האם מותר להפליג בים גם כאשר השיט נמשך בשבת?

מסמך תדרוך: ניתוח מקורות בנושא הפלגה בשבת

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך קטע המקור שסופק, העוסק בשאלת ההיתר להפלגה באוניה או ברכבת בשבת, תוך התמקדות במצבים שונים ובדעות הרבניות השונות בנושא.

נושא מרכזי: היתר נסיעה באמצעי תחבורה (אוניה ורכבת) בשבת כאשר הם בבעלות גויים ומופעלים על ידם.

רעיונות ופרטים חשובים:

1. הפעלת אוניה על ידי יהודי בשבת:

• אסורה באופן מוחלט, הן לצורך עצמו והן לצורך גויים.
• ציטוט: "ובכן, ברור שיהיהודי אסור לו להפעיל אוניה ביום שבת. ודאי ודאי לא למענו ואפילו לא למען גויים."

1. הפלגה באוניה בבעלות ובהפעלה של גויים:

• הדיון מתמקד במצב בו האוניה בבעלות גויים, מופעלת על ידם ולצורך גויים, ויהודים מצטרפים כנוסעים.
• במקרה כזה, אם היהודים אינם הרוב, מותר להצטרף להפלגה.
• ציטוט: "אם אנו מדברים על להפליג באוניה ביום שבת כשאלה בכלל שאנחנו דנים בה, הוא רק באוניה שהיא בבעלות של גויים ומופעלת על ידי לצורך גויים ואלה שבתוכם יש גם ודים כשהפעילות הזו ההפעלה הזו נעשת על ידי גויים לצורך גויים ורק ודים מצטרפים לזה ואינם הרוב אז מותר."

1. נסיעה ברכבת בבעלות ובהפעלה של גויים:

• באופן עקרוני, מותר ליהודי לעלות ולנסוע ברכבת של גויים בשבת אם אין בעיה של תשלום כספי או ניקוף כרטיסים אלקטרוני.
• ציטוט: "והתשובה באמת ברמה העקרונית מותר אם אין בעיה של תשלום כספי כלשהו או ניקוף כרטיסים, הפעלה אלקטרונית של כרטיס וכי יוצא בזה."
• קיים תנאי שלא לצאת מתחום שבת (אם הנסיעה היא ביבשה). אם הנסיעה בין תחנות אינה כרוכה ביציאה מתחום, הדבר מותר.
• ההיתר נובע מכך שהגוי אינו עושה מלאכה באופן מיוחד עבור היהודי, אלא עבור רוב הנוסעים שהם גויים ("לינן פתר הרוב").

1. הבדל בין יבשה לימא בהקשר לאיסור תחומין:

• ביבשה, איסור תחומין קיים בתוך תחום מסוים.
• בים ובנהרות, כאשר האוניה מעל עשרה טפחים מהקרקע, ישנה מחלוקת בגמרא לגבי איסור תחומין. רבנו מקל ומתיר במים עמוקים (מעל עשרה טפחים) כאשר האוניה בבעלות ובהפעלת גויים ולמען רוב גויים.
• ציטוט: "ומשום כך בימים עמוקים בנהרות עמוקים שהאוניה איננה בתוך 10עשרה טפחים אלא הרבה הרבה מעל 10עשרה טפחים מותר כל שהאוניה כאמור בבעלות גוי מופעלת על די גויים למען רוב גויים אז מותר ליהודי להצטרף להפלגה כזו."

1. איסור הפלגה בתוך שלושה ימים לפני שבת:

• קיים איסור להתחיל הפלגה בתוך שלושה ימים לפני שבת בשל חשש לקושי ועוגמת נפש (בחילות וכדומה) שעלולים לפגוע בעונג שבת כתוצאה מטלטולי האוניה.
• ציטוט: "אבל עדיין אנחנו צריכים להתייחס להלכה אחת חשובה והיא זו ההלכה עשרה ההלכה עסרה ל לאדם להפליג בעוניה בתוך שלושה ימים. למה? כי אם האדם מפליג בתוך שלושה ימים אזי כשמגיע השבת הוא האדם הזה בגלל טלטולי האוניה אז יש לו קושי גדול מבחינת בני המאיים תחושות לא טובות של הקאה וחיות זה וזה ואז הוא פוגע בעונג שבת."
• אם האדם כבר הפליג יותר משלושה ימים לפני שבת, הוא נחשב מחוסן מטלטולי הים ומותר להמשיך את ההפלגה בשבת.
• הכותב מציין שאם התנאים בהפלגה מודרנית נוחים ואין טלטולים, ייתכן ואין איסור גם בתוך שלושה ימים לפני שבת, מאחר ואין פגיעה בעונג שבת.

