מהי תכיפות הבדיקה של מזוזה בכניסה לבית משותף, האם דינה כמזוזת היחיד או כמזוזת הרבים?

תמצית נושאים ועקרונות מהמקור "הטקסט שהודבק" בנושא מזוזות בבית משותף

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט המצורף העוסק בדין מזוזה בפתח של חדר מדרגות בבית משותף, תוך התייחסות לתדירות הבדיקה הנדרשת.

הנושא המרכזי: האם פתח חדר המדרגות בבית משותף חייב במזוזה, מי חייב בקביעתה ובמימונה, ובאיזו תדירות יש לבדוק אותה?

נקודות עיקריות ועקרונות:

1. חובת קביעת מזוזה בפתח חדר מדרגות:

• הכותב קובע בצורה ברורה שגם פתח חדר המדרגות בבית משותף חייב בקביעת מזוזה.
• ההשוואה היא לדין "שערי חצרות או דין שערי מדינות", המצביעה על חשיבות הפתח.
• ציטוט: "ובכן, הדבר פשוט שגם המזוזה וגם בכניסה לחדר המדרגות, אם יש מזוזה מימין ומזוזה משמאל ומשקוף מעליהם צורה כזו של פתח אזי חייבים לקבוע מזוזה כדין שערי חצרות אוך דין שערי מדינות".

1. חובת כל הדיירים ומימון המזוזה:

• החיוב בקביעת המזוזה חל על כל דיירי הבית המשותף, כיוון שהכניסה לחדר המדרגות נחשבת "רכוש משותף" ו"בית של שותפים".
• על בסיס הכלל שגם שותפים בבית חייבים במזוזה, כך גם בכניסה המשותפת.
• ציטוט: "החיוב הוא על כל הדיירים כי זה נקרא רכוש משותף ויש לנו כלל שגם השותפים בית של שותפים חייבים בו חייבים לקבוע בו מזוזה אז הואיל ואם בני אדם משתתפים וקונים בית או סוחרים בי בשותפות חייבים במזוזה. כך גם הכניסה לחדר המדרגות שנחשבת כאמור לבית איך קוראים? לבית של שותפים, לכניסה של שותפים, חייבים לקבוע במזוזה."

1. תדירות בדיקת מזוזות - יחיד לעומת רבים:

• מזוזת של יחיד נבדקת "פעמיים בשבע שנים", כלומר כל שלוש וחצי שנים.
• מזוזת של רבים נבדקת "פעמיים ביובל", כלומר כל 25 שנה.
• הטעם להבדל הוא החשש מרטיבות ולחות במזוזות, שיכולים לגרום למחיקת או קריעת האותיות.
• ציטוט: "מזוזת היחיד נבדקת פעמיים בשבוע הכוונה פעמיים בשבע שנים שזה כל שלוש וחצי שנים ומזוזת רבים פעמיים ביובל כלומר כל 25 שנה שמה נקראה ממנה אות או נמחקה מפני שהיא קבועה בכותלים מרכבת."

1. הטעם להקלה בבדיקת מזוזת הרבים:

• מורו של הכותב מביא את דברי "הכסף משנה" בשם פירוש רש"י, שההקלה בתדירות הבדיקה של מזוזת הרבים נובעת מהרצון "לא להטריח עליו הרבה".
• חשש שאם המטלות יהיו תכופות מדי, כל אחד יסמוך על האחר והדבר לא יבוצע.
• ציטוט: "כל דבר שהוא של רבים אין להטריח עליו הרבה שאם תטריח יהיה כל אחד אומר יעשו חבריי עד כאן".

1. השוואה לתפילין:

• בניגוד למזוזה, אין חובה לבדוק תפילין באופן קבוע, כיוון שהן אינן חשופות לנזקי מזג האוויר.
• ציטוט: "המזוזה נבדקת להבדיל מן התפילין שאין חובה לבדוק כיוון שהמזוזה חשופה לרטיבויות ולחויות".

1. הכרעת החתם סופר לגבי שותפים:

• החתם סופר מבחין בין הגדרת "רבים" להגדרת "שותפים".
• שותפים, גם אם הם רבים במספר, נחשבים כיחידים לעניין זה.
• מזוזה בבית של שלושה שותפים עם יותר מ-40 מזוזות דינה כמזוזת יחיד ותיבדק כל שלוש וחצי שנים, ולא כל 25 שנה כדין מזוזת רבים.
• ציטוט: "והוא הורה כל 25 שנים א כל שלוש שנים למה לא כל 25 שנה כי החתם סופר מבדיל בין רבים הגדרה של רבים ובין הגדרה של שותפים. שותפים זה יחידים, אוסף של יחידים, אבל זה לא קהל, זה לא ציבור, זה לא רבים. ושותפים, אומר החתם סופר, יש להם דין של יחיד גם ברמת החזקות וכן אותו דבר גם כן ברמת בדיקת המזוזה."

