מהו השיעור כזית שהאוכל מאכל כל שהוא בשיעור שכזה מתחייב בברכה אחרונה?
היש בנסיבות אלו לחשוש לדין האוכל בריה שמברכים לאחריה אף אם שיעורה פחות מכזית?
מדוע סטה מרן השו"ע בפסיקתו בנדון מהכלל שהוא קבע לפסוק ע"פ שני גדולים מבין: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
