מהי רמת החיוב של הנשים בקריאת המגילה?

מסמך תדרוך: עיקרי הנושאים והרעיונות מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

נושא מרכזי: חובת נשים בקריאת מגילת אסתר וההשלכות ההלכתיות והחברתיות של הבנה זו.

נקודות מרכזיות ורעיונות:

1. תמיהה על אי-קריאת מגילה לנשים בקרב משפחות שומרות מצוות: פתיחת הטקסט מציגה תמיהה נוקבת על כך שבקרב משפחות "יקרות ששומי מוני ישראל, יודע תורה ומקפידים במצוות", נהוג שהנשים לא הולכות לבית הכנסת בפורים וגם לא קוראים להן את המגילה בבית. הכותב מביע תמיהה זו לאור העובדה ש"רבנו כתב שהכל חייב בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים שחררים".

• ציטוט: "מדוע הוא רואה במשפחות יקרות ששומי מוני ישראל, יודע תורה ומקפידים במצוות שהנשים לא הולכות לבית כנסת ביום כיפורים, לא בליל פורים, לא בליל פורים ולא ביום פורים וגם הוא לא ראה שקוראים להם את המגילה בבית או תמיעתו תמיהה נכונה ואמיתית שהרי רבנו כתב שהכל חייב בקריאתה פרק ראשון מהלכות מגילה הלכה ראשונה אנשים ונשים וגרים ועבדים שחררים"

1. השוויון בחובת הקריאה בין גברים לנשים על פי הרמב"ם והתלמוד הבבלי: הכותב מדגיש כי לדעת הרמב"ם, חובת קריאת המגילה של האישה אינה נופלת בדרגתה מחובת הקריאה של האיש. הוא מבסס זאת על הממרה בתלמוד הבבלי לפיה "אף הן היו באותו הנס".

• ציטוט: "ולפי רבנו חובת הקריאה של האישה במגילה אינה נופלת בחומרתה בדרגתה מחובת הקריאה של האיש זה שוויון בכל דבר ועיקר וזה על בסיס הממרה בתלמוד הבלי שרבי יהושע בן לוי אומר שאף הן היו באותו הנס"

1. מחלוקת הפרשנים בנוגע להוצאת אחרים ידי חובה על ידי נשים: הטקסט מציג מחלוקת בין רש"י, בעל הלכות גדולות ובעל העיטור בנוגע ליכולתן של נשים להוציא גברים ידי חובת קריאת המגילה.

• רש"י: סובר שנשים חייבות בקריאה כמו גברים ויכולות אף להוציא אותם ידי חובה.
• ציטוט: "ופירש רש ונשים נ מחיבות בקריעתה כך אומר הטוב אנשים מחייבות בקריאתה אבל מה הוסיף הפטור וכתב ופרש רש"י שמוציאות לאנשים מדי חובתם כלומר לפי רש"י חובת הקריאה של האישה היא בדיוק כמו של האיש והם יכולות גם להוציא את האנשים לא רק את עצמן אלא גם את האנשים"
• בעל הלכות גדולות: סובר שנשים אמנם חייבות בקריאה, אך אינן יכולות להוציא גברים ידי חובה, דבר המצביע על דרגה פחותה בחומרת החובה.
• ציטוט: "אבל בעל הלכות גדולות כתב אף על גב שחייבות קרא מגילה אינן מוציאות לאנשים כלומר הם חייבות אבל פחות בדרגם של הגברים כי הם אינם יכולות להוציא את הגברים ידי חובה זוהי דעתו של בעל הלכות גדולות"
• בעל העיטור: סובר שנשים אינן מצטרפות לברכת הזימון ואף לא לעשרה לכתחילה.

1. פסיקת השולחן ערוך והרמ"א: הטקסט מציין כי השולחן ערוך פסק כדעת הרוב ש"הכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים שחררים". הרמ"א מוסיף כי יש הנוהגים להחמיר כדעת בעל הלכות גדולות, כלומר שנשים לא תקראנה עבור הגברים. הכותב מביע תמיהה לגבי הגדרת "להחמיר" במקרה זה, שכן אי-קריאה לגברים עשויה להיתפס כהקלה בחובתן של הנשים.

