האם מותר לברך הגויים בימי אידיהם?

אנחנו יוצאים ממי עדיהם של המוסלמים העומדים להיכנס למעדיהם של הנוצרים ואז השאלה היא האם מותר לברך גויים אלה או אלה בימי עדיהם או לא אנחנו מוצאים בדברי רבנו פרק עשירי מהלכות עבודה זרה הלכה חמישית מפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ואין ממחין בידי עניי גויים בלקת שחאו פאה מפני דרכי שלום ושואלים בשלומם ואפילו ביום עדם מפני דרכי שלום ואין כופלים להם שלום לעולם ולא יכנס לביתו של גוי ביום עדו לתת לו שלום מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפאה בחובד ראש הנה כן ברמה העקרונית אסור לברך גוי עובד עבודה זרה בשלום ביום עדו. אבל מבחינה מעשית צריך לזכור שיש לפעמים חשש של דרכי שלום. ככל שקרובים יותר, מקורבים יותר, קשורים בעסקים, בשכנות, בכל מיני דברים ונוהגים לברך ולהתברך, ואם היהודי לא יעשה כן עלול אולי הדבר לגרום למסתמה לפגיעה לשנאה עדי נאמר ושואלים בשלומם ואפילו ביום עדם מפני דרכי שלום ואין כופלים להם שלום לעולם ועוד דבר נוסף ולא יכנס לביתו של גוי ביום עדו לתת לו שלום כלומר ללכת באופן מיוחד לשאול בשלמה, לברך אותו זה אסור. מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפובד ראש. כלומר, אם הוא נתקל, מצא, פגש את הגוי ברחוב, יאמר לו בשקט בכל רפא. ולא אהלן, מה שלומך? א חג שמח, שלום וכולי. כאילו הוא שמח בשמחה הזאת. הרי לדידנו אל הם ימי עד ימי אלילות שצריכים להתבאר העולם אלא בכובד ראש בשפה רפה בשולחן ערוך יורדע סימן קמח סעיף ח נאמר אין יום החג אסור אלא לעובדיה בו בלבד אבל העובדי כוכבים ששמחים ואוכלים ושותים משמרים אותו או מפני מנהג גום פני כובד השער כבוד השער אבל הם אינם מודים בו הרי אלו מותרים לתת עמהם אסור להיכנס לבית הגוי ביום חגו ולתן לו שלום מצאו בחוץ מותר אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש הנה כך תמצאת כך תמצאת מרן השולחן ערוך את ההלכה שהוא אב רבנו הוסיף מרן וכותב אסור לכפול לו שלום ל גוי לעולם לפי כך טוב להקדים לו שלום כדי שלא יתחיל הגוי ויצטרך לכפול לו שלום אז שוב אתם רואים כיצד היהודי צריך להיות חכם מתחכם בדברים האלה כדי למזער למזער את הנזק שהוא צריך לברך את הגוי ביום עדו אז אם היהודי יקדים ויאמר לו אז הוא ימנע מכך שאם הגוי יתחיל ההוא יצטרך לכפול לו שלום מצאנו בשבתי כהן בסעיף קטן ז באותו סימן קמח שלום כתוב בבדק הבית בשם אורחות חיים בשם הרם דווקא שלום שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא אבל ברכה דלק השם לקפידה עד כאן לשונות וכן משמע קצת בפירוש רש"י מכל מקום צריך עיון קצת בש"ס גבי מקדים שלמה לגבי שלמה למר לא משמע לך אורה אחר בשם השלמה הה בכשלום כלומר השך מסופק בגין אה פוסקים מסוימים שאולי האיסור הוא רק כשהוא מברך את הגוי במל שלום שזה שם השם שאז עיקר האיסור אבל אם לא מדובר בברכה בשם השם אלא ב ברכות אחרות יש מקום להקל השך מסופק כי יכול להיות שיש מקום להחמיר אומר השך ולכן בעקבות הדבר הזה אנחנו לא מתייחס לא מתייחסים אך ורק למילה שלום אלא לברכות הנהוגות בימי עדיהם שאין לברך אותם בברכות הנהוגות בימי עדיהם כמו חג שמח וכאלה דברים שכאמור צריך להצניע צריך להצניע את הדברים האלה כמה שיותר בספר להקדים ועל מנת לא צריך לכפול וכאמור כל מה שלמדנו כעת הוא לגבי גויים שהם עובדי עבודה זרה ובכלם הנוצרים שרבנו כלל אותם בכלל עובדי עבודה זרה אבל אה גויים שאינם בכלל עבודה זרה הדין שונה אומר רבנו בסוף פרק מלכ א מלכים אה פרק פרק עשירי סוף פרק עשירי אומר רבנו כך וכן יראה לי שנוהגין עם גרי תושב בדרך ארץ ובדמיות חסדים כישראל שהרי אנו מצווין לאחיותם שנאמר לגר אשר בשעריך תתננה בהכלה וזה שאמרו חכמים אין כופרים