קידשו על היין במקום שאכלו קליות (ג'עלה), היתחייבו שוב בקידוש כאשר הסעודה מתקיימת בבית אחר?

תמצית מקורות בנושא קידוש במקום סעודה

מסמך זה מסכם את הנושא של קידוש במקום סעודה כפי שעולה מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק". הדיון מתמקד במקרה בו אדם מקדש במקום אחד וסועד במקום אחר, תוך התייחסות לדעות שונות וליישום ההלכה במצבים קונקרטיים.

נושא מרכזי: "אין קידוש אלא במקום סעודה" - פרשנויות ויישומים

הכלל ההלכתי המרכזי הנדון הוא "אין קידוש אלא במקום סעודה", המופיע בדברי רבנו (כפי שמובא בפרק 29 מהלכות שבת הלכה חמר). הטקסט מציג פרשנויות שונות לכלל זה ודן במצבים בהם עולה ספק לגבי קיום הכלל.

פרשנות ראשונה (מקובלת): אין לקדש במקום אחד ולאכול במקום אחר. עם זאת, אם קידש בזווית אחת של הבית יכול לאכול בזווית שנייה, מכיוון שהבית נחשב מקום אחד. קידוש בבית הכנסת מותר עבור אורחים שאוכלים ושותים שם, ולכן זהו קידוש במקום סעודה.

חידושו של אורי (בערה כ"ג א'): אורי מציע פרשנות חדשנית ולפיה "אין קידוש אלא במקום סעודה" לאו דווקא אומר שאי אפשר לקדש אם לא סועדים סעודה של ממש, אלא שאפשר לקדש גם אם רק אוכלים ואין זו סעודה במובן ההלכתי (סעודה הנקבעת על לחם מחמשת מיני דגן). דוגמאות לכך הן פירות ואפילו "פת דורה" (שאינה מחמשת מיני דגן). לפי חידוש זה, מותר לקדש במקום בו אוכלים דבר מה (אף אם אינו סעודה) כדי להתיר את הטעימה לפני הסעודה העיקרית.

הנהגתו של שמואל (לכתחילה): מורי מציין שנהגו לשקדש בגג ולאכול "ג'עלה" (מאכל קל) שם, ולאחר מכן לרדת לסעודה העיקרית ולשוב ולקדש. דבר זה מחזק את הרעיון שקידוש יכול להיות גם במקום אכילה שאינה סעודה, במיוחד בליל שבת בו הקידוש כולל ברכה ושם מלכות על קדושת היום (ולא רק ברכת הגפן כמו ב"קידושא רבא" של שבת בבוקר).

המקרה של ראובן ושמעון: הטקסט מציג סיטואציה בה ראובן מקדש בביתו ואוכל "ג'לה", ולאחר מכן הוא ושמעון הולכים לבית שמעון לסעודה העיקרית. השאלה היא האם ראובן צריך לקדש שוב בבית שמעון.

• לפי הפרשנות המקובלת ("אין קידוש אלא במקום סעודה"), היה עליו לקדש במקום הסעודה העיקרית, קרי, בבית שמעון.
• לפי חידושו של אורי, ייתכן שקידושו של ראובן בביתו (במקום אכילת הג'לה) מספיק כדי להתיר לו לאכול גם את הסעודה בבית שמעון.

התייחסות מורי לחידושו: מורי מודע לכך שחידושו מקורי וחשוב, אך הוא נוהג בענווה כלפי אלה שמפרשים את הכלל בצורה אחרת. הוא מציין שרוב הראשונים, ואף רבנו אברהם בן רבנו, פירשו את הכלל כפי שמקובל לפרש.

דברי השולחן ערוך (או"ח סימן רשעג סעיף א'): הטקסט מביא מדברי השולחן ערוך שבית אחד מפינה לפינה נחשב מקום אחד לעניין קידוש. אם קידש לאכול בפינה אחת והחליט לאכול בפינה אחרת (אפילו טרקלין גדול), אינו צריך לחזור ולקדש. גם מעבר מבית לסוכה נחשב לעיתים כמקום אחד.

דעה נוספת המובאת במרן: יש דעה שאם קידש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר המופרד ממנו, הקידוש מועיל. עם זאת, מורי בשם שיטת רבנו לא מסכים לדעה זו כאשר מדובר בקידוש במקום שאין בו אכילה כלל, על דעת לסעוד במקום אחר לגמרי. הוא מסכים רק כאשר מקדשים במקום בו אוכלים דבר מה (כגון ג'לה) כדי להתיר את הטעימה, ואז הולכים לסעוד במקום אחר.