• ציטוט: "ובאמת זה מה שפסק מרן להרכה בשולחן ערוך בסימן כרח סעיף א' כתב מרן הכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים שחררים ומחנכים תקטנים לקרותה והרמה היה בספק הרמה בדרכי משה אומר ובאור זרוע פסק הלכה למעשה כדברי ראשי כלומר שאנשים חייבות בקריאת מגילה בדיוק כמו אנשים אבל וזה מגדולי הפוסקים אשכנזים אור זרוע אבל מדברי הראש שהוא גם כן מגדולי הפוסקים השנאים ורן רבנו סי מחכמי ספרד נראה יש להחמיר כדברי בעל הלכות גדולות אחרי בקשת המחילה אני לא יודע מה זה נקרא להחמיר כדעת הלכות גדולות הוא מתכוון להחמיר שלא לא תקרן עבור הגברים לחי אבל אם אתה אומר שהם פחות חייבות מאשר גברים אתה מקל לגבי חובתן"

1. מנהג קריאת מגילה לנשים בבית בקרב יהודי תימן: הכותב מעיד על מנהג שהיה נהוג בבית אביו ובקרב משפחות יהודיות תימניות נוספות, לקרוא את המגילה בבית בליל פורים וביומו במיוחד עבור הנשים שלא יכלו להגיע לבית הכנסת, כדי להוציא אותן ידי חובה.

• ציטוט: "ובאמת אה אני זוכר בבית אבומורי, זכר זכרו לחי העולם הבא, שתמיד נהגנו לקרוא את המגילה בבית בליל פורים בשביל להוציא את הנשים ידי חובה. וכן גם למוח ביום כי כל אנשים עסוקות בהכנת המשתה פורים באמנות פורים כל אלה והיינו ממש בזמן המשתה מקצים זמן מיוחד שבו אנחנו קראים את המגילה לאנשים וכן אני נוהג עד עצם היום הזה שאני מקפיד שהילדים או הנערים שכבר יצאו ידי חובה בבית הכנסת הם תפלו באותו באותו זמן בקבלת טלפונים קבלת מנות וכי יוצא בזה ואילו אנשים מוזרות אצלנו לשמוע את המקרא מגילה מתחילה עד סוף ובאמת שאלתי היו עוד רבים בתימן שהיו אוספים את בני הבית כפי שסיפרתי לכם וקוראים גם בליל פורים וגם ביום פורים"

1. דברי הירושלמי על קריאת מגילה בפני נשים וקטנים: הטקסט מביא את דברי בר כפרה בירושלמי לפיהם יש צורך לקרוא את המגילה בפני נשים וקטנים, כיוון ש"אף אותם היו בנס". רבי יהושע בן לוי נהג לאסוף את בני ביתו הקטנים כדי לקרוא להם את המגילה.

• ציטוט: "ובאמת כך נאמר בירושלמי פרק ב' מגילה הלכה ה נאמר בר כפרה אמר צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאףא אותם הו בספק יש גרסה אחרת במקום בספק שאף אותם הבו בנס כלומר גם הם היו בנס רבי יהושע בן לוי עבד כן מחנה בנוי ובני ביתה וקר לקומון."

1. הדגשת חשיבות ההבנה וההפנמה של נס פורים: הכותב מדגיש כי קריאת המגילה צריכה להיעשות מתוך "גיל ורעדה בחרדת קודש" כדי להפנים את גודל הנסים והתשועות. הוא מבקר את המנהג להכות את המן בזמן הקריאה, כיוון שלדעתו זה מונע את ההתמקדות בנס ובחובת ההודיה והתפילה לעתיד.

• ציטוט: "ולכן הכל בגיל ורעדה בחרדת קודש שומעים את המגילה מתחילתה ועד סופה לא מקים את המן כי הקעת המן זה גול עצמי מקים את עצמנו מונעים מאיתנו מלצרוב בתודעה את גודל הנס ואת חובת ההודעה ואת חובת התפילה גם לעתיד וכל כיוצא"

1. דעת המורה על קריאת אישה במגילה בציבור: הכותב מביא את דעת מורו, בעקבות רש"י, כי אישה יכולה לקרוא במגילה בציבור כדי להוציא אחרים ידי חובה, ואין בכך בעיה של צניעות במקרים מסוימים (כמו בתוך משפחה שבה האם יודעת לקרוא והגברים לא). הוא מבחין בין קריאת מגילה לקריאת התורה בציבור, שבה יש בעיה של "פטורה מתלמוד תורה".

