השלום והמחלוקת

רוצה לומר, הללו שנחלקו לשם שמים (ועוד רגע קט ונראה את משמעות הענין) אבל הדור השלישי, למחלוקת דור הרביעי למחלוקת, אם זה איננו מסוגל להבין שהמחלוקת של אז הייתה לשם שמים, אם חס וחלילה הוא ממשיך בפלגנות ובשנאת חינם, חס ושלום הוא כאילו מבזה את רבותיו, וכאילו הוא נותן תיוג לאותה מחלוקת שכאילו אינה לשם שמים, ואז חס ושלום כל השותפים במחלוקת אז, אם אינה לשם שמים היא קורח ועדתו חס ושלום, כי יש "או או", או מחלוקת לשם שמים או מחלוקת שאינה לשם שמים.

מחלוקת שאינה לשם שמים היא קורח ועדתו, ואם דור שלישי ודור רביעי חלילה חלילה נגוע בחולי שנאת חינם ופלגנות, הוא לא החולקים בדור הראשון, הוא יתבע בשמים כי מי שסובר שרבותיו חלקו שלא לשם שמים.

זה המסר הקדוש לערב זה.

אומר את האמת וכל האמת, שלמרות שעשיתי דברים כאלה בעבר, וגם בשעה שנפטר מורי יוסף צוברי הלכתי לשבעה דברתי מליבי על הענין הזה של גדול השלום ובנו ר' אברהם הי"ו מזכיר לי בערב זה ואומר זכותי בערב זה, זה תשובה למה שדברת בתוך השבעה של אבא שלי. ואני מכבד אותו ומחזק את ידיו, ועוד בטרם הסתלק אביו נפגשנו ודברנו אני והוא, וזה המשך ישיר של אותם שיחות

מלב אל לב בידי אנשים אשר רק האמת מורה את דרכם. אבל מעבר לדברים האלה.

מחלוקת יש בה דינמיקה, יש באמת תלמידים יראי שמים,

אבל יש תלמידים שהגמרא קוראת להם "זחוחי דעת", ומשרבו זחוחי הדעת רבתה מחלוקת בישראל, "ומשרבו זחוחי הדעת רב החורבן בישראל".

אבל יש תלמידים יראי שמים, וצריך ללכד את הכוחות שמתנגדים, ליראי שמים.

אבל כאמור, קשה, קשה מאוד, כשיש תלמידים זחוחי דעת, שבאמת להתחיל בתהליך של שלום.

ואודה ולא אבוש, שמבחינה הזאת ידידי הרב אביעד יש לו סגולה חשובה, חשובה למדי, תמימות ויושר.

אני מכיר אותו, אין לו פניות, אין לו נטיות, כולו אמת, מכבד כל תלמיד חכמים באשר הוא, ללא הבדל, זו האמת וכל האמת, ועליו נאמר "תומת ישרים תנחם" אז למרות שבאמת ערב כזה יש שידרשו אותו לגנאי, ויש שידרשו אותו לשבח, כל אחד מזוית הראיה שלו, אבל כמה פעמים הזמנת אותי כאן הרב אביעד, ב"ה הרבה פעמים וכנראה שעוד נבוא, אבל הביכנ"ס קטן, וראו איזה פלא הרחיבי מקום אהלך, ימין ושמאל תפרוצי, ובפעם הבאה עוד פי שלוש רבותי, פי ארבע, שיצא השם האמיתי של ערב זה, אז ידעו את כוחה של האמת, אז באמת "לא תאונה אליו רעה ונגע לא יקרב באוהלו".

מורי ורבותי אני לא אדבר לא בשבחו של מורי זה, ולא בשבחו של מורי זה, ב"ה כבר דברו לפני והותר, אלא שאני נמצא בדילמא, אם אדבר בשבחו של מורי יוסף קאפח יגידו הוא נוגע בדבר, אם אדבר בשבחו של מורי יוסף צוברי יגידו "חנופה היא מאיתו", אז אני לא אדבר לא מזה ולא מזה, אלא רק על דבר אחד, השלום והמחלוקת, רק על זה, ולכן רבותי, אלך בעקבות דברי חכמים.

ואראה אותה משנה מפורסמת. שאמרו חז"ל, "כל מחלוקת שאינה לשם שמים סופה להתבטל, כל מחלוקת שהינה לשם שמים סופה להתקיים", אז ר' עובדיה מברטנורא אמר שני פרושים, "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים" כמו ב"ה ושמאי, ברוך השם חיים וקיימים, בעולם הזה עד 120, בעולם האמת חיים וקיימים, "וכל מחלוקת שאינה לשם שמים סופה להתבטל" שהרי קורח ועדתו נבלעו, נשרפו, לא נשאר מהם מאומה, ר' עובדיה מברטנורא הרגיש שיש קושי הרי מדובר על המחלוקת, המחלוקת סופה להתקיים, והמחלוקת סופה להתבטל, ולא על החולקים אז, ר"ע מברטנורא אמר פירוש נוסף "שמחלוקת לשם שמים" תכליתה, סופה להתקיים "ומחלוקת שאינה לש"ש, אין תכליתה סופה להתקיים, ולכן באמת המחלוקת של ב"ה וב"ש, התכלית שלהם, אומר "מלאכת שלמה" מחכמי תימן (שפלפל ארוכות סביב הפירוש הזה פלפל ארוכות ובעומק) אז הוא אמר שמה זה "תכליתה סופה להתקיים" בירור האמת, בירור האמת כך או כך, סוף סוף מתבררת האמת, וזה התכלית וסופה להתקיים.

אבל מחלוקת שאינה לש"ש כמו קורח ועדתו, מה התכלית שלה? שהם כפרו בתורה מן השמים, אז מה נשאר מכל זה, נשאר שהם כזרים ולא יותר, באמת רבותי עוד יותר נחדד את הדברים, בעל המלאכת שלמה הוא היה חכם גדול מאוד מאוד, (במאמר מוסגר אומר לכם, כל עוד אנחנו גרים בינינו לבין עצמנו, אנחנו לא יודעים לגאול את הכבוד של חכמינו אבל אם אנחנו נדע להתאחד נוכל לגאול את הכבוד של חכמינו כשהדפיסו רבותי את המשניות עם הפרושים, אז מטבע הדברים לקחו את פירוש רע"ב, ורצו פירוש מפולפל, כי הפירוש של רע"ב הוא פירוש פישטי פשטני, פשוט, אמנם חשוב, אבל רצו פירוש מפולפל, אז בפני המדפיסים עמדו שני מפרשים שהם חיו באותו דור זה באירופה וזה עלה מתימן לא"י, זה ר' יו"ט בעל התוס' יום טוב, וזה מתימן מורי שלמה עדני שעלה מתימן לארץ בעל "מלאכת שלמה", ושניהם התפלפלו באריכות, ולא עוד אלא שהפירוש של מורי שלמה עדני פי כמה יותר עולה ממנו, כי הוא נכנס גם לא רק לפלפולים, אלא יש לו גם הרבה פרשנויות לשוניות היה דקדקן בלשון מאוד מאוד והנה רבותי, נפל הפור, מי הדפיס? חברה אשכנזים, את מי שמו ב"פרונט", בחזית? את תוספות יום טוב, ומה עשו עם ר' שלמה עדני, שמו אותו בסוף, קצצו בנטיעות  לא הדפיסו בראשית דרכם את כולו, כיון שהפירוש ארוך. על מי מלאכת הגאולה לגאול? ואם אנחנו רבים אצל עצמינו, תמיד נשאר זנבות מכופפים.

אז כאמור הוא מפלפל ומפלפל לעומק, בצורה יפה מאוד, ואומר מה הפירוש "מחלוקת אין סופה להתקיים ומחלוקת שסופה להתקיים".

אז הוא אומר דבר נפלא מאוד, מחלוקת לשם שמים גם אם נניח ב"ש וב"ה נחלקו שלוש שנים, ובסופו של דבר הוכרעה הלכה כמו ב"ה, הרי אמרו חכמים, למה רושמים את דברי היחיד במשנה, שאם בדור מסוים ירצו לפסוק הלכה כמו היחיד, ויאמרו לו, כבר עלה על שלחן מלכים הדיון הזה, וכבר הוכרע להלכה, אבל שנדע שכל דעה יש בה משהו מן האמת האלוקית, והיא ראויה להפסק פעם להלכה, כך או כך.      

ובאמת רבותי אף שדעתם של ב"ש נזכרה במשנה ונפסקה הלכה כמו ב"ה, "וב"ש במקום ב"ה אינה משנה", צאו וראו את גדולי חכמי ישראל, לא אחת לוקחים את ההלכות של ב"ש, ומנסים להאיר בסתרי תורה מה הייתה ראייתם, מנסים להסביר מה ראיתם של ב"ה ומה ראיתם של ב"ש זו אמת! אלו ואלו דברי אלוקים חיים, הכרעה אחרי רבים להטות, אבל הראיות הם ראיות אלוקיות, כי הכוונה לשם שמים, זה רואה בכה וזה רואה בכה.

ואילו רבותי, קורח ועדתו, זה מה הוא אומר? שהתורה לא מן השמים? אין לך שקר גדול מזה.

אז אין סופה להתקיים, שלא יעלה בשום דור, בשום דור לא יעלה איזשהו רעיון לחשוב, שהתורה לא מן השמים, וזה עומק ההגדה של רבה בר בר חנה, ששמע מבטן האדמה עד עצם היום הזה "משה אמת ותורתו אמת" כי אין שריד בישראל לשקר של מחלוקת שאינה לשם שמים, והמחלוקת לשם שמים אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

ומכאן מורי ורבותי, עלינו לדעת שמחלוקת לשם שמים, שבזמן שהיא קיימת יש מה שנקרא "רתחא דאורייתא" הדברים האלה לא פשוטים, כי כל אחד ואחד לא מסתכל על השני, אלא על מסתכל דבר ה' צבאות, ולכן אפילו דברים שלכאורה דרגת חומרתם קטנה, נמוכה נמוכה, יש לחכמי ישראל מצד רדיפת האמת, נחלקים...בתימנית אומרים "מן הדא קוץ", לא מוכנים להשאר.

הנה רבותי מי לא יודע את המחלוקת המפורסמת בין חמישה זוגות, נשיא בישראל, ואב"ד, למה? לסמוך על ראש הקרבן ביו"ט או לא לסמוך הקרבן ביו"ט, "ביג דיל" רבותי מה זה לסמוך ידיו על ראש הקרבן, ביו"ט וסמך ידו על ראש קרבנו ובכל כוחו, זה רק גזירה, שבות, שמא ישתמש בב"ח, לא יותר. וחמישה זוגות התגלגלו "ויכבטו" מה זה? זה נגיעות? לא, זה קדושת האמת.

ואעפ"כ רבותי, הוכרעה ההלכה שאכן לסמוך.

זה המחלוקת הזו, שהיא בשביל הסמיכה, שכל כולו ענין של שבות.

תראו רבותי לאיזה רמות הגיעה בזמנם, זה אמר ככה אמר ר' יוסף בר' יהודה לא נחלקו ב"ה וב"ש וכולו אז הוא אומר במסכת ביצה דף כ' ע"א תנו רבנן מעשה בהלל הזקן שהביא את עולתו לעזרה לסמוך עליה ביו"ט, חברו עליו תלמידי שמאי הזקן, אמרו לו מה טיבה של בהמה זו? אמ"ל נקבה היא ולזבחי שלמים הבאתיה, שיקר, למען השלום מותר לשקר, אמר להם וזבחי שלמים בבית ה' כשכש להם בזנבה והלכו להם, ואותו היום גברה ידם של ב"ש על ב"ה, ובקשו לקבוע הלכה כמותם, והיה שם זקן אחד מתלמידי שמאי הזקן ובבא בן בוטא שמו, שהיה יודע שהלכה כב"ה, ושלח והביא כל צאן שבירושלים והעמידם בעזרה ואמר, כל מי שרוצה לסמוך יבא ויסמוך, באותו היום גברה ידן של ב"ה וקבעו הלכה כמותן, ולא היה שם אדם שערער בדבר כלום.

שוב מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ב"ה שהביא עולתו לעזרה לסמוך עליה, מצאו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש, אמר לו מה זו סמיכה, אמ"ל, מה זו שתיקה, שתקו בנזיפה, והלך לו.

בזמן רבותי המחלוקת, הואיל ומתכוונים לשם שמים יש רתחא דאורייתא, אבל חובת הדורות הבאים, שלוש שנים אחרי המחלוקת בין ב"ה לב"ש, צריך להכריע את ההלכה ולנהוג בכבוד, ואסיים רבותי בעוד משהו, כל כולו עניני גזירות, ועניני טומאות וטהרות, קשה היה באותם זמנים לכנס את הסנהדרין להכריע, אז סוף סוף עלו לעלייתו של חזקיה בן גרון, ונצלו את ההזדמנות בשביל לדבר ולראות, גזרו 18 גזרות, 18 גזרות רבו ב"ש על ב"ה, 18 גזרות הסכימו, 18 גזרות לא הייתה הסכמה, אבל תראו רבותי מה נאמר בגמרא מסכת שבת דף יז' ע"א.

 תקעו חרב בבית המדרש ואמרו, כל הנכנס יכנס איש לא יצא מכאן עד שלא תהיה הכרעה, עד כדי כך, לומר צריך לדעת רבותי, שהדברים האלה של מחלוקות לש"ש, צריך פעם אחת ולתמיד לסיים ולא להתגלגל במחלוקות, ומי שרבותי נדבק במחלוקת, אפילו הוא תלמיד חכמים, לא מגיע לו כבוד. אמרו חכמים בגמ' במסכת גיטין, שהיה חכם אחד קראו לו ,גניבא", ראו אותו שמתקרב אליהם, אמרו בואו נעמוד לפניו, הוא ת"ח תלמידו של רב, אומר שמועות משמו של רב, אמ"ל אין לעמוד מפניו כי הוא "פלגאה" הוא יותר מידי בעל מחלוקת, ולא עמדו מפניו כי הוא פלגאה, וי"א למה קוראים לו גניבא, כי אחד כזה שהוא גם פלגאה ואפילו שהוא חכם, שהיה פעם שהוא אמר שמועה בשם רבו רב, שעוד לא אמרה, רק בשביל לדבר, אז זה גניבה, גונב דברים, אז צריכים להזהר רבותי, צריכים להזהר.

רדיפת האמת אין למעלה ממנה טובה, ולכן אשריך ידידי הרב אביעד, שאכן באמת פעלת את הפועל הזה, ואני מקווה שתהיה ברכה.

אין דבר טוב יותר מזה מלסיים את המעמד הקדוש הזה במסכת עוקצים במשנה האחרונה, אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.

יש אין, ויש יש, מה לא תורה זה אין, תורה זה יש!

כי התורה זה אמת, זה יש, מה לא תורה, זה שקר- זה אין, צדיקים שעמלים על התורה כל אחד בדרכו שלו יש לו יש, יש לו את האמת יש לו חיי עולם הבא.

יש אומרים תרי"ג מצוות מן התורה + עוד 7 דרבנן זה 620 חצי זה יש, ואכן באמת להנחיל אוהבי יש.

אמר ר"ש בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

ה' עוז לעמו יתן, ה' נתן לעמו ישראל עוז רוחני זה בתורתנו זה מתן תורה ומעמד הר סיני, התורה היא מקור השלום.

אבל אומרים המפרשים, יש והתורה גורמת למחלוקת, אבל המחלוקות האלה, אם הם לשם שמים הרי הם בסופו של דבר מביאות לשלום,

נתפלל לאבינו שבשמים כי אכן באמת לא ירחק היום ונזכה לשלום הנכסף בקרב עדתינו כל אחד ואחד ילך בדרך שהורוהו רבותיו, אבל עם עוצמת הביחד נוכל רבותי לשמור על בנינו על בנותינו על נכדנו על כל צאצאינו שישארו בעולמה של התורה, בעולם היש, ונצא רבותי להחיות את מורשת אבותינו בגאון ובתפארת, למען קדושת שמו יתברך.

מתוך הכנס "אלה אזכרה" - כנס עיון בתורתם, במורשתם ובהנהגתם של שני המאורות הגדולים ליהדות תימן בתקופת העלייה לארץ ישראל מארי יוסף קאפח זצ"ל ומארי יוסף צובירי זצ"ל.

לתוכנית הכנס וקישור להקלטות הדוברים - לחצו כאן.