להם שלום בגויים לא בקר תושב אפילו הגויים סיבו חכמים לבקר חוליהם ולקבור מתיהם הם מתי ישראל ופנס ענייהם בכלל עניי ישראל מפני דרך השלום לא נאמר טוב השם לכל ברחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכיה דרכי נועם הרי נאמר טוב השם לכל רחמיו על כל מעשיו ונאמר דרכייה דרכי נועם וכל נתיבותי השלום יוצא איפה שרבנו כאן מחלק בין גרי תושב ובין גויים לא אמר רבנו בין גרי תושב ובין עובדי עבודה זרה כי עובדי עבודה זרה זה גויים עובדי עבודה זרה וגר תושם מקבל שבע מצוות בני נוח שאחת מהם זה שהוא לא עובד עבודה זרה אבל והיה לו רבנו דבר על עובדי עבודה זרה מול גד תושה וגריא תושעב מול עבודה עבודה זרה שרק אצל עבודה עבודה זרה אסור לברך אותם בשלום אבל ל גר תושב מותר והנה רבנו כאן אומר וכן יראהלי שנוהגין עםגרי תושב בדרך ארץ ובגמילות חסדים כישראל שהרי אנו מצובים לחיותם שנאמר לגרשע תנהנה בהכלה בזה שאמרו חכמים הם כופלים להם שלום בגויים לא בגר תושב אז מעניין מאוד למה רבנו לא דיבר על עובדי עבודה זרה מפורש שיר את המילה גויים ולא לא עובדי עבודה זרה שהרי רבנו כתב בהלכות מלכים גם כן שהוא מבחין בין המוסלמים ובין הנוצרים שהנוצרים עובדי עבודה זרה והמוסלמים אינם עובדי עבודה זרה אז דווקא כאן היה לו מקום לבאר ולמה הוא לא באר נראה זה רק נראה לי בינתיים תענו דעתי שגם מוסלמים מאחר והם אינם בגדר גרי תושב אומנם יחדים כשם יש להם כמה מצוות מתוך המצוות של שבע מצוותח אולי שבע מצות נוח בלועות במצוותיהם מה שנקרא אבל אין להם מעמד של גרתי תושב כי הם לא מקבלים את המצוות האלה מכוח משה רבנו אלא מכוח האיש שלהם ואם כן איפה אז אין להם מעמד של עובדי עבודה זרה ואין להם מעמד של גר תושב אבל יש להם מעמד של גויים ולגבי גויים עדיין צריך גם כן מור מרחק לא לברך אותם בשלום ורק בשפה רפה ולשתדל לא לכפול אלא להקדים ולומר בשפה רפה במיוחד שאנחנו אינן רואות ולא זר שלמרות שיש להם מצוות בתוך הספר שלהם ובנהגותיהם אבל בגלל שאינם ניזונים ממשה רבנו נביא הנביאים אלא מפי נבואת כזו אז אחרי תראו שהם נקראים איסלאם בשם שלום וידם היא הראשונה לעניף ערב ולטבוח דם נקיים מבינם בין עצמם בינם בין בינם ובינינו בשם השם ולכן אין צל שספק שעדיין אצלהם כל העניין הזה של המצוות בגלל שמקורו אדמי מפי ממי שהתחזק נביא אז עדיין הכל מבולבל אצלהם אמנם מיחדים שם השם אבל עדיין מבולבל הכל אצלהם ולכן גם כלפיהם צריך לשמור על הרחקה עד כמה שאפשר כמובן משום דרכי שלום זה עניין אחר וכך אנחנו עושים אנחנו נמנים כצוות מטעם הרבנות הראשית לישראל למפגשים בין מנהיגים דתיים אם זה מתחום האיסלאם אם זה מתחום הנצרות אז אנחנו גים משום דרכי שלום כדי ליצור התברויות שמה אולי נצליח למעט מאש השנאה השנאה האיסלאמית השנאה האנטישמית מימין משמאל יש שנאות כלפי עם ישראל אז אנחנו פועלים בשליחות אנחנו פועלים משום דרכי שלום מעם כלל ישראל אבל שכנים עובדים ביחד שותבים עסקיים כל אלה צריכים לדעת שצריך לשמור מרחק דיסטנס על מנת לשמור על הזהות היהודית כי בדרך כזו יש חרסום ואז כבר אין הבדל בין זה ובין זה ובצורה כזו זה מרשם חס ושלום להתבוללות הבנים הבנות רואים את מרקם היחסים בין ההורים ובין שכניהם הגויים והתאם לזה יורד אצלהם מפלס העירנות והם כבר מרשים לעצמם יותר ואז מגיעה ידידות מגיעים נישואין והרבה הרבה בעיות במיוחד שאינם רואות שאפילו בארץ יהודים שבאו משפחות יקרות כולם לא כולם חס ושלום מהם הולכים עם גויות ומבקשים לגאיר אותם מהם שהגיורים פיקטיביים או לנו שהגענו לזאת לכן צריך לשמור מכל משמר את הדיסטנס בינינו ובין הגויים לא מבעיה אלו שנקראים עובדי עבודה זרה אלא אפילו אלו שעדיין לא נקראים גרתי תשב צריך לשמור את המרחק מהם רבי חני בן הגשמ