תכנים לקריאה נוספת
מי שהחנה רכבו ללא רשות באתר החניה של חברו, האם ביצע עבירה והאם יחוייב גם בתשלום דמי שכירות?
הלכה היא בידוע שקרקע אינה נגזלת להבדיל מדיני גזילה במטלטלין, האם משמעותו לכאורה שאין הגזלן עובר על הסגת גבול?
האם בנסיבות כאלו נאמר "כופין על מידת סדום" ולכאורה לא יחוייב לשלם דמי שכירות?
כאשר ברור שהפולש מתכוין לשלם דמי חניה אם לא ימצא מקום פנוי, האם יתחייב דמי שכירות לחבירו למרות שהמקום אינו עומד להשכרה?
פרצה שריפה בשדהו ועברה לשדה שכנו והזיקה, האם חייב בנזיקי ממון אם לא נקט באמצעים למנוע התפשטותה?
הרמב"ם פסק שהוא חייב ודימה הדין לשורו שיצא והזיק. הכיצד ניתן להשוות בין ממונו שהזיק לבין אשו שהזיקה?
באלו נסיבות יתחייב בעל השדה בנזקי אש על אף שלא הבעיר האש אלא היא פרצה מאליה?
הצית צד ג' את האש והלכה והזיקה בשדה שכנו, האם גם אז יתחייב בעל השדה בנזיקין שארע לשדה שכנו?
האם מותר להציב מסמרים במעקה כדי למנוע פגיעת כדורי ילדים במרפסת?
בניין משותף. יש רחבה משותפת לבניין ומעליה מרפסות פתוחות לסוכה. מגיעים ילדים, כולל שלא גרים בבניין ומשחקים כדורגל. המשחקים מלוּוים ברעש גדול, וכן בבעיטות בכדור שמידי פעם פוגעות במרפסת שהיא ממש מעל הרחבה. קרה כבר שהכדור פגע באנשים כולל תינוקות שישבו במרפסת. זה מונע מבעלי הדירה מִלשבת במרפסת בזמן המשחקים, בגלל פחד שהכדור לא יפגע בהם. בנוסף, כשהכדור נכנס למרפסת הילדים עולים לדירה כדי לבקש את הכדור, וזה מטריד את הדיירים כולל הפרעה לשינה בשבתות בצהריים.
האם ליורש שהוא בן המצר יש קדימות בדירה כשהדבר גורם הפסד לשאר היורשים?
שלום רב לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי שליט"א,
בחלוקת עיזבון (שתי דירות שאינן שוות בערכן ובדמי השכירות) בין ארבעה יורשים, אחד היורשים הוא "בן המצר" (גר בסמוך ממש לדירה היקרה והרווחית יותר).
יורש זה מתעקש לקבל את הדירה הגובלת לעצמו מכוח דין מצרנות. אולם, דרישתו מאלצת אותו להביא כסף חיצוני לאיזון – דבר המייצר באופן מיידי אירוע מס כפוי (מס שבח ומס רכישה) והפסד ממון ישיר מכיסם של שאר היורשים, לצד אובדן פירות הנכס (דמי השכירות הגבוהים).
האם רשאי להגביל שימוש שכנו או להשתלט על נכס משותף, מדין "זה נהנה וזה לא חסר"?
באלו נסיבות יש לכפות על מידת סדום משום: "זה נהנה ולא חסר" ובאלו נסיבות השימוש בנכס של אחר נחשב לגזילה?
האם ניתן להתנגד לתוספת בניה של שכן בטענה של הסתרת הנוף?
בנסיבות שיש היתר מוועדת התכנון, האם יכול השכן להתנגד בטענה שהבניה תסתיר לו את הנוף?
אם מראש תנאי השיווק של הדירות כללו את מרכיב הנוף, האם יהיה מקום לטענה של הסתרת הנוף?
באילו נסיבות יפעל ביה"ד עפ"י הכלל המוסרי: " זה נהנה וזה אינו חסר, כופין על מידת סדום"?