מבואה צרה (פרוזדור) המוליכה אל פתח הבית, האם חייבת במזוזה?

שאל השואל ואמר, יש לו בית שער מבואה שממנה הוא נכנס אל הדלת הראשית. המבואה הזו אין בה ארבע עמות על ארבע עמות, אבל יש בה מזוזה מימין, מזוזה משמאל ומשקוף ודלת. וכאמור, אם אין פרוסדור שמויך אל הדלת הראשית ובדלת הראשית נכנסים לבית וכאמור במבואה הזו אין ארבע עמות על ארבע עמות האם חייב לקבוע מזוזה במבואה כזו או לאשובה כן חייב לקבוע מזוזה במבואה כזו לפני כן נסביר שרבנו קבע שיש 10עשרה תנאים שאם כולם בלי יוצא מן הכלל מתמלאים אז חייבים במזוזה ומה הם 10ה תנאים בפרק שישי מנה אותם הלכה ראשונה אלו הן שיהיה בו ארבע עמות על ארבע עמות או יותר ושיהיה לו שתי מזוזות ויהיה לו משקוף ותהיה לו תקרה ויהיה לו דלתות ויהיה גובה השער עשרה טפחים או יותר ויהיה בית חול ויהיה עשוי לדירת אדם ועשוי לדירת כבוד ועשוי לדירת קבע. אז כאמור אם אחד מעשרה התנאים האלה לא מתקיים אין חיוב במזוזה. ואחד מעשרה תנאים האלה כאמור זה ארבע עמות על ארבע עמות. ובמבואה הזו אין ארבע עמות על ארבע עמות. אבל כאן מדובר אל הבית העיקרי אשר אנו בודקים הוא מחייה במזוזה או לא. הבית העיקרי אם הוא חייב במזוזה שהוא בית דירה צריך שיהיו כל העשרה תנאים האלה שאז הוא יתחייב. ואם יש בית דירה כזו שנתמלאו בה כל עשרת התנאים אזי כל השערים המביאים לאותה בדירה חייבים במזוזה אף על פי שאין בהם את העשרה תנאים האלה שרה אחת מהעשרה תנאים האלה ותהיה לו תקרה והרי שערי חצרות שערי מבואות חייבים במזוזה כי הם מביאים אל אותה בדירה שחייבת ולמרות שאין להם תקרה לאותם שערי חצרות, שערי ערים, שערי מבואות, אין להם תקרה. ולמרות הכל הועיל והם מביאים מוליכים מהם מגיעים אל בית הדיור הזה שיש בו את 10עשרה תנאים. לכן חייבים כיוצא בדבר הנה יש לנו דוגמה מעניינת. אומר רבנו בפרק שישי הלכה חטא אומר רבנו או אפילו כבר הלכה ח אה על החזן בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות פטורים במזוזה שנימר ביתך ביתך מיוחד לך פרט לאלו וכך יוצא בהן לפי כך רפ שאנשים יושבות בה ומתקשטות בה, חייבת במזוזה שהרי יש בה ייחוד לדירת אדם. בית שער אחסדרה ומרפסת, כלומר בית שער של אח סדרה, של מרפסת והגינה והדיר פטורים מזוזה מפני שאינן עשויים לדירה. ואם היו בתים החייבים במזוזה פתוחים למקומות אלו, חייבים גם הם במזוזה. כלומר בית שער שמוביל למרפסת שזה לא בית דירה פטור ממזוזה אבל אם בית השער הזה מביא למרפסת ומן המרפסת הזו מגיעים לבית דירה שיש בה את כל עשרת התנאים ויש בה את החיוב אז גם אלה חייבים לפי כך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות כולם חייבים במזוזה שערי הבתים החייבים במזוזה פתוחים מתוכם. כלומר שערי החומות ובצנעה היה שער כזה. רק יש עניין שמה שיש דירות של גויים. אבל ירושלים עיר הקודש המוקפת חומה בעזרת השם יתברך לעתיד לבוא שאז כל ירושלים עיר הקודש המוקבת חומה תהיה נקיה מזרים רק מ רק עובדי השם רק מיהודים. אז אם כן שערי חומות כאלה חייבים במזוזה. למרות שאין תקרא כי הם מובילים אל דירות שהם חייבות במזוזה ומכוח זה הם חייבים וכן הלאה אומר רבנו אפילו 10שה בתים זה פתוח זה לזה הואיל והפנימי חייב במזוזה כולם חייבים במזוזה כי כולם מביאים אחד אל השני אחד לשני כמו ברכבת ומפני זה אמרו שער הפתוח מן הגינה לחצר חייב במזוזה למה כי הרי החצר מביאל בדירה הוראנו