באין אמונה מתעללים בחיילות ומפקידים בידם את השמירה על הנוחבות תוך פגיעה גסה בכבודן

אנחנו חיים בתקופה מיוחדת במינה. לא רק בגין העובדה שזה כבר שנה שנייה שאנחנו במלחמה רב-זירתית, אלא הגילויים אשר מתגלים מיום ליום הם גורמים לתובנות מאוד מאוד מעניינות. כך למשל, סיפורן של החטופות והחטופים. אז אחת מהן, אגם ברגר, שממש הפגינה אמונה. וכתבה שלט לציבור שבאמונה היא הייתה שם ויצאה משם באמונה. רואים עד כמה באמת העניין של האמונה הוא דבר עוצמתי מאוד מאוד, מחשל את האדם, נותן לו כוח לעבור את הגיהנום אשר בו הוא מצוי.

 

מאידך, כשאנחנו רואים שעד עצם היום הזה טרם למדו האחראים על ביטחוננו, והם מפקידים את השמירה על המחבלים הנוחבות על חיילות, זו התעללות. זוהי פגיעה בכבוד האישה בישראל, בכבוד הצניעות בישראל, וזו התעללות. לא ברור מדוע עד עצם היום הזה טרם שינו את המדיניות הזו. בשום פנים ואופן, שלא יפקידו את השמירה של אותם חלאות אדם בידי נשים צנועות, עדינות נפש שצריכות להיחשף לכל מיני דברים נוראים.

 

במיוחד שאתמול קראתי דבר  מטלטל מאוד מאוד, שהחיילות קיבלו הוראה בפקודה לעשות למחבלים מקלחות. זה דבר מטלטל. איפה אנחנו? איפה התובנות היהודיות הבסיסיות?

 

לכן אמרנו, אנחנו נמצאים בימים של אורות וצללים, חושך ואור שולטים בערבוביה. הרבה מושגים מתערבבים לנו, ואנחנו צריכים לנער את עצמנו, לשוב לסולם הערכים היהודי, היהדותי שלנו. נחשל את עצמנו באמונה, כי אנחנו רואים שהאמונה היא דבר אדיר שמחזק את השבויים, את החטופים, את החיילים. בלי האמונה אין יכולת עמידה. ומצד שני, לשמור במשמרת על הערכים היהודיים, של מוסר, של צניעות, של דברים מאוד מאוד בסיסיים ביהדות מזה אלפי שנים.

 

אל נשליך אותם דווקא כעת שאנחנו חווים הרבה סיעתא דשמיא, הרבה השגחה שמיימית. דווקא בעת הזו צריכים להתחזק ולשמור על כל סולם הערכים היהדותי שלנו, והקדוש ברוך הוא יהיה בעזרנו.