משלוח מנות לחילונים
האם מותר לתת משלוח מנות לחילונים? חשבתי לתת משלוח מנות לשכניי החילונים - אך בעלי אמר שאסור לעשות זאת מכיוון שהם לא יברכו עליו. מה אומרת ההלכה?
ירושלמי נוחת בנמל התעופה בליל ארבעה עשר, אוסף את חפציו ופונה לביתו בירושלים. האם עצם הימצאותו בשפלה קובעת לו פורים של פרזים? לאחר בירור המשנה ושיטות הפירוש, מוצעת הבחנה מסויגת: טיסה ותחנת מעבר בדרך למחוז החפץ אינן בהכרח שהייה בעיר הקולטת את הנוסע.
"בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר וכו'" מה ההבדלים בפרשנות המשנה בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי?
היש הבדלים בדין אותו אדם אם יעזוב את נתב"ג בדרכו לירושלים בשעות הערב המוקדמות או לאחר שהאיר המזרח?
יהודי שנמצא בטיסה בליל י"ד, האם ניתן להחיל עליו את המושגים: "פרוז בן יומו" / "מוקף בן יומו"?
האזינו למהלך עד סופו, והבחינו בין פירושי המשנה, עיכוב צפוי ובלתי צפוי והסברה המיוחדת שנמסרה לטיסה.
פרוזים קוראים את המגילה ומקיימים את פורים בארבעה עשר, ומוקפים בחמישה עשר. לצד התושבות הרגילה יש גם פרוז בן יומו ומוקף בן יומו: ביקור במקום אחר עשוי לשנות את יום החיוב, ואף לאחר חזרה הביתה עשוי אותו מעמד להישאר.
המשנה במסכת מגילה, בפרק השני, דנה בבן עיר שהלך לכרך ובבן כרך שהלך לעיר, ותולה את הדין בחזרתו למקומו. אולם המשנה טעונה פירוש: מתי נקבע המעמד, מה משמעות הכוונה לחזור ואיך מפרידים בין שני כיווני הנסיעה?
לפי הפירוש המובא בדעת הרמב״ם, הרי״ף ורבנו חננאל, הבבלי מתייחס לשני כיווני הנסיעה, והרגע הקובע קשור לזמן הקריאה של רוב העולם בתחילת ליל ארבעה עשר. כך מתפרשת גם לשון הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה, פרק ראשון, הלכה י.
לעומת זאת, פירוש רש״י מוצג כמבחין בין המקרים ומצרף גם את התנאי אם האיר המזרח, בדומה לכיוון הדיון בירושלמי. המגיד משנה והכסף משנה מתוארים כמקרבים את פירוש דברי הרמב״ם לדרך הזאת. לפי הבירור הנמסר כאן, אין לטשטש את ההבדל בין הפירושים או לטעון שלשון ההלכה לבדה הכריעה את כל פרטי הזמנים.
בדברי מורי מובחנים שני מצבים. אדם שתכנן לחזור לביתו בזמן, ונעצר מחמת תקלה בלתי צפויה כגון תקר במכונית, אינו נידון בהכרח כמי שבחר לשהות במקום האחר. כוונתו המקורית והאונס מצטרפים לדין הנמסר, ואין להחיל עליו אוטומטית שינוי מעמד רק מפני שהתעכב.
לעומת זאת, מי שבא לשבות בירושלים וידע שיוכל לצאת רק במוצאי שבת אינו נעשה אנוס משום שאסור לו לצאת קודם. זה היה חלק מן התכנון מראש. ההבחנה הזאת אינה היתר לקרוא לכל אילוץ צפוי אונס בלתי צפוי.
בתחילת העיון אפשר היה להשוות גם טיסה מתוכננת לנחיתה מאוחרת לביקור שנעשה בידיעה מראש, ומכאן לומר שהנוסע איבד את מוקפותו. אולם בהמשך נבחנת מחדש עצם ההשוואה: אדם הנמצא באוויר אינו יושב בעיר פרוזה ואינו שוהה בעיר מוקפת. גם שהייה בנמל התעופה רק כדי לאסוף את החפצים ולהמשיך אינה בהכרח אותה ישיבה במקום שעליה דיברו דיני המעבר.