המקרה של שינוי דעה (נמלך): אם אדם קידש בבית אחד על מנת לאכול שם, ואחר כך שינה את דעתו והלך לאכול במקום אחר (כגון שהוזמן לשבת חתן), עליו לחזור ולקדש במקום בו הוא רוצה לאכול. המשנה ברורה מוסיפה שאם אכל כזית במקום הראשון לפני שעבר, אינו צריך לחזור ולקדש.

יישום לשיטת רבנו: לפי שיטת רבנו (בהתאם לחידושו של מורי), אם אדם קידש כדי לאכול ג'לה בבית אחד, לכתחילה (לא בדיעבד או בתורת "נמלך") רשאי הוא לעבור לבית אחר כדי לאכול שם את הסעודה העיקרית.

הבעיה המתעוררת לשיטת מורי: השאלה היא מתי אדם נפטר מחובת קידוש נוסף אם קידש והתחיל בסעודה בביתו. האם די באכילת כזית, כפי שמובא במשנה ברורה לגבי "נמלך", או שמא נדרשת כוונה לקבוע סעודה במקום הראשון? ייתכן שאכילת כזית מספיקה לענייני ברכות, אך לא לעניין קידוש במקום סעודה.

מסקנה מעשית (זהירות): למרות שנראה שלפי חידושו של מורי קידוש על ג'לה מתיר מעבר לסעודה במקום אחר, למעשה יש לנהוג בזהירות מכיוון שזהו חידוש המתייחס במפורש לג'לה ולאו דווקא לכזית פת. אם אכל כזית פת, יש להצמד לדברי המשנה ברורה לפיהם יצא ידי חובת קידוש ולא יחזור ויקדש במקום אחר.

ציטוטים מרכזיים:

• "מורי אומר בפרק 29 מהלכות שבת הלכה חמר רבנו אין קידוש אלא במקום סעודה."
• "בערה כ"ג אורי חידש חידוש חשוב מאוד, מקורי מאוד, שהוא אומר שאין הכוונה שאין קידוש אלא במקום סעודה שלא יקדש אם איננו סועד, אלא הוא מקדש גם אם הוא אוכל ואיננו סועד. ומה זה נקרא אוכל ואיננו סועד? כגון פירות ואפילו אפילו פת דורה."
• "אומר מורי לכתחילה כך שמואל נהג שיהיה מקדש בגג אוכל ג'עלה בגג ואחר כך יורד למטה לאכול את האוכל העיקרי שלו את הסעודה העיקרית ושם חוזר ומקדש."
• "והנה אומר מורי שניתן לקדש בבית אחד ולאכול ג'עלה וללכת לאכול את הסעודה קרית בבית אחר משיקולים שונים שתהיהם שיקולים שונים ובבית האחר יחזור ויקדש."
• "מורי יודע שהחידוש שלו הוא מקורי וחשוב וזה אז מצד אחד הוא דבק באמת ומצד שני הוא נוהג בענווה כלפי רבים רבים אשר לא כך מפרשים את הכלל אין קידוש אלא מקום סעודה כפיש פרשומורי."
• "בדברי השולחן ערוך יראה שהדברים לא לגמרי רחוקים זה מזה שהרבי בשולחן ערוך אור החיים סימן רשעג סעיף א' נאמר אין קידוש אלא במקום סעודה ובית אחד מפינה לפינה חשוב מקום אחד שאם קידש לאכול בפינה זו ונמלך לאכול בפינה אחרת אפילו טרקלין גדול אינו צריך לחזור לקדש מדוע משום זה נחשב מקום אחד."
• "אומר המשנה ברורה ואחר כך נמלך ולא אכל כאן כזית אבל אם אכל כזית יצא."
• "אומר רב שבוע אם אכל כזית בביתו אינו חוזר ומקדש אבל אם לא אכל כזית בביתו אף על פי שכולם בית חתנים כבר קדשו הוא עצמו יחזור ויקדש."
• "נראים הדברים שבאמת צריך לחזור ולקדש מקום אחר אם רק אכל כזית כיוון שזאת לא סעודתו ולא קבע על זה סעודתו וזה לא מספיק בשביל סעודתו אבל למרות שכך נראים הדברים למעשה נחשוש כי כאמור אין לך בו אלא חידושו שדבר על ג'עלה ולא על כזית פת ואם זה כזית בת פת נהיה צמודים לדברי המשנה ברורה שאכן כבר יצא ידי חובת קידוש במקום א' ולא יחזור ויקדש במקום ב