מהם השיטות ההלכתיות השונות בנושא זמן המתנה בין אכילת בשר לאכילת חלב?
מהי הגדרת גבינה קשה והאם יש להחמיר ב זמן המתנה לבשר כמו זמן המתנה מבשר לחלב?
האם מותר לאכול גבינה מתולעת ובאלו תנאים?
תגיות
05/03/09 ט' אדר התשס"ט
הרב דן בהלכות אכילת בשר אחרי גבינה, תוך התמקדות בהגדרת גבינה קשה ומשך ההמתנה הנדרש בין אכילתם. הוא מציג שיטות שונות בנוגע לאיסור אכילת חלב או גבינה אחרי בשר, ומבחין בין מנהגי האשכנזים לספרדים. בנוסף, הוא עוסק בשאלת כשרות גבינה עם תולעים, ומסביר אילו תולעים מותרים לאכילה ואילו מחייבים המתנה ממושכת יותר, תוך התייחסות לפסיקות השולחן ערוך והרמ"א.
קובץ שמע - מלא
תזכיר תמציתי: הלכות אכילת בשר וחלב/גבינה
מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והדעות השונות בנוגע להלכות אכילת בשר לאחר גבינה קשה, ההגדרה של גבינה קשה והדיון בנוגע לגבינה מטולעת, כפי שעולה מתוך הטקסט המצורף.
נושא מרכזי: ההלכות הנוגעות להפרדה בין אכילת בשר וחלב/גבינה, בדגש על ההבדלים בין מנהגים שונים (בעיקר בין פסיקת רבנו ומרן ומנהגי האשכנזים) והתייחסות מיוחדת לגבינה קשה וגבינה מטולעת.
עיקרי הדברים והדעות:
- ההפרדה בין בשר לחלב/גבינה:
- לפי רבנו ומרן (הספרדים):
- לאחר אכילת בשר, יש להמתין שש שעות לפני אכילת חלב או גבינה.
- אחרי אכילת חלב או גבינה, מותר לאכול בשר גם אם הגבינה קשה, ובלבד שיקנח את פיו ואת ידיו. לדוגמה, יאכל לחם ללא ממרח שינקה את הפה והידיים משומן הגבינה. "מותר לאכול בשר אחרי גבינה גם אם היא גבינה קשה ובלבד שיקנה חטב את פיו ואת ידיו למשל שיאכל לחם בלי שום ממרח בפיב והלחם מקנח לו את הידיים את את הפה בין השניים ויקנח את ידיו מפני שומן של בשר שיש בידיו ואז מותר. זהלא הבדל בין הגבינה קשה ובין אם הגבינה איננה קשה."
- מנהגי האשכנזים:מעיקר הדין, לאחר אכילת בשר, די בקינוח הפה והידיים, ברכה אחרונה וניקוי השולחן כדי להתחיל סעודה חלבית. "אצלהם מעיקר הדין אפילו גבינה וחלב אחרי בשר די בכך שאדם מקנח טיב ידיו מברך ברכה אחרונה מנקה את השולחן וזה נקרא מסעודה לסעודה ולא צריך בכלל בכלל להמתין."
- יש המחמירים להמתין שעתיים או שלוש שעות. "ויש מהם שחמירו להמתין שעתיים יש שלוש לא כמונו שש שעות."
- הגדרת גבינה קשה:
- יש דעה המחמירה שלא לאכול בשר אחרי גבינה קשה.
- הגדרת גבינה קשה לפי דעה אחת היא גבינה שהועמדה (שהתה בתהליך ייצור) שישה חודשים. "מה זה גבינה? קשה כל ששעתה שישה חודשים. אם היא שעתה שישה חודשים זוהיא נגרת גבינה קשה."
- יש הנוהגים להמתין אחרי גבינה קשה כזו שש שעות, ויש הנוהגים להמתין שעה. "ויש נוהגים להמתין אחרי גבינה קשה כזו שש שעות. יש אומרים שעה ויש אומרים שש שעות."