1. דעת רבנו (ככל הנראה רבנו תם) בנושא הפלגה בנהרות:

• רבנו התיר להפליג בנהרות (כמו פרת, חידקל ונילוס) בשבת באוניות של גויים המופעלות על ידם עבור רוב גויים, גם לצורך הגעה לבית כנסת.
• רבנו חלק על ראש ישיבה שאסר זאת ודחה את חששותיו.
• ציטוט: "יוצא איפה שבעצם לפי רבנו ויש לו תשובה מעניינת בעניין הזה בסימן שח ושט ושי שלושה סימנים שבהם הוא התפלמס ממש התפלמס עם ראש ישב אחד שאסר להפליג בנהרות כי בי מהם היו מפליגים בפרט ובחידקל ובנילוס כדי ללכת מקום מקום ואפילו לצורך בית כנסת היו מפליגים בנהרות על ידי ביום שבת כדי כאמור כדי להתפלל בבית כנסת על ידי כמובן אוניות של גויים על ידי גויים שיש להם קו והם מפעילות קו הפלגה כזה בשביל רוב הגויים והיהודי רק מצטרף אז רבנו התיר בעוצמה רבה ממש ב ללאוחט חה את החששות ואת הייסורים של אותו ראש ישיבה."

1. איסור ירידה מהאוניה בשבת לטיול:

• אם האוניה עוצרת באיים ומטיילים יורדים לטייל, יהודי אסור לו לרדת בשבת בשל איסור תחומין, כיוון שהוא קנה שביתה באוניה.
• ציטוט: "אבל אם האוניה נעצרת באיים מסוימים והמטיילים יורדים כדי לטייל, היהודי אסור לו ביום שבת להבדיל מיום חול, אסור לו לרדת לטייל כ בגלל איסור תחומין כי הוא קנה שביטה באוניה ואסור לו לצאת מחוץ לאוניה והוא יאכל כמו משה רבנו להשקיף מן האוניה ולראות את כל ארץ הקודש או את כל מה שהוא רוצה להבדיל על פי הבדלות רק להגיע לשם לא יוכל להגיע ביום שבת בגלל איסור תחומים."

1. דעת הילקוט יוסף:

• אוסר להתחיל להפליג בספינה בשבת עצמה, אפילו אם רוב הנוסעים והמלאכים (צוות?) הם גויים, ואפילו לצורך מצווה.
• אוסר ללכת לבית כנסת מעבר לנהר בשבת באמצעות ספינה, אפילו אם היא ממונעת על ידי גויים או ספינת משוטים שאינה מופעלת במנוע חשמלי.
• ישנה מחלוקת בין דעה זו לדעת רבנו, כאשר הילקוט יוסף נוטה להחמיר ולאסור גם מצבים שרבנו התיר (הפלגה על ידי גויים שלא לצורך היהודי באופן מיוחד).
• ציטוט: "יש לציין את דברי הילקות יוסף שכתב בסימן רמח בשבת עצמה אסור להתחיל להפליג בספינה אף אם רוב הנוסחים והמלאכים בה הם גויים ואפילו לדבר מצווה שאסור לשות במים בשבת וכן מי שאין לו בית כנסת בשכונתו ויש בה בית כנסת מעבר לנהר אסור לו ללכת לבית הכנסת בשבת על ידי ספינה גם אם זו ממונעת על ידי גויים וגם בספינת משותים שאינה פועלת על ידי מנוע חשמלי אין לה הקל."

מסקנות מרכזיות:

• קיימות דעות שונות בפסיקת ההלכה בנוגע להפלגה ונסיעה באמצעי תחבורה בשבת כאשר הם בבעלות ובהפעלה של גויים.
• ההיתר תלוי במספר גורמים, ביניהם: בעלות והפעלת כלי התחבורה, רוב הנוסעים, אופן התשלום, קיום איסור תחומין, השפעת הנסיעה על עונג שבת והאם הנסיעה נעשית לצורך היהודי באופן מיוחד.
• דעת רבנו נוטה להקל במקרים מסוימים של הפלגה בנהרות על ידי גויים, בעוד שהילקוט יוסף מחמיר יותר ואוסר אף במצבים בהם ההפעלה אינה ישירה על ידי היהודי ולצורך רוב גויים.
• קיימת הסכמה שאסור ליהודי להפעיל כלי תחבורה בשבת.
• הירידה מהאוניה בשבת לצורך טיול אסורה בשל איסור תחומין.
• יש להימנע מהתחלת הפלגה בתוך שלושה ימים לפני שבת, אלא אם תנאי ההפלגה מודרניים ואינם גורמים לעוגמת נפש.

מסמך זה מהווה סקירה של הנושאים המרכזיים והדעות השונות העולות מתוך המקור שסופק. לצורך פסיקה הלכתית מעשית, יש להתייעץ עם רב מוסמך הבקיא בפרטי הדינים והמנהגים