מהי הגדרת האיטר, האם לפי רוב פעולותיו או שיש להתחשב בפעולת הכתיבה הנעשית על ידו ביד שמאל ?
הלכה היא שהאיטר בכהנים נחשב למום, האם בנסיבות שנזכרו יפסל הכהן?
תשובה דומה בנושא-
הרגיל לכתוב ביד שמאל, על איזה יד יניח תפילין (לאחינו בני אשכנז)?
מקור: קטעים מקובץ השמע "111121hy.mp3"
דובר: לא מצוין במפורש בקטע
תאריך: לא מצוין במפורש בקטע
נושא מרכזי: קביעת היד להנחת תפילין עבור נער שהוא "איטר יד" באופן חלקי - כותב בשמאל אך מבצע את רוב פעולותיו בימין.
נקודות עיקריות וציטוטים:
- השאלה: ר' חיים דריין שאל: "נער שכותב בשמאל אבל רוב פעולותיו בימין באיזה יד יניח תפילין?"
- התשובה העיקרית: התשובה היא שהנער יניח תפילין ביד שמאל, בהתאם לדעת "רבנו". "תשובה יניח תפילין ביד שמאל לפי רבנו."
- ההנמקה של "רבנו": הדובר מסביר כי ההיתר שניתן על ידי "רבנו" אינו מוגבל רק לעניין הכתיבה, אלא מתייחס ל"רוב פעולותיו ברוב כוחו". "מאחר ברבנו בהגדרתו את ההיתר. לא ייחד את זה אך ורק לעניין. כתיבה אלא לעניין רוב פעולותיו ברוב כוחו..."
- היישום על המקרה הנדון: מאחר והנער מבצע את רוב פעולותיו בימין, הרי שהרגל הכתיבה בשמאל אינו הופך אותו ל"היתר" (אדם ששמאלו היא הדומיננטית באופן מובהק) לעניין הנחת תפילין. "ולכן מאחר והילד הזה הנער הזה עושה את רוב פעולותיו בימין אלא מה שהוא התרגל לכתוב בשמאל הרי הרגלו לכתוב בשמאל לא עושה אותו להיתר אלא כאמור הוא נער רגיל..."
- ההשוואה למום בכהנים: הדובר מבצע השוואה לעניין מום הפוסל כהן מעבודתו, ומציין שגם אם הנער היה כהן, סוג כזה של "איטרות" חלקית לא היה נחשב למום. "ואילו הוא היה כהן כן, לא היה נפסל במום כזה, כי יש לזכור שהתירות היא גדרי מומים בכהנים."
- הכלליות של הגדרת "היתר": הדובר מדגיש שהגדרת "היתר" היא כללית ואי אפשר להפריד בין הגדרה להנחת תפילין לבין הגדרה למום בכהנים. "ולכן בשעה שאנחנו קובעים את ההגדרה של התר, אין אנו יכולים לקחת בחשבון הגדרה של היתר לתפילין והגדרה של היתר למומין. זאת לא מצאנו, אלא ההגדרה של היתר היא כללית."
- סיכום המסקנה: מכיוון שהנער מבצע את רוב פעולותיו בימין ולכן אינו נחשב לבעל מום (כהן), הוא מניח תפילין ביד שמאל. "ומרגע שזה לא נחשב במום, שהרי עושה את רוב פעולותיו בימין את רוב פעולותיו בימין אם כן מאחר ואין זה מום הרי הוא מניח תפילין ביד שמאל רבי חניה גשבון שלום."
מסקנה מרכזית: על פי הדובר, בהסתמך על דעת "רבנו", הקריטריון הקובע לעניין הנחת תפילין אינו רק יד הכתיבה אלא היד שבה האדם מבצע את רוב פעולותיו בכוחו. במקרה של נער הכותב בשמאל אך פעיל בעיקר בימין, הוא אינו נחשב "היתר" לעניין זה ועליו להניח תפילין ביד שמאל
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מסככים עם נסרים?
לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש
ברית מילה שחלה ביום תענית אסתר שהוקדמה, האם רשאים בעלי השמחה לסעוד באותו ארוע?
אם יש היתר לאכול בו ביום לקרואים או רק לבעלי השמחה, האם יתחייבו להשלים התענית למחרת (יום ו')?
האם חובה לקיים הסעודה ביום הברית או שניתן להקדימה לערב המילה? יו"ט של יחיד, האם דוחה אבל של רבים?
ואולי דוחה צום תענית אסתר בגלל שהוא רק מנהג?
מהי מידת האורך המינימלי של הציצית?
לשיטת הרמב"ם השיעור המינימלי לציצית, 4 אצבעות ( 8 ס"מ) ואילו לשיטת רבינו תם, 12 אצבעות ( 24 ס"מ). כיצד פסק מרן השו"ע בנושא הנדון? בנסיבות שנתגרדמו חוטי הציצית, היש לחשוש לכתחילה לשיטת ר"ת?
השקפת העולם והרוחניות של הרמב״ם תלוי במדע של אריסטו
שלום,
סליחה על העברית שלי, אני אנגלי וגר בלונדון. למידתי קצת את יד החזקה של הרמב"ם לעכשיו פניתי והתחלתי ללמוד את מורה נבוכים.
אבל יש לי שאלה. נראה שכל השקפת העולם והרוחניות של הרמב״ם תלוי בהבנת היווני ואריסטו של הבריאה. ו לגבי קשור באופן הדוק להראייה של הרמב״ם שיש שם מוציא ראשון שהוא ממציא את כל מנמצא וכו'. וזה גם גורם לעצם הרוחניות וה"דביקות" של הרמב״ם, שהעיקר של בן אדם זה השכל ורק עם זה יכול להתבונן ולהגיע, עם המחשבות הנכונות לאהבת ה' ולעוה"ב...
האם השיטות של הרמב״ם לגבי כל זה עדיין רלוונטי? האם יש לך עוד מקורות שעוסקים בנושא הזה?
מהם המקורות שמביא הרב אוהד נפש על כיוון השינה ועל אבן שואבת ברמב״ם?
לפני 30 שנה בערך קניתי את סט הספרים רמבם לעם. לצורך חידוש תורה אני מבקש לדעת האם אני זוכר נכון שהרמבם כתב באחד הספרים שכדור הארץ עטוף בשדה מגנטי ממערב למזרח חיובי ומדרום לצפון שלילי. יחד עם זאת נדמה לי עד כמה שאני זוכר הוא כתב את הדברים האלה ביחס לכיוון המיטה שהאדם ישן עליה. אודה לכם מאוד אם תנחו אותי לספר ולעמוד המתאים ואני מקווה שאני זוכר נכון. .נ.ב גם אם תנחו אותי רק לעניין השדות המגנטיים אודה לכם מאוד כי את הנושא הזה אני מחפש. תודה מראש אבנר כהן זאדה
מה פירוש ״למי שעבר ואיחר״ בדברי הרמב״ם על זמן קריאת שמע בבוקר?
בהלכות ק"ש 1:11 רמב"ם אומר "שעונתה עד סוף שלוש שעות ביום למי שעבר ואיחר." מה פירוש של "עבר" האם הוא עושה עבירה ממש או אולי פירוש היא שהזמן עבר?