- גבינות מלוחות, גבינה צהובה וגבינות קשות ושומניות אחרות נכללות בהגדרה של גבינה קשה לעניין זה. "עכשיו לגבי גבינה קשה זה כולל את מה שאצלנו היום מדברים על גבינות מלוחות, גבינה צהובה או כל גבינה אחרת עוד יותר קשה ועוד יותר שומנית מזו של שיטתנו."
- גבינה מטולעת:
- נשאלת השאלה כיצד מותר לאכול גבינה עם תולעים אם מחמירים בהמתנה לאחר אכילתה עם בשר.
- לפי השולחן ערוך (יורה דעה סימן פ"ד): תולעים הנמצאים בבהמה או בדגים בעודם חיים בתוך הבשר אסורים. אך תולעים הגדלים בבשר לאחר שחיטה, או בדגים או בגבינה, מותרים כל זמן שלא פרשו (יצאו החוצה). "כלומר, אם הם בתוך הבשר, בתוך הגבינה ולא פרשו לאבויר העולם, תולעים כאלה אינם אסורים."
- תולעים שנפלו מהבשר לקערה מותרים לדעת המתירים, בתנאי שהם מתים.
- יש מי שאוסר תולעים המתהווים לאחר שחיטה.
- הרמ"א מציין שיש הנוהגים שלא לאכול גבינה עם תולעים קופצים, אך אם פרשו לגמרי, אוסרים אותם (אלא אם התערבו במאכל ואי אפשר להסירם, שאז יש מתירים). "ועוד נוהגים ב של גבינה אומר הרמה לא אוכלן אף על פי שקופצין והנה על הגבינה אבל אם פרשו לגמרי אוסרים אותם מי הוא אם נתערבו בשאר מאכל ולא יכולים להסירן משם אין אוסרים במאכל יש מתירים אותם בכל עניין וטוב להחמיר במקום ש הפסד מרובה."
- לגבי ההמתנה לאחר אכילת גבינה מטולעת: יש נוהגים להמתין שש שעות או שעה, כיוון שהיא נחשבת כגבינה קשה בגלל טעם התולעים והיותה שומנית יותר. "רק אומר הרמה שאחרי גבינה כזו צריך יש נוהגים להמתין שש שעות או שעה היא נחשבת כגבינה קשה בגלל טעם התולאים שנשאר בה שהוא יחד עם גבינה אלא שאר מרחיק לכת ואומר שנוהגים אפילו גם עם תולעים קופצים שם כן עם הגבינה אבל לא פירשו לגמרי משום שאם פרשו לגמרי אז הם אסורים."
- לשיטת האשכנזים, יש המחמירים יותר בגבינה מטולעת וממתינים שש שעות או שעה בגלל טעם וממצאות התולעים. "אבל לשיטת האשנזים יש ויחמירו בגבינה כזו בגלל עם מצאוות התולעים בפנים שעושה את הגבינה לשומנית באופן מיוחד הם טעם מיוחד אזי הם מצליחים להמתין שש שעות או שעה אחרי גבינה כזו."
נקודות חשובות:
- קיימים הבדלים משמעותיים בין פסיקת רבנו ומרן למנהגי האשכנזים בנוגע להפרדה בין בשר וחלב/גבינה.
- ההגדרה של "גבינה קשה" אינה חד משמעית ויש דעות שונות לגבי ההשלכות שלה על הלכות ההפרדה.
- ההלכה בנוגע לאכילת תולעים בגבינה מתירה זאת כל עוד התולעים לא פרשו, אך יש מחמירים בנוגע לגבינה כזו.
- בנוגע להמתנה לאחר אכילת גבינה מטולעת, יש הנוהגים להחמיר בדומה לגבינה קשה, במיוחד בקרב האשכנזים.
המסמך מדגיש את מורכבות ההלכות ואת קיומם של מנהגים ודעות שונות בתוך המסורת היהודית
Question1
מה ההלכה לגבי אכילת בשר אחרי גבינה (או חלב) ואכילת גבינה (או חלב) אחרי בשר לפי רבנו ומרן?
