היש לחשוש לאיסור בורר בעת הפרדת העלים המעופשות מאלה הראויות לאכילה?
לדעת הסוברים שקיים איסור מוקצה בתולעים, כיצד ירחיקו אותם מעלי הירק?
האם מותר להשתמש בחומרים מסירי חרקים הגורמים למיתתם תוך עבירה על איסור נטילת נשמה?
שאל השואל האם מותר ביום טוב לבדוק את עלי החסה או עלי המרור מפני התולעים אם יש בהם?
הדבר כרוך בתלישת העלים והבאתם בתוך חומר חיטוי
ושטיפתם היטב.
האם הדבר הזה מותר ביום טוב או ביום שבת, או לא?
תשובה:
כתב "שמירת שבת כהלכתה" חלק ראשון, פרק שלישי, סעיף ל"ו: "מותר להסיר את העלים החיצוניים שאינם טובים לאכילה מן החסה כדי לאכול את העלים הפנימיים".
כלומר, לא אחת יש עלים חיצוניים פגועים או פגומים, ומותר להסירם כדי להגיע לעלים הפנימיים, היותר בריאים ואותם יש לאכול. שהרי יום הכיפורים מותר לקנב את הירקות, דהיינו לסלק את העלים המעופשות כי מקומם ניכר וקבוע.
מוסיף השמירת השבת, וגם זאת רק סמוך לסעודתו. אבל עלי חסה שכבר הופרדו ויש ביניהן עלים או מעופשים שאינם טובים כל כך לאכילה - אסור לברור את הללו אלא סמוך לסעודה יקח את העלים הטובים.
כאן המקום להעיר שאם מדובר בעלים גדולים ומעופשים - הרי מקומם ניכר ואין זו נקראת 'תערובת'. ואם מדובר בעלים קטנים או פשוט שכבר תלושות ומעורבות, אולי יש בזה גדר של בורר פסולת מתוך אוכל. אבל כשאנו לא רואים מיידית את התולעת, אלא אנו לוקחים את העלה ובודקים אם יש בו תולעת, לכאורה אין בזה איסור. ומותר לבדוק את עלי החסה אם אין עליהם חרקים למיניהם. וכימצא תולעת גדולה המוטלת על העלה- מותר להסירה, כי הרי התולעת עומדת בפני עצמה ואין בזה משום איסור ברירה.
אלא שכאן ישאלו ויאמרו: נכון, אם התולעת גדולה וניכרת, אין בה משום איסור ברירה שהרי מקומה ניכר. אבל למה אתה לא חושב שהיא מוקצה?
משיב ה"שמירת שבת כהילכתה", וטוב ייעשה אם יקח אותה יחד עם קצת מן העלה ולא יטלטל אותה בפני עצמה כדי לצאת ידי הדעות היכא דאפשר דאית בה משום מוקצה. כלומר, הוא היה מודע לטענה הזאת שהתולעים יש בהם איזשהו מוקצה. אלא שעל זה ניתן לומר שאם באמת גילה שיש תולעת בעלה, מותר לו לדעתנו לסלק את התולעת מאחר ובתולעת יש שני גדרים: גדר הלכתי וגדר אנושי.
*הגדר ההלכתי:* שהתולעת אסורה.
*הגדר האנושי:* שבדרך כלל בני האדם מואסים בתולעת. ולכן יכול להיות שמן הרגע שהוא גילה תולעת, מאחר ומדובר בדבר מאוס, הריהו מסלק מלפניו את הדבר המאוס, ואין בזה גדר של מוקצה. לא יהיה אלא כמו גרף של רעי שמותר לסלקו מעליו.
ממשיך בהלכה זו "שבת שבת כהילכתה": וטוב יעשה אם יקח אותה יחד עם קצת מן העלה ולא יטלטל אותה בפני עצמה.
חרקים קטנים הדבוקים בעלי החסה אסור להוציאם לבדם, כי הרי יש בהסרתם משום איסור ברירה, אלא חייב להוציאם יחד עם קצת מן העלה. ואסור לשטוף עלי חסה בתוך מי חומץ או מי מלח על מנת להסיר את החרקים. כי החרקים מתים במים האלה.
כתוצאה מהחשש הזה שעל ידי חומר החיטוי הוא הורג את הבעל חיים עצה יעוצה שכל העניין הזה של בדיקת העלים או חיטויים יעשה מערב יום טוב מערב שבת.
שהרי אסור לעשות לרסס בפליט מקום שיש זבובים אם אין לזבובים מקום מילוט או פתח מילוט. כי אז הוא הורג אותם וזה נקרא 'פסיק רישא ולא ימות'. לכן מהבחינה הזו שיש חומרי חיטוי עזים והם גורמים לכך שהתולעים מתים מן הראוי שיעשה מערב יום טוב.