ללמוד משפטים
שלום וברכה, האם יש איסור על יהודי ללמוד משפטים על מנת להיות עורך דין או שופט במדינת ישראל? מה הנימוקים, בבקשה, לכאן או לכאן? בברכה,
שאלה בעניין תכנית בניין ערים. תב"א שנקבעה בגופי תכנון ממשלתיים. בין השאר התברר עשו תזוזות בין שכנים ביישוב הקיים. אחד השינויים שעשו ביני לבין השכן 3 מטר לתוך המגרש שלו. הגדר לפי תב"א ישן.
בקו החדש הזיזו קו הגבול 3 מטר לתוך שלו לטובתי.
ההשפעה של זה, לעניין בנייה וכו'.
אין מחלוקת ביני ובין שכני.
השאלה, האם לנסות לפעול להחזיר לישן?
להסכים לשינוי?
או מה שנקבע זה מה שיש?
רק כדי שתהיינה יחסי שכנות טובה, כי לא אנחנו עשינו את השינוי. מה לעשות?
גם אם תרצה לוותר לו, הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו.
לכן שב עמו, ואמור לו, שהמגרש בן 3 מטר הוא שלך, אלא שמדרכי שלום לא תמנע ממנו מלהשתמש, כבר רשות בשטח זה, שימוש שאינו מזיק לך, ועגן סיכום זה בכתב חתום ע"י שניכם.
שלום וברכה, האם יש איסור על יהודי ללמוד משפטים על מנת להיות עורך דין או שופט במדינת ישראל? מה הנימוקים, בבקשה, לכאן או לכאן? בברכה,
קניתי דירה מקבלן במסגרת מחיר למשתכן. הקבלן
ביצע חריגות בנייה לטובתו (עוד עו"ד בבניין). היום למעלה משנתיים איחור מתאריך האיכלוס הנקוב בחוזה, עדיין לא קיבלנו את הדירות, וכן לא את פיצוי השכירות כפי שמופיע בחוזה המכר.
לקבלן יש תירוצים שסותרים זא"ז.
הקבלן זומן לבי"ד ולא בא. ביה"ד אישר לנו, ואנחנו היום עם עו"ד בתביעה בערכאות.
בעקבות שינוי מדד תשומות בנייה, עלה התשלום האחרון, שהיינו צריכים לשלם לפני שנתיים בכ 8000 ₪. כשבאנו לשלם כיום, לדעתי יש טעות בהנהלת החשבונות בכ 2000 ₪ לטובתי.
לכבוד הרב משניות שנהדרין פרק ג הלכה ו - אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב... ואחד אומר איני יודע - יוסיפו הדיינין. כותב הרמב"ם בפירושו - הוא שיוסיפו שניים שיהיו חמישה (זה שאמר חייב זה שאמר זכאי וזה שאמר איני יודע בתוספת עוד שניים) משמע שזה שאמר איני יודע הוא מן המניין. ואילו בפרק ד הלכה א בפירוש המשנה כותב הרמב"ם - ועל פי שניים לחובה - כגון שהיו אחד עשר מזכים ושלושה עשר מחייבים... ואם תאמר היאך זה אפשרי והלא בית דין אינם אלא עשרים ושלוש... התשובה לכך היא כגון שאמרו אחד עשר זכאי ואחד עשר חייב ואחד איני יודע (והוי 23) שצריך להוסיף על הדיינים שניים ונמצא הנושאים ונותנים עשרים וארבע (!). עד כאן.
יש לי סכסוך עם קבלן שקניתי ממנו דירה. ניסיונותיי להגיע עימו לפשרה לא עלו יפה. מה הם הצעדים אותם צריך לעשות לפני שמגיעים לבית משפט (מדובר בעקשן לא קטן, ובנוסף לא דתי.)
יש לי דירה להשכרה באחד היישובים. ופנו אלי זוג צעיר בני 19, זוג לא נשוי, בבקשה שאשכיר להם את הדירה.
הם טוענים שהם שומרי שבת, אולם לא נשואים, כי הם צעירים.
לטענתם הם כבר גרים בישוב כשנה,
השאלה היא האם מותר / ראוי להשכיר להם או לא.
לפני שנה לא היה לי תפילין רבנו תם
לכן הנחתי תפילין שהיו בבית כנסת במקום שאני גר, זה קרה איזה שלוש פעמים בערך
תפילין של מישהו שנוהג על פי הקבלה ומתפלל עם כוונות וכו'
אז סמכתי על מ"ש בש"ע שנוח לו לאדם שיעשו מצווה בממונו
כרגע ראיתי בפוסקים שזה לא כזה פשוט ובפרט כשיש חשש שהאדם לא מסכים
וכאן יש סיכוי גדול לזה כדרך אנשים העושים על פי הקבלה שמקפידים בדברים כאלה
השאלה אם אני צריך להגיד לו שהשתמשתי
יש לציין שאני מתבייש מאד לומר לו מכמה טעמים
תודה רבה
בניין משותף. יש רחבה משותפת לבניין ומעליה מרפסות פתוחות לסוכה. מגיעים ילדים, כולל שלא גרים בבניין ומשחקים כדורגל. המשחקים מלוּוים ברעש גדול, וכן בבעיטות בכדור שמידי פעם פוגעות במרפסת שהיא ממש מעל הרחבה. קרה כבר שהכדור פגע באנשים כולל תינוקות שישבו במרפסת. זה מונע מבעלי הדירה מִלשבת במרפסת בזמן המשחקים, בגלל פחד שהכדור לא יפגע בהם. בנוסף, כשהכדור נכנס למרפסת הילדים עולים לדירה כדי לבקש את הכדור, וזה מטריד את הדיירים כולל הפרעה לשינה בשבתות בצהריים.
שכן שלי בנה בית עם חלון נגדי וקצת למעלה אז יש לו נוף נהדר לראות לתוך הבית שלי, כשהוא בנה את הבית ביקשתי ממנו לא לבנות אותו ככה אבל הבנאי הבטיח לי שהוא ישים כיסוי על החלון עכשיו מי שקנה את הדירה הזאת מסרב לשים את הכיסוי, אני יכול להכריח אותו? ואפילו ליד החלון שלו אני לא אכריח אותו אבל יש לו גם מרפסת שמצד הוא יכול להסתכל בה ויש לו צל מובנה שהוא יכול בקלות להתגלגל למטה וזה לא יחסום לו שום נוף כי הוא בתוכו הצד וזה לא יחשיך את ביתו, האם אני יכול להכריח אותו להפשיל את הצל שלו?
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
האם זה בר ביצוע במדינת ישראל שנת התשס"ז לתבוע את המדינה בבית דין רבני כלשהוא והיא תתיצב למשפט, זאת אומרת אפשר למעשה שהיא תתבע שם בבית הדין הרבני?
תודה, יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא אמן.
אני מחפשת ציטוט מהמקורות המדבר על כך שעשיית משפט צדק הינו מלאכה קשה, וכי על השופט להעזר בכל כלי לצורך עשיית דין צדק. אודה לרב אם יוכל לעזור לי.