1. הגדרת "מזוזת רבים" על פי רש"י:

• רש"י במסכת יומא מגדיר "מזוזת רבים" כמזוזה של "שערי מדינות".
• הכוונה היא למזוזה של קהל, ציבור, בני עיר או אומה, ולא לשותפות שהיא אוסף של יחידים.
• ציטוט: "וראשי מסכת יומא הסביר מה זה מזוזת רבים. מזוזה של שערי מדינות."

1. מזוזות במקדש:

• לשכות ועזרות בבתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה פטורות ממזוזה כיוון שהן קודש.
• יוצא מן הכלל שער ניקנור ולשכת פלדרין במקדש, שהיו חייבים במזוזה כיוון שלשכת פלדרין שימשה כדירת הכהן הגדול בשבעת ימי ההפרשה ושער ניקנור היה שער מרכזי.
• מזוזות אלו נחשבו כמזוזת רבים כיוון שהיו שייכות לכלל ישראל ובדיקתן הייתה אחת ל-25 שנה.
• ציטוט: "כל השערים שהיו במקדש לא היה להם מזוזות חוץ משער ניקנור ושלפנים ממנו ושל לשקת פלדרין מפני שהלשקה הזאת הייתה בבית דירה לכהן גדול בשבעת ימי ההפרשה אז יוצא איפה שער ניקנור ולשקת פרדרין שקבעו בהם מזוזה אז זה נקרא מזוזת רבים כי זה של כלל ישראל זה לא שותפים ולכן מזוזות כאלה יבדקו אחת ל25 שנה."

1. מסקנה לגבי מזוזת חדר כניסה בבית משותף:

• מאחר שמדובר בשותפים, גם אם הם רבים במספר, דינם כיחידים רבים, ולכן המזוזה בפתח חדר המדרגות דינה כמזוזת יחיד ויש לבדוק אותה כל שלוש וחצי שנים.
• ציטוט: "נמצאנו למדים שהמזוזה של חדר הכניסה מאחר ולא מדובר בקהל אלא מדובר בשותפים אפילו שמדובר בהרבה שותפים לא משנה אלא דינם כריבוי של יחידים כיחידים רובים שדינה כמזוזת יחיד."

1. הערה לגבי אי-קביעת מזוזות בשערי חצרות בעבר:

• הכותב מציין שבעבר נהגו במקומות רבים שלא לקבוע מזוזות בשערי חצרות, וההסבר לכך היה חשש מגניבת או ביזוי המזוזות על ידי גויים.
• מקרה תימן מוזכר כדוגמה לכך.
• הכותב מדגיש שכיום, בארץ ישראל, בוודאי שיש צורך לקבוע מזוזה בשערי חצרות ובבתים משותפים.
• נושא בתי משותפים עם גויים דורש דיון נפרד.
• ציטוט: "הרבה מהפוסקים דנו בשאלה למה ראינו במו עינינו בהרבה מדינות לא קבעו מזוזות בשערי חזרות והשיבו שזה בגלל הגויים שהיו באים גונבים את המזוזות ואולי מבזים את המזוזות וכך גם באמת בתימן בכניסה הראשית לא קבעו מזוזה ודאי לא מבפנים לא מבחוץ אלא מבפנים בגלל שהגויים בגלל הגנבים ולכן אין להביא ראיה ממה שלא ראינו מזוזה בשערי הח חצרות כיוון ששמה דברים נעסו בגלל הגויים אבל ברוך השם שאנו יושבים בארצנו ויש לנו חצרות ובתים משותפים בוודאי וודאי שצורך לקבוע מזוזה בשער החצרות."

לסיכום:

הטקסט מבהיר כי פתח חדר המדרגות בבית משותף חייב במזוזה, וקביעתה ומימונה מוטלים על כל הדיירים כשותפים. למרות שמדובר ברבים, לעניין תדירות הבדיקה, דין המזוזה כדין מזוזת יחיד ויש לבדוק אותה כל שלוש וחצי שנים, זאת בניגוד למזוזת של "רבים" במובן של קהל או אומה, שנבדקת אחת ל-25 שנה. הטעם להבדל נעוץ בהגדרת "רבים" כשותפים לעומת ציבור, וברצון שלא להטריח יותר מדי על הציבו