האם מותר להפעיל מערב שבת מצלמה ומכשיר אינטרקום לפיקוח והשגחה על התינוק בשבת ?

השואל ואמר שבית הכנסת אצהם יש מה שנקרא חזקות כאלה שכבר רכשו חזקה לקרוא במברך מסוים להתפלל בתפילה מסוימת עד כדי כך שאפילו זה מגיע לדרגה של יורשים ויש מתחים עצומים בית הכנסת אומרים מה זה יש חזקות אין חזקות וכולי האם באמת יש תוקף לחזקה כזו או לא אז קודם כל עלינו לדעת שיש סימן מיוחד בש חן ערוך אור חיים סימן קלו ושם נאמר בזוה הלשון בשבת ויום טוב ויום הכיפורים קוראין אחר הלוי תלמידי חכמים המונים על הציבור ואחריהם תלמידי חכמים הראויים למנותם פרנסים על הציבור ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואחר כך בני תלמידי חכמים שאבותיהם ממונים על הציבור ואחר כך ראשי כנסיות וכל העם כלומר, קודם כל רואים כאן בשולחן ערוך שיש מה שנקרא גדרי כיבודים, מעלות ודרגות לכבד. שלישי מחר וראשון לכהן, שני ללוי, הרי השלישי לישראל. ועד השאלה היא למי לתת לישראל? האם תור כמו שאנחנו נוהגים לעשות או לכבד כיבודים לפי דרגות של חשיבות מסוימת? כאן בשולחן ערוך נאמר שב שישי מכבדים לפי דרגות חשיבות. מה היא דרגת החשיבות הגדולה? תלמידי חכמים המונים על הציבור אז הם ראשונים מבין המכובדים בשלישי. ואחרייהם תלמידי חכמים הראויים למנותם פרנסים על הציבור ששואלים אותם דבר הלכה בכל מקום. ואומר הדרגה השלישית אחר כך בני תלמידי חכמים שאבותיהם ממונים על הציבור. הדרגה הרביעית אחר כך ראשי כנסיות כלומר ראש כנסת וח זן ואחר כך כל העם. אז יש כאן מדרג מסוים. בדרך אגב יש להזכיר את מה שאנחנו כל פעם מזכירים. רבנו תם היה אדם גדול ענק בתורה והיו מכבדים אותו כל שבת לעלות לשלישי. לפי הכלל הזה שבאמת משלישי ואלך כבר מכבדים כיבודים לפי מדרג מסוים. וכיוון שהוא בגלל גדולתו בתורה היו מכבדים אותו שלישי אז פעם אחת שאמו נפטרה אז בה השבת בתוך השבעה ימים. השבת ש בתוך השבעה ימים אז הוא הלך לבית כנסת כמו כל אבל שביום שבת הוא הולך לבית הכנסת אז הוא למרות שאבל בתוך השבעה אין מעלין אותו לתורה אז הוא קרא לגבאי ואמר לו שיזמין אותו רגיל למה כי הוא אמר שאם לא יזמינו אותו הרי כולם יצמ איך זה שלא מזמינים אותו לעלות לתורה ואז יהיה אבלות פרסיה והבלות ורסיה אסור ולכן כאמור הוא רע שיעלו אותו בשקט אבל שיעלו אותו כדי שלא יהיה גדר שלות פרסיה אבל רואים מכאן את הגדר הזה של כיבודים שמכבדים לפי מדרג מסוים לאחר שהתוודענו אל ההלכה הזו שאכן קיימת תופעה של כיבודים לפי מדרג מסוים כאן אנחנו מגיעים ל לשאלה שנשאלנו האם יש גדרי חזקות או אין גדרי חזקות באמת כבר רבנו נשאל בשאלה הזו ובתשובתו הוא משיב ומתוך תשובתו מתוך תשובתו משתמע שלכאורה אין גדר של חזקה אבל מה רבנו מנתח את העניין בהזמל של היגיון והוא אומר את הדברים הבאים ש יש תלמיד חכמים גדול בתורה יותר מאשר בעל החזקה אז אומר אין שום סיבה בעולם לתת ל לבעל חזקה כי לעולם לעולם כבוד תורה קודם לכל דבר הראיה מה יש לנו יותר מכך שחכמי ישראל קבעו שבעליה לתורה ראשון כהן, שני לבי, שלישי ישראל וזאת מדרכי שלום כדי שלא יריבו. ובכל זאת נאמר בגמרא הנמלא בשווים כלומר כהן ולוי וישראל כולם שווים בדרגת החוכמה בתורה. אז אנחנו עושים לפי הכלל הזה כהן לוי וישראל. אבל אם יש תלמיד חכמים בבית הכנסת גדול יותר בתורה מאשר הכהן נאמר בגמרא וכך רבנו פסק בהלכה שהתלמיד חכמים כהן א תלמיד חכמים אף על פי שאינו כהן עולה ראשון כי כבוד התורה עדיף על הכל כך אומר רבנו בתשובתו שאם באמת אנחנו מוצאים את הכהן א איך קוראים אנחנו מוציאים את בעל החזקה נחות בתורה מאשר אדם גדול בתורה שנמצא באותו בית כנסת או הגיע לאותו בית כנסת אז יש להגדים את הגדול בתורה וזה דוחה את מה שנראה כחזקה זה כלל אחד כלל שני הוא אומר אם כולם שווים אז בעל החזקה קודם רק משום דרכי שלום לא כי באמת העניין של חזקות בדברים האלה באמת מת הוא חזק אלא משום דרכי שלום. כך רבנו מתנסח בתשובה שלו. אז יוצא איפה הכלל השני. בזמן שהם שווים אין מי שגדול יותר בחוכמה. אזי הולכים אחרי החזקה רק כדי שיהיה שלום. ומכאן אנחנו מגיעים לכלל השלישי. אומר הרמבם אבל אם המערער על החזקה הוא נחות ב תורה מהמוחזק אזי משאירים את המוחזק משום שמעניין בקודש ולא מורידין זאת אומרת אם יש אדם שכבר יש לו חזקה בא מישהו ואומר רגע למה לי לא או מישהו אחר אומר עליו למה לא לא רואים אם הוא פחות בתורה מאשר אותו מוחזק משאירים את המחזק כי מערים בקודש ואין מורידים אלה הם שלושה כללים אשר רבנו קבע בתשובה והם כללים מושכלים מאוד כשהם מעמידים במרכז לפי הגמרא את כבוד התורה זה הגורם המנחה יש כאלה אשר נתנו תוקף לחזקות כמו כף החיים ולפניו המרנח אבל כאמור התשובה של רבנו היא תשובה מבוססת שלא לומר בגלל שגם זה רבנו שודאי ודאי לאורה של תשובה כזו יש לנהוג רבי חניגש