מקור: תמליל קטע שמע "071129hy.MP3"
נושא מרכזי: הקטע עוסק בשאלה ההלכתית האם מותר להקים אנדרטה מאבן ולהתכנס סביבה, למשל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או בזמנים אחרים, מבלי לעבור על האיסור של הקמת מצבה ("לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך"). הדובר מנתח את דברי רבותינו הראשונים, בפרט הרמב"ם בספרו "הלכות עבודה זרה" וב"ספר המצוות", ומדגיש את ההבדל בין ציון מקום לבין מתן כבוד לאנדרטה עצמה.
נקודות מרכזיות וציטוטים:
- איסור הקמת מצבה: הרמב"ם מובא כפוסק שהוקיע הקמת מצבה שהתכנסו אליה וכיבדוה, אפילו אם נעשתה לצורך עבודת ה', מחשש להידמות לעבודת אלילים.
- "באמת רבנו בהלכות עבודה זרה א בקרוז בכרוז מנה בתורלב שלא להקים מצבה. ובספר המצוות בל כתב שהוזהרנו לעשות מצבה ש תכבצו אליה ויכבדה ואפילו נעשת לעבוד עליה את השם כדי שלא נתדמה בעבודתו יתעלה לעבודה זרה."
- "שנאמר ולא תקים לך מצבה אשר שנא שם אלוהיך והעובר עליו זה לוקה."
- הבנת המושג "ויכבדוה": האיסור נובע מהכבוד שנותנים לאנדרטה עצמה על ידי ההתכנסות סביבה, אפילו אם מטרת ההתכנסות היא עבודת ה'.
- "כלומר, אם באמת בונים את זה בניין אבן ומתכנסים ליד אותו בניין אבן, אפילו לשם עבודת השם, אבל רבנו אומר שהתקפצו אליו ויכבדוה."
- "אז אפילו שהיא נעשת לעבוד עבודת לעבוד עבודת השם הדבר הזה אסור כי זה חיקוי של מה שהיו עושים אומות העולם שהיו בונים מצבות ושמים את הנעבדים עליהם ומי שעובר עליו זה לוקה."
- הדגשה על בניין ולא רק אבן אחת: הדובר מדייק בדברי הרמב"ם וטוען שהאיסור חל לא רק על אבן אחת (כדעת רש"י) אלא גם על בניין אבן על אבן.
- "קודם כל יש לדייק מדברי רבנו שהוא אומר בניין להבדיל מרשי שאומר שזה אבן אחת. ומשמע שאין צורך דווקא באבן אחת, אלא אפילו בניין, אבן על אבן, גם זה אסור."
- היתר במקרה של ציון מקום בלבד: מותר להקים מצבה או אנדרטה כציון מקום להתכנסות בני אדם לצורך זיכרון, בתנאי שלא מעניקים לאנדרטה יחס של כבוד עצמאי.
- "אלא אם עושים מצבה כציון מקום שבני אדם מתכנסים שם ולא נותנים יחס של כבוד לאנדרטא בתור שכזו זה מותר אבל אם נותנים יחס של כבוד לאותה אנדרטה הרי הדבר עלול להיות שבכלל האיסור לא תעשה לך מצבה אשר השם אשר שנה השם אלוהיך."
- היעדר הדיון בשולחן ערוך ושאלת מצבות בבתי קברות: הדובר מציין את העובדה שהעניין לא נדון בשולחן ערוך ומזכיר דיון של פוסקים בנוגע למצבות בבתי קברות, כולל דעתו של הרב עוזיאל, בשאלה האם גם הן עלולות ליפול תחת איסור "לא תעשה לך מצבה" אם מתקפצים אליהן ונותנים להן כבוד מיוחד, כמו במקרה של מצבות זיכרון לשואה.
- סוגיית אנדרטאות זיכרון לחללים: הדובר מדגיש את הרגישות בנושא הקמת אנדרטאות לחללי מערכות ישראל וחללי השואה. הוא מסכם שאין איסור בהקמתן בתנאי שההתכנסות אינה נועדה לחלוק כבוד לאנדרטה עצמה, אלא היא משמשת כציון מקום להתייחדות עם זכרם של הנופלים.
- "אין שום איסור בע סי מצבה כזו בתנאי שהמתקבצים אינם חולקים כבוד לאנדרטה או למצבה הזאת, אלא זה נועד כציון מקום שבאים בני אדם ומתייחדים עם זכרם של חל מערכות ישראל או חל השואה או כל או כל אירוע אחר."
- "כל עוד שנותנים יחס לאנדרטה ולמצב יחס של כבוד אזי זה בכלל איסור לא תעשה לך מצבה אשר שנשם אלוהיך רבי חני."
מסקנה מרכזית: הקמת אנדרטה מאבן והתכנסות סביבה מותרת על פי ההלכה לצורך ציון מקום והתייחדות עם זכרם של נפטרים, אך אסורה אם ההתכנסות נועדה לחלוק כבוד לאנדרטה עצמה, מחשש לאיסור "לא תעשה לך מצבה אשר שנא ה' אלוהיך" הנובע מהדמיון למנהגי עבודה זרה. יש להקפיד שהיחס לאנדרטה יהיה כאל ציון מקום בלבד ולא כאל מושא לכבוד.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
ימי הזיכרון ויום העצמאות כימים מכוננים למימוש החזון היהודי
מתוך עיון בפרשיות השבוע סדר טהרה - תזריע מצורע ופרשיות אחרי מות קדושים
מדוע פותחים אנו שוב ושוב את פצעי היגון והשכול?
מדוע פותחים אנו שוב ושוב את פצעי היגון והשכול? השאלה מקבלת משנה תוקף, מאחר ואיננו מוצאים במקורות ישראל ציון ימים למען נופלי הקרבות.
התשובה שלי היא שכינוסים אלו הם מעמדות שבועה, שאנו - האזרחים, לא ננטוש את מדינת ישראל לעולם.
שנשמור את המדינה היקרה שהגיבורים נתנו לנו - מדינת יהודית יהדותית שבה יחיה עם ההולך לאור ערכי הצדק של עמנו ותורתנו הקדושה.
היה הציבור קורא ק"ש בליל הזכרון לחללי מע' ישראל, היש עליהם לעמוד בהישמע הצפירה?
כיצד התפתחה הנורמה ברמה כמעט דתית לעמוד בשעת הצפירה למרות שהחוק אינו מחייב זאת?
האם ישנו חיוב מבחינת הנוהג לעמוד בשעת הצפירה למי שהוא אוכל או שוכב על מיטתו?
באלו נסיבות חייבים לעמוד בשעת הצפירה עפ"י שיקולים הלכתיים כולל למניעת חילול השם?