נוהגים אנחנו להביא מעשים מההליכות של החברה המערבית הדמוקרטית אשר מתיימרת להיות נאורה, ובוחנים אותם בעין תורנית לא מתוך מטרה של ניגוח אלא מתוך מטרה להשוות ומתוך כך לשכנע את דורנו הצעיר שלא יתפתה אחרי כל מיני סיסמאות כמו: "דמוקרטיה", "מערביות", "נאורות", אלא כל דבר ודבר יש לבדוק ולראות האם זה מתאים לרוח התורה או שמא איננו מתאים. חז"ל אמרו: "אל תקרי 'הליכות', אלא 'הלכות'", ההלכות הם המנחות אותנו בהליכותינו. אשרינו שהתורה היא אשר מנחה אותנו וההליכות שלנו הם מתוקנות באופן שהליכות עולם לא. מי שהולך על פי ההלכה הליכותיו מתוקנות ומזכות אותו בחיי עולם הבא.
הנה כל פעם אנחנו מוסיפים עוד משהו להשוואה ונוסף לנו אתמול דבר חדש.
אנחנו נמצאים במצב נוראי וקשה פוליטית מלבד הצרה של המגפה, כידוע עם ישראל כמו כל העולם כולו נתון בצרה הגדולה הזאת של המגפה הנוראית הזאת שהיא מגפה עולמית שעכשיו אנחנו מתבשרים בשורה רעה עוד יותר שיש מוטציה יותר חמורה וכבר מתחילים להתגונן מפניה.
רק זה חסר לנו שלמרות המגפה ולמרות המשבר הכלכלי שהגיע כתוצאה מכך כי כידוע הכלכלה מתרועעת והולכת, יקבעו כעת שיהיו בחירות נוספות. לא מההיבט הפוליטי אני מדבר אלא מההיבט הקיומי שלנו. אנחנו נמצאים בעידן של מגפה ושל משבר כלכלי וכעת להישאב לבחירות שיוצרת עוד יותר שסעים בחברה ועוד יותר הוצאות כלכליות אדירות, וגם איך ליצור את הבחירות בצורה כזאת שלא תגביר את התחלואה?
כל הדברים האלה הם קשים מנשוא.
הזכרת חטאי עבר לבכיר שריצה את עונשו
והנה שר לשעבר, שהוא באמת מוכשר בפני עצמו, מנסה את כוחו הפוליטי לגשר בין הליכוד וכחול לבן על מנת למנוע בחירות מוקדמות ויישר כוחו אם אכן הוא יצליח בכך זכות גדולה תהיה לו.
אבל רבותיי ראו גם ראו מהם הפירות הבאושים של "התרבות המערבית", "הדמוקרטית הנאורה". מתנפלים עליו בצורה בלתי רגילה ומזכירים לו עוונות ראשונים שהוא הורשע בפלילים שהוא נישק חיילת וכל כיוצא בדברים האלה.
דעת התורה – הרי הוא אחיך
כבר אמרנו לא פעם, תורת ישראל קובעת: "משלקה הרי הוא אחיך" (מכות ג, טו). ברגע שאדם הורשע וקיבל את עונשו עלינו כחברה להכיל אותו "אחיך הוא!" אל תדחו אותו, אל תזכירו לו עוונות ראשונים, צריך לתת לו הזדמנות לבנות את החיים שלו מחדש. אם כל הזמן מזכירים לו שהוא היה כזה והוא היה כזה, זה אונאת דברים והיא פוגעת קשות בשיקום של כל אדם.
זוהי התרבות המערבית הקלוקלת, בעוד שתורת ישראל אומרת כיון שלקה אחיך הוא, תכיל אותו ותקרב אותו, הלכת כמה וכמה שהוא תורם תרומה חשובה מאוד מאוד לחברה.
וכבר כאמור יש שביתה ציבורית כי יש היום מה שנקרא "תקשורת חברתית", והתקשורת החברתית בעוונותינו הרבים זה סוג של בני אדם שהם כאילו אומרים כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את החוק כולנו יודעים את התורה, ושופטים ודנים את האדם בית דין שדה ומרשיעים ומטנפים בצורה בלתי רגילה, ה' יצילנו לא כאלה הם הליכותיו של עם ישראל.
הליכותיו של עם ישראל הם הליכות חן, מדודות שקולות המעצבות את האישיות של האדם, שהאדם יהיה נבון שקול מדוד ידע מה לומר ואיך לומר, יתייחס לכל דבר ודבר באופן הראוי בכל דבר ודבר, לא בשליפות ולא בגאווה ובגסות רוח, בשום פנים ואופן.
הוא אשר אמרנו אין אנו אומרים את זה רבותיי כדי לגנות ולחרף אלא אנחנו אומרים את זה על דרך לגרות את אחינו חשבו מה אתם מפסידים!. יש תורת ישראל שהיא תורת חיים שיש לה הלכות שהם הליכות חן, הם הליכות המעצבות את האישיות של האדם, מקנות לו עולם - עולם בעולם הזה ועולם בעולם הבא.
