "אין מוכרים להם דהיינו לגויים שהם עובדי עבודה זרה בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריה מוכרים להם בתים אבל לא שדות ומזכירים להם בתים בארץ ישראל ובלבד שלא יעשם שכונה ואין שכונה פחות משלושה".
• היתר חלקי בהזכרה: הותר להזכיר לגויים עד שני בתים סמוכים בארץ ישראל, אך לא שלושה מחשש ליצירת שכונה של עובדי עבודה זרה. לא הותר להזכיר להם שדות בארץ ישראל.
• החמרה לגבי דירת מגורים: הרמב"ם מחמיר ואוסר להזכיר דירת מגורים לגוי עובד עבודה זרה, גם במקום שהותר להזכיר בתים אחרים (כגון מחסנים), מפני שהמגורים עלולים להביא להכנסת עבודה זרה באופן קבוע לבית.
• ציטוט מהרמב"ם (מתורגם): "אף במקום שהתירו להזכיר, לא לבית דירה התירו, מפני שהוא מכניס לתוך עבודה זרה ונאמר, 'ולא תביא תועבה אל ביתך', אבל מזכיר להם בתים, לעשות אוצר. כלומר, מה שהתרנו להזכיר לגוי עובד עבודה זרה, דירה לא לצורך מגורים, אלא לצורך מחסן."
• דין הנוצרים בזמננו: הדובר מציין שלפי הרמב"ם, הנוצרים בזמננו נחשבים כעובדי עבודה זרה, ולכן אסור להזכיר להם דירת מגורים.
• עובדים זרים אליליים: גם לגבי עובדים זרים מהמזרח שיש ביניהם עובדי אלילים, יש לקנות איתם שלא יכניסו עבודה זרה לדירות.
• דעת הרמ"א (הגהות): הרמ"א מביא מנהג להקל ולהזכיר אף לדירה לגויים, כיוון שבזמנם הנוצרים לא נהגו להכניס עבודה זרה לבתיהם באופן קבוע. הש"ך חולק על כך ומנסה להסביר את דברי הרמ"א בטענה שהשכירות בעיני אומות העולם נחשבת כמכירה, ולכן הגוי נחשב כבעל הבית והוא המכניס את העבודה זרה ולא היהודי.
• מסקנה לפי הדובר: לשיטת הדובר, ללא ההקלות, אסור להזכיר דירת מגורים לנוצרי ובודאי שאסור לעובדים זרים אליליים.

2. השכרת/מכירת דירה למוסלמים:

• היתר עקרוני: מכיוון שהמוסלמים נחשבים כיחידי השם ואינם עובדי עבודה זרה, לכאורה מותר להזכיר להם דירה.
• איסור עקב איבה וסכנה: למרות ההיתר העקרוני, בזמן הזה ובמיוחד בארץ ישראל, קיים איסור להזכיר דירה למוסלמים עקב היותם אויבים וקיום חשש לפעולות טרור. הדובר מביא דוגמאות למקרים בהם עובדים פלסטינאים בגדו במעסיקיהם.
• המלצה לזהירות גם בחו"ל: הדובר ממליץ להיות זהירים גם בהשכרת דירות למוסלמים בחו"ל, עקב התפשטות הטרור המוסלמי.

3. השכרת/מכירת דירה ליהודי מחלל שבת:

• היתר עקרוני: ברמה העקרונית, אין איסור להזכיר דירה ליהודי מחלל שבת, כיוון שהדירה עצמה אינה משמשת לחילול השבת, אלא האדם הוא שעושה את המעשים. אין ודאות שיחלל שבת דווקא בדירה השכורה.
• איסור בסביבה דתית: אם הדירה נמצאת בתוך אוכלוסייה דתית, אסור להזכיר למחלל שבת, כדי שלא ילמדו ממעשיו ולא תפגע האווירה הדתית בשכונה. יש חשש להשפעה שלילית על ילדים וצעירים.
• היתר בסביבה מעורבת/חילונית: אם מדובר בישוב או שכונה מעורבת או שרובה חילונית, מותר להזכיר דירה למחלל שבת. אין זה נחשב לסיוע לעבירה, כיוון שאנשים יכולים לחלל שבת גם במקומות אחרים.

4. עקרון "לא תביא תועבה אל ביתך":

• עיקרון זה מהווה בסיס לאיסור השכרת דירה לגוי עובד עבודה זרה, מחשש להכנסת עבודה זרה לבית היהודי.

5. שיקולים הלכתיים ומציאותיים:

• הדיון משלב שיקולים הלכתיים טהורים (כגון הגדרת עובד עבודה זרה והאיסור להכניס עבודה זרה) עם שיקולים מציאותיים (כגון יחסי איבה וחשש לטרור מצד מוסלמים, והשפעה חברתית של מחללי שבת בסביבה דתית).
• הדובר מציג גישות מחמירות ומקלות של פוסקים שונים ומנסה לגשר ביניהן או להכריע לפי הבנתו.

6. חשיבות הזהירות וההרחקה מגורמים עויינים:

• הדובר מדגיש את הצורך להיות זהירים ולהרחיק גורמים עויינים (כגון מוסלמים בזמן הזה) כ"מתח וקשת", בשל הסכנה שהם עלולים להוות.

בסיכום, קטע השמע מציג דיון הלכתי מפורט ומורכב בנושא השכרת דירות לקבוצות שונות של אוכלוסייה, תוך התייחסות למקורות הלכתיים, שיקולים דתיים, חברתיים וביטחוניים. הדובר מציג את הדעות השונות ומנסה לגבש עמדה הלכתית מעשית רלוונטית לימינו.