• ציטוט: "ואם רש"י אומר מוציאות אנשים אומר אומר מורי בעקבות רש"י דבר מאוד מאוד נועז לא רק שהם מוציאות את הגברים כפי שרשי אומר אלא אפילו בציבור אומר מורי למה כי למה אישה לא תקרא בתורה בציבור כיוון שהרי היא פטורה מתלמוד תורה וזו הפטורה מתלמוד תורה קוראת מוציאת החיים תלמוד תורה זה בקריאת התורה יש את הפגם הפגם העצום הזה אבל בקריאת מגילה זה לא שייך לחובת תורה זה חובת קריאה חובת קריאה אישית לא של כלל ציבור אלא חובה אישית ולכן בוודאי שהיא י יכולה להוציא כמובן אנחנו לא מדברים על עניין של הצניעות הצניעות זה דבר חשוב ביותר וכשאנחנו אומרים להוציא את הציבור דחובה הגאוו בעצמכם כמו ביתי כנסיות של תימנים שזה חמולתיים ויש משפחה אבא והילדים שלו 12 שבט כולם אבא ובנים ואף אחד מהם לא יודע לקרוא והאמא יודעת לקרוא את המגילה יכולה לקרוא לא הם אין בעיה של צניעות, היא אמא שלהם וזה בציבור אז הנה לכם בעקבות רש"י גם אישה יכולה לקרוא בציבור להוציא אחרים חובה ואין בעיה של צניעות"

1. קריאה לפרסום העניין כדי למנוע מכשול: הכותב מציין כי רב חשוב ציווה עליו לפרסם את העניין של חובת הנשים בקריאת מגילה כדי למנוע מצב שבו נשים לא מקיימות את חובתן. הוא קורא למשפחות "שלומי מוני ישראל" להקפיד שנשותיהן תשמענה את קריאת המגילה, בין אם בבית הכנסת (אם כי זה לא תמיד מעשי בגלל ההכנות לסעודת פורים) ובין אם בבית בזמן סעודת פורים או בלילה.

• ציטוט: "בעקבות זה אמרתי מור ירא זיכה אותנו וצילם לנו בהלכות מגילה א מגילת אסתר כתובה על ג'וי מתימן עתיקה והיא כתובה רק תפסיר כמו התבסיר שלבנו סעד הגאון באותיות הקודש אבל בתפסיר בערבית נשאלת השאלה למי תרחו וכתבו על ג'ואל מגילת אסתר שכתובה תפסיר למי טרחו האם בית כנסת עשו זאת איזה בית כנסת עשו דבר כזה שקוראים את התפסיר אלא אין לי צל של ספק שהמגילה הזו נועדה לקרוא לנשים וכדי שתוונה בלשון הערבית שהם הם מדברות אז חיברו אותה בערבית באותיות הקודש וקראו בבית כדי שתבון לה את הנז כלומר למרות שלועז ששמע בלשון הקודש יצא ידי חובתו אפילו שלא מבין את על כל פרט ופרט אבל כדי להעמיק את תודעת הנס קראו בשפה ערבית המדוברת ולענו דעתי זו הייתה גם המטרה של מריץ כשכתב את שערי טהרה כתב אותם לתחות נידה בערבית למה כדי שהגברים יקראו את זה לעצמם ולנשים למרות שהוא לא נצליח בעניין הזה הצניחות בתימן ניצחה והם לא היו שואלות את הגברים דברים לא מדברים עם אנשים בעניין הזה ומעטים מעטים שיפו שאלות למורים אלא אנשים בתימן החמירו על עצמן בחומרות יתר ונהגו את תורת את תורת הטהרה בינין ועצמם מאימת אבל מחריץ רצה לחולל מהפכה וכתב את הספר שערי טהרה בערבית כדי שכל אחד להיות כל איש סורר בתו מדבר כשון עמו בערבית כדי שתדענ את ההלכות של תורת הטהרה הרי לנו שלא לחינם דברים נכתבו בערבית אף זאת אנחנו אנחנו מוצאים"

1. הימצאות מגילת אסתר בתרגום לערבית בכתב עברי בתימן כראיה לחשיבות הבנת הנשים: הכותב מציין כי נמצאה מגילת אסתר עתיקה מתימן הכתובה בכתב עברי אך בתרגום לערבית ("תפסיר"). לדעתו, הדבר מעיד על החשיבות שייחסו יהודי תימן להבנת הנשים את המגילה בשפה שהן מבינות, כדי שתהיינה שותפות בתודעת הנס ובהודיה. הוא משווה זאת לסיבה לכתיבת הספר "שערי טהרה" בערבית.