לכן מוצעת, בלשון נראים הדברים ולעניות דעתי, סברה מיוחדת לעניין המגילה: כאשר הנוסע עדיין בתוך זמני הקריאה ונמצא בדרכו למחוז חפצו, מקום הגעתו הוא שיקבע את חיובו. אין למהר לראות באוויר או בתחנת המעבר מקום הקולט אותו למעמד חדש.
קריאת שמע ותפילה נידונות במפורש אחרת, מפני שהן קשורות לזמנים מצומצמים של זריחה ושקיעה, והנמצא במטוס נוהג לפי הזמנים הנוגעים לו שם. ההבחנה המוצעת במגילה נשענת על מרחב זמני הקריאה ועל המעבר אל היעד, ואין להעתיקה כפטור כללי ממצוות בזמן טיסה.
לפי ההצעה המסויגת, השואל הנוחת בליל ארבעה עשר וממשיך לירושלים אינו מאבד את מוקפותו בעצם המעבר בנמל התעופה. גם הדוגמה של נחיתה סמוך להאיר המזרח נזכרת כדי להראות שהקושי אינו נפתר רק על ידי החלפת השיטה הקובעת בלילה בשיטה הקובעת בבוקר.
הדברים אינם מבטלים את הדין של מי שכבר נמצא ביבשה במצב של שהייה וישיבה בעיר. שם נשאר העיון בפרוז ובמוקף בן יומו לפי השיטה ופרטי המקרה. לבירור נוסף של השאלה ראו גם הדיון בנוסע במטוס בצאת הכוכבים.
מסקנת הדברים
בסיום הבירור מוצע שלא להחיל אוטומטית שינוי מעמד על טס העובר בנמל התעופה בדרך לירושלים, כל עוד מתקיימים תנאי הדרך וזמני הקריאה שנידונו. זו סברה מסויגת ומיוחדת למקרה, לצד המחלוקת בפירוש המשנה וההבחנה בין אונס בלתי צפוי לבין תכנון ידוע.
מהי המסקנה המוצעת לגבי הירושלמי הנוחת בליל ארבעה עשר וממשיך לביתו?
בסיום הבירור מוצעת סברה שאין הוא מאבד את מוקפותו רק מפני הטיסה והמעבר בנמל התעופה בדרך לירושלים. התנאים הם שהמעבר אינו שהייה במקום ושהוא עדיין במסגרת זמני הקריאה שנידונו. המסקנה נאמרת בלשון מסויגת, ואינה כלל מוסכם לכל נוסע ולכל מסלול.
מה ההבדל בין תקר בלתי צפוי לבין שהייה מתוכננת בשבת?
מי שתכנן לחזור בזמן ונעצר בגלל תקלה בלתי צפויה אינו נידון כאן כמי שבחר לשהות במקום האחר. לעומת זאת, מי שבא לשבות וידע מראש שיוכל לצאת רק במוצאי שבת אינו הופך לאנוס מחמת אותו תכנון. ההבחנה מונעת הפיכת כל אילוץ ידוע לאונס בלתי צפוי.
האם דינו של הטס מוצע כדין מי שכבר שוהה בעיר אחרת?
לא בהכרח. ההצעה המיוחדת מבחינה בין טיסה ותחנת מעבר בדרך למחוז החפץ לבין ישיבה ושהייה בעיר. מי שכבר נמצא ביבשה במצב של שהייה נשאר בתוך דיני פרוז ומוקף בן יומו לפי השיטה ופרטי המקרה.
האם ההצעה לגבי המגילה דוחה גם את זמני קריאת שמע ותפילה בטיסה?
לא. קריאת שמע ותפילה מתוארות כמצוות התלויות בזמני זריחה ושקיעה מצומצמים, שהנוסע צריך להתייחס אליהם גם במטוס. הסברה המיוחדת במגילה נשענת על זמני הקריאה ועל הדרך ליעד, ואינה פטור כללי ממצוות בזמן הטיסה.
האם כל הפירושים למשנה קובעים את המעמד באותו רגע?
לא. השיעור מבחין בין הפירוש המובא בדעת הרמב״ם, הרי״ף ורבנו חננאל לבין הדרך המיוחסת לרש״י ולפירושים המצמידים את הדיון גם להאיר המזרח. לכן אין להפוך את פירוט הזמנים של שיטה אחת לכלל מוסכם על כל הפוסקים.