מי ייתן שהקב"ה יערה רוחו ממרומים ויתפקחו לפחות מכוח השלילה ויראו כמה נזק התרבות המערבית ה"נאורה" הזאת מביאה עלינו, ויאמרו הבה ונראה את אור תורת ישראל אשר יורנו כיצד להתנהג.
התמונה בחסת: .unsplash - colton- sturgeon
תכנים לקריאה נוספת
גני הבהאיים
שלום הרב, האם מותר לבקר בחצר של הגנים הבהאיים? לפי מה שהבנתי הם לא עובדי אלילים
תודה
המיסטיקה במשנתו של הרמב"ם
אחד מפסיקותיו המפורסמות במשנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק יא' הלכות יז'- יח': "ודברים האלו כולן (הכוונה לפעולות מאגיות כגון כישוף או העלאה באוב), דברי שקר וכזב הן– והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שיינהו אחריהן(...) כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן – אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת...". וידוע שהרמב"ם כתב דברים אלו לפני שהתגלה הזוהר הקדוש, ולפני זמנו של האר"י ז"ל שאז נפוץ בכל העולם היהודי בראיות ברורות על אמיתותם של עיניני השדים וכו', ויש קוצנזוס של כל קשת רבני ישראל, ספרדים ואכשנזים בדבר אמיתותם כמציאות קיימת.
התרת קללות
אל כבוד הרב שלום אני קוללתי על ידי אשת אחי ואמה כשאבי אמא היה ידוע כמכשף ועוסק בקסמים ץאני קוללתי בפרנסה ושמזלי ומזל ילדיי לאנ יהיה טוב אבקש מכבוד הרב במציאת פיתרון
די דחוף - קריאה
שלום רב, ברצוני לדעת, האם מותר הלכתית, לקרוא ערכים אנציקלופדיים/מאמרים ושאר טקסטים אשר אינם מזוהים עם רוח היהדות, למשל קריאה באנציקלופדיה כללית על הנצרות, על הבודהיזם וכו', או קריאת מאמרים בהם הכותב מזדהה עם ערכים, אמונות וכו' של הנצרות/איסלם/דת אלילית וכו', אציין שאני אדם, תאב ידע, אני אוהב לקרוא, ופעמים רבות כאשר אני מגיע לקטעים עם תכנים א - יהודיים אני מרגיש אי נוחות פנימית, שכן אולי אני עושה מעשה שקרוב במידת מה, לעבודה זרה וכו', אציין שאני מונוטואיסט בכל ליבי, ושאינני קורא ומתעמק בנושאים הנ"ל, מתוך רצון מוכמן להמיר את דתי חו"ח, או את אמונותיי, אלא לשם הגדלת הידע אשר ברשותי ככל שאני יכול
בקשר לשאלת בנות - האולפנה על כשרות הזמרים מחו"ל
שלום רב, אני מסורתי שהתחזק (קצת) וחשוף למוזיקה הלועזית די הרבה זמן. בגדול מאוד - נכון, טיב היצירה ותכניה, ולא מבצעה. אנחנו שומעים מוסיקה קלאסית (רוגע, שלוה וריכוז) למרות שהיום יודעים שחלק מהמלחינים שנחשבו לגאונים במוסיקה הקלאסית, חיו חיים שלא בדיוק (ובלשון מאוד עדינה) תאמו את דרישות הצניעות והמונוגמיה (הכוונה לחיים עם אשה אחת אם לא טעיתי באיות המילה). אך מיצירותיהם לא נבעה שום הסתה או תיאור אורח חיים מופקר והצגתו בקליפים. אך, ואך גדול: אם שאלת הבנות היתה נשאלת לגבי מוסיקת שנות השמונים והתשעים, אזי בגדול (למעט חריגים) אפשר גם להגיד "תוכן היצירה" ולא מבצעיה.
סמים
כבוד הרב שלום. מה ההלכה היהודית אומרת לגבי עישון סמים קלים לעתים רחוקות?
הזכרת שם ע"ז
שלום למארי ערוסי
1) החודשים ינואר, מרץ, מאי, ויוני, קרואים על שם אלים יווניים. האם מותר לומר בפה את שמות החודשים הללו?
2) האם מותר לומר לחנווני "הבא לי בבקשה קופסת טונה של חברת נפטון" (שם אליל יווני)?
קעקועים בחטיפים
לאחרונה יצאו לשוק חטיפים הטומנים בתוכם מדבקות "קעקוע", אלו מדבקות עם ציור להדבקה על הגוף שיורדות בשטיפה לאחר מס' ימים. בעלי ואני חלוקים בענין. אני סבורה שאפשר לתת לילד להדביק אותם על עצמו, ואני לא רואה בזה שום דבר רע (חוץ מלכלוך על הגוף), בעלי, מעצם המילה קעקוע נרתע ולא מוכן לאפשר לילד להדביק אותם על עצמו (וזה הקו שבו אנו נוהגים). הילד מצידו מאד מבקש להדביק על עצמו את המדבקות הללו. האם יש בכך בעיה הלכתית, האם מותר לאפשר לילד להדביק את המדבקות הללו?
תודה לרב על עזרתו ועל תשובותיו המאלפות