• ציטוט: "בעקבות זה אמרתי מור ירא זיכה אותנו וצילם לנו בהלכות מגילה א מגילת אסתר כתובה על ג'וי מתימן עתיקה והיא כתובה רק תפסיר כמו התבסיר שלבנו סעד הגאון באותיות הקודש אבל בתפסיר בערבית נשאלת השאלה למי תרחו וכתבו על ג'ואל מגילת אסתר שכתובה תפסיר למי טרחו האם בית כנסת עשו זאת איזה בית כנסת עשו דבר כזה שקוראים את התפסיר אלא אין לי צל של ספק שהמגילה הזו נועדה לקרוא לנשים וכדי שתוונה בלשון הערבית שהם הם מדברות אז חיברו אותה בערבית באותיות הקודש וקראו בבית כדי שתבון לה את הנז כלומר למרות שלועז ששמע בלשון הקודש יצא ידי חובתו אפילו שלא מבין את על כל פרט ופרט אבל כדי להעמיק את תודעת הנס קראו בשפה ערבית המדוברת ולענו דעתי זו הייתה גם המטרה של מריץ כשכתב את שערי טהרה כתב אותם לתחות נידה בערבית למה כדי שהגברים יקראו את זה לעצמם ולנשים למרות שהוא לא נצליח בעניין הזה הצניחות בתימן ניצחה והם לא היו שואלות את הגברים דברים לא מדברים עם אנשים בעניין הזה ומעטים מעטים שיפו שאלות למורים אלא אנשים בתימן החמירו על עצמן בחומרות יתר ונהגו את תורת את תורת הטהרה בינין ועצמם מאימת אבל מחריץ רצה לחולל מהפכה, וכתב את הספר שערי טהרה בערבית כדי שכל אחד להיות כל איש סורר בתו מדבר כשון עמו בערבית כדי שתדענ את ההלכות של תורת הטהרה הרי לנו שלא לחינם דברים נכתבו בערבית"

1. הימצאות נוסחי תפילת שמונה עשרה בערבית בסידורי יהודי תימן: הכותב מציין כי נמצאו נוסחים של תפילת שמונה עשרה כתובים בערבית בסידורים תימניים, דבר המעיד על כך שייתכן ובשלב מסוים נשים התפללו בערבית כדי להבין את התפילה ולהיות שותפות בה. הדבר מחזק את הטענה בדבר חשיבות ההבנה בהקשר של קיום מצוות.

• ציטוט: "אף זאת אנחנו אנחנו מוצאים תפילות 18 כתובות בערבית סידורים בקל למי זה הרי אבותינו בתימן כולם בלהיות זה מן הכלל דיברו לשון הקודש וידעו לשון הקודש וזה מה שהתפללו בית הכנסיות מי הוא זה ואיזה הוא שהתפלל בערבית למה זה נמצא בתקלים יכול להיות אפשר שאחד כתב לעצמו איזה מין מעשה מעשה קונדס מיוחד שהוא יפה ונחמד אבל למה בית קלים אם לא שהייתה תקופה ש אםותנו כנראה ידעו קרוכתוב אבל קראו את את תפילת 18 בערבית בלשון הכי מובנת להם למרות שהם לא חייבות בנוסח הרגיל די להם בצחות לשונם ובאמת כך עשו אמותנו בתימן הללו של עול כוח טוב יום יום יום יום התפללו ודפקו שערי שמיים בצחות לשונן וזוהי חובתן ובזה קימו את חובתן באשריהם אבל הם מוצאים אנחנו בתקלים נוסחאות של 18 כולם בערבית כנראה שה היו תקופות שהנשים תפללו את כפרת 18 בערבית כדי להיות שותפות בתפילה ולהבין את התפילה אם כן איפה יוצא שכיוון שמצאנו שמגילת אסתר כתובה בתפסיר על ג'ור לא סתם זה אלא על ג'ור סימן שהם החשיבו מאוד מאוד את חובת האישה לקרוא את קריאת המגילה ולא סתם לקרוא אלא לקרוא ולהבין כדי שגם כן תהיה נשות שהוא תבות לא באותו נס בשעבר בהיסטוריה אלא בתודעת הנס בהודעה ובתפילה בהווה לעתיד רבי חני"

מסקנה:

הטקסט מדגיש את חובתן השווה של הנשים לקרוא את מגילת אסתר על פי רוב הפוסקים המרכזיים. הוא מבקר את המנהג של משפחות שומרות מצוות שבהן הנשים אינן שומעות את קריאת המגילה, ומציג את המנהג של יהודי תימן לקרוא לנשים בבית כדי להוציאן ידי חובה וכראיה לחשיבות הבנתן את הנס. הכותב אף מביא דעה נועזת לפיה אישה יכולה לקרוא מגילה בציבור להוציא אחרים ידי חובה. לבסוף, הוא קורא לפרסום הנושא כדי להבטיח שנשים תקיימנה את חובתן באופן מלא ומתוך הבנה