האם מותר לתת משלוח מנות לחילונים? חשבתי לתת משלוח מנות לשכניי החילונים - אך בעלי אמר שאסור לעשות זאת מכיוון שהם לא יברכו עליו. מה אומרת ההלכה?
אני בשנת אבל על אבי, הייתי רוצה לדעת :
א. קריאת מגילה בביה"כ כשהאוירה היא שמחה?
ב. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם משפחת בעלי?
ג. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם חברים?
ד. כיצד יש לנהוג לגבי משלוח מנות? ( שליחה וקבלה)
תודה מראש
שלום לכב' הרב
האם בכתיבת "חסדי..." שנהגו לקרוא לפני המגילה
אין בעיה עם כתיבת פסוקים או חלקי פסוקים שלא בשלימות
עם הספרים או החומשים שמהם צוטטו?
מקרא מגילה
האם אפשר שבעל קורא יברך ואחר יקרא (חלקית/מלא)?
באם כן,כמה רשאים לעלות ולקרא לאור ברכת בעל קורא?
מי מברך ברכה אחרונה?
האם יש תעדוף .מי ראוי יותר לקרא מגילה?
תודה רבה כבוד הרב
לק"י
לכבוד הרב שלום.
בעניין שתיה לבסומי בפורים,לפי דרכו של מארי קאפח כיצד ננהג?
בהערכה רבה
אבלים שחל היום השביעי בפורים, רוצים לארגן תפילה בבית האבלים מנחה של תענית אסתר, ערבית וקריאת מגילה ולאחר מכן סעודה.
שלום וברכה למארי רצון
1) האם איננו יכולים לקיים היום את מצוות זכירת עמלק, כי הושמד? זו היתה מצווה לזמן, כמו מצוות שמירת הנחלות, שהיתה רק בתקופת באי הארץ? לנסות לחשוב עליו בכל רגע?
2) האם צריך להזכיר את שבת בכל יום, משום "זכור את יום שבת"?
3) איך מקיימים מצוות זכירה כמו זכירת המן, מרים?
תודה רבה מארי, מה היינו עושים בלעדיך?
רציתי לדעת האם יש מצווה, מנהג או כל דבר אחר ביהדות או בכלל במנהגי תימן שקשור לתחפושות בפורים. האם יש מנהג של התחפשות? לפי מה שבדקתי, הבנתי שאין זה דבר מחייב או מנהג ותיק שנהגו בתימן ואנחנו הולכים לפיו, אך חבר אמר שלי לי שזה מנהג ותיק וחשוב. זה קצת בלבל אותי, אשמח לתשובה,
תודה מראש
לכבוד מו"ר שליט"א
בפ"ב מהל' מגלה וחנוכה ה"ו (אות ט) כתב מארי: "ורבותינו פירשו לנו, דכשחסר קטע שלם הרי אינה כתובה כולה ופסולה אפלו היה מיעוט דמיעוט בין בתחלה בין באמצע בין בסוף. וההיא דהלכה י׳ שהטשטוש או ההשמטות הן תיבות בודדות או פסוקים בודדים פזורים על פני כולה."
למה כוונת מארי ב"קטע שלם"? מה נחשב קטע שלם שפוסל את המגלה?
ילמדנו רבנו והשי"ת יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים
לכבוד מו"ר ועט"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו, רבנו כותב בהל' מגילה, אין קוראין את המגילה בשבת .... ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. מדוע לא?, והיום שיש לנו ערוב ואנחנו מטלטלים בשבת.
בתודה ובברכה.
בקריאת מגילה,
1- מי שקרא 'המולך מהודו', וקרא 'המולך' בהתאמה של ע"ז (מולך)
לא יצא י"ח?
2- 'רצפת בהט ושש',
האם יש הבדל במשמעות המילה בין 'רצפת' עם פ"א דגושה או רפויה.?
אני יודע שהמנקדים מנקדים אותו רפויה ולא דגושה.
ויעף עלי אחד מן השרפים ובידו רצפה דישעיה עם שוא נח ופא דגושה ומשמעו גחל
משא"כ דאסתר שוא נע ופא רפויה ומשמעו קרקע מרוצף