Answer1
לפי רבנו ומרן, לאחר אכילת בשר, אסור לאכול גבינה או חלב אלא לאחר המתנה של שש שעות. לעומת זאת, מותר לאכול בשר אחרי גבינה (אפילו גבינה קשה), בתנאי שמקנחים את הפה ואת הידיים.
Question2
מה ההגדרה של "גבינה קשה" לפי המקור, והאם יש הבדל בהלכה בין גבינה קשה לגבינה רגילה?
Answer2
לפי המקור, גבינה קשה היא גבינה שהתיישנה שישה חודשים. לרבנו ומרן אין הבדל בין גבינה קשה לגבינה רגילה לעניין אכילת בשר אחרי גבינה - תמיד יש לקנח פה וידיים. עם זאת, יש מחמירים האשכנזים שמחכים שש שעות אחרי גבינה קשה, או שעה, מחמת טעמה השומני או המיוחד של הגבינה.
Question3
מהי גישת האשכנזים בנוגע להמתנה בין בשר לחלב/גבינה, וכיצד היא שונה מהגישה הספרדית (רבנו ומרן)?
Answer3
האשכנזים מקלים יותר בעניין ההמתנה בין בשר לחלב/גבינה. יש מהם שאפילו סומכים על קינוח פה וידיים וברכה אחרונה, ויש המחמירים להמתין שעתיים או שלוש, ולא שש שעות כמו אצל הספרדים (רבנו ומרן). עם זאת, יש אשכנזים שמחמירים יותר לגבי גבינה קשה וממתינים שש שעות או שעה.
Question4
מה המשמעות של "קינוח פה וידיים" בהקשר של אכילת בשר וחלב?
Answer4
"קינוח פה וידיים" פירושו ניקוי הפה והידיים משאריות המאכל הקודם (בשר או גבינה). למשל, אכילת לחם ללא ממרח או שומן כלשהו כדי לנקות את הפה, ושטיפת ידיים משומן הבשר, כדי שלא יישארו טעמים או שיירי מאכל מהסעודה הקודמת.
Question5
מה הדין לגבי אכילת גבינה שיש בה תולעים, ומה הדין לגבי אכילת בשר אחרי גבינה כזו?
Answer5
לפי המקור, תולעים שנמצאות בגבינה כל עוד הן בתוך הגבינה ולא פרשו (כלומר, לא יצאו ממנה ועדיין חיות), מותרות באכילה. עם זאת, הרמ"א מציין שאחרי אכילת גבינה כזו יש הנוהגים להמתין שש שעות או שעה, כאילו מדובר בגבינה קשה, בגלל הטעם של התולעים.
Question 6
מה הדין לגבי תולעים שנמצאות בבשר או בדגים?
Answer6
ההלכה מבחינה בין תולעים שנמצאות בבשר או בדגים כשהם חיים (אסורות) לבין תולעים שגדלות בבשר או בדגים לאחר השחיטה (מותרות, כל עוד לא פרשו). אם התולעים פרשו מהמאכל הן אסורות.
Question 7
מה הדין אם תולעים שנמצאו בגבינה נפלו ממנה לתוך מאכל אחר?
Answer7
אם התולעים נפלו מהגבינה לתוך מאכל אחר ואי אפשר להסיר אותן, יש מתירים לאכול את המאכל, אך טוב להחמיר במקום שאין הפסד מרובה.
Question 8
האם יש חילוקי דעות לגבי תולעים שמתהוות לאחר השחיטה, ומדוע?
Answer 8
יש חילוקי דעות לגבי תולעים שמתהוות לאחר השחיטה. יש הסוברים שהן מותרות, ויש האוסרים אותן. המנהג הוא להקל כסברה הראשונה. הרמ"א מציין שבנוגע לתולעים שנמצאות בגבינה, לא אוכלים אותן אף על פי שהן קופצות, אך אם פרשו לגמרי אוסרים אותן.
קובץ שמע - TXT
090305hy.txt
(5.97 KB)