לדעת שבאמת יש מקומות שאין בהם את העשרה תנאים אבל כיוון שהם מבואות הם מביאים אל הבית דירה שהיא עיקר החיוב עיקר החיוב ושם יש בהם 10ה תנאים אז יוצא בכל שער שיש בו לפחות את המינימום הדרוש ומה הוא מזוזה מימין מזוזה משמאל ומשקוף ממעלה והמזוזה מימין והמזוזה משמאל גובה מינימל לי 10ה טפחים מינימום אפשר יותר ויש להם דלת אז אם יש להם את הנתונים האלה אף על פי שאין להם תקרה אף על פי שמביאים אותם לחצר הואיל ואלה מביאים אותנו לבית דירה שיש בה את כל 10עשרה תנאים אז לכן גם אלה חייבים ומכאן הדבר פשוט שהמבואה הזו אינה אלא כמו חדר כי יש בה מזוזה מימין מזוזה משמאל שקוף מלמעלה בדלת והרבה פעמים היא אפילו מקורה אלא שאין בה ארבעה על ארבעה אילו היא הייתה עומדת בפני עצמה ואין לה המשך אז אם אין בה ארבעה על ארבעה אז לא יועיל ולא יציל אפילו שיש בה ארבעה על ארבעה במרש' אבל לא במבנה כי היא ארוכה וצרה לפי רבנו זה לא יוחיל אבל כל שהיא מביאה המקום שחייבים לפי כל התנאים המקום העיקרי הזי כמה מבואה חייבים בה אומנם קשה על לכאורה על היסוד הזה מההלכה הבאה בית החסה בית המרחץ ובית התבילה ובית הבורסקה וכיוצא בהן פטורים למזוזה לפי שאינן עשויים לדירת כבוד סוכת החג בחג ובץ' בספינה פטורים במזוזה לפי ש עשו גרת כבר שתי סוכות של יוצרים אלה שעושים כלי חרז זו לפני מזו החיצונה פטורה מנמזוזה מפני שאינה קבוהה ואילו הפנימית היא יותר קבוהה ולכן הפנימית חייבת אבל אני שואלת את השאלה למה החיצונה לא חייבת בגלל שהיא מביאה אל הפנימית ושאלו בגמרא את השאלה הזו והשיבו כי ערי כלומר בגלל שערי אז יש לה שני דפקטים גם ערי וגם רק נביאה אל סוכת ערי שה יחסית יותר גבוהה לכן לא חייבת משמע שאם היינו עוסקים במבואה שהיא לא ערי אלא בנויה היטב קבוהה אף שאין בה את התנאים מצד עצמה אבל מחר והיא מביאה לדירת קבע והיא עצמה בנויה בקביעות אז היא חייבת זו שיטת רבנו אז כאמור מבואה כזו חייבת במזוזה באמת ח תשובה שולחן ערוך רפו בסעיף יג נאמר בית שאין בו ארבע עמות על ארבע עמות פטור ובסעיף קטן יא אומר הפתחי תשובה בספר חמודי דניאל כתב יד נראה דווקא בית דירה צריך דווקא שיהיה ארבע עמות על ארבע עמות אבל בית שער ומרפסת וגינה אפילו לת בהו ארבע על ארבע חייבים ועוד נראה במי שיש לו בית גדול ויש לו חדרים קטנים להניח שם חפצים וחייבים במזוזה כלומר שחמודה דניאל בבית חי תשובה הולך בעקבות זאת אומר כל שיש לנו חדר קטן שאין בו ארבעה על ארבעה או מבואה שאין בה ארבעה על ארבעה שמביאים לחדר קבוע שיש בו ארבעה על ארבעה ששם עיקר הדיור חזי גם המבואה גם החדרים הקטנים חייבים וכאמור נראה לנו שזוהי שיטת רבנו וכך חייבים לעומת זאת בילקות יוסף כבר כדרכו בקודש כתב את הדברים הבאים אה בסוף השמחות בעמוד שכז סעיף כב כתב חדר קטן שאין בו כדי לרבי הארבע עמות על ארבע עמות וממנו נכנסים לחדרים גדולים אין לקבוע שם מזוזה בברכה ואם ירצה להחמיר יניח שם מזוזה בלי ברכה מדוע פסק כך הוא מודע הרי לחמודי דניאל כיוון שיש מחלוקת דהיינו נמצא מי שחולק על חמודי דניאל ואומר קנעת סופרים כתב דבית שער גרע מבית הוא פטור כשאין בו ארבע על ארבע אבל לעומת זאת שאלות תשובות מהרשם העל הפתחי תשובה אז כיוון שנמצא נמצאה מחלוקת בעניין זה כדרכו בקודש הילקות יוסף אמר לקבוע בלי ברכה אבל כאמור לשיטת רבנו נראים הדברים ברורים שמבואה כזו חייבת במזוזה אפילו בברכה רבי חנן