מדוע פותחים אנו שוב ושוב את פצעי היגון והשכול? השאלה מקבלת משנה תוקף, מאחר ואיננו מוצאים במקורות ישראל ציון ימים למען נופלי הקרבות.
התשובה שלי היא שכינוסים אלו הם מעמדות שבועה, שאנו - האזרחים, לא ננטוש את מדינת ישראל לעולם.
שנשמור את המדינה היקרה שהגיבורים נתנו לנו - מדינת יהודית יהדותית שבה יחיה עם ההולך לאור ערכי הצדק של עמנו ותורתנו הקדושה.

מחבר

הרה"ג